בגידה אצל זוגות נשואים(בעיקר)

[close to the edge]

בגידה אצל זוגות נשואים(בעיקר)

(בתקווה שזה מתאים לפורום הזה) אז מישהו יכול להסביר לי אחת ולתמיד, מה הקטע של לבגוד כאשר אתה/את במערכת יחסים, ועל אחת כמה וכמה כשנשואים. שמעתי רבות על העניין, אבל בשביל מה לבגוד? כלומר, אתה מתחתן עם מישהו לפעמיים מהלחץ של רק להקים משפחה והעיקר שיהיה לך עם מי להזדקן ולכן אתה מרגיש שמותר לך לבגוד כי אתה לא באמת אוהב את הבת זוג (או את לא אוהבת את הבן זוג). ויש גם את אלה שמתחתנים עם אותה אחת שהם חושבים שהיא נועדה להם לעד, והיא השלמות מבחינתים, אך בכל זאת הם מוצאים נכון לבגוד בה. מה הקטע החולני של לבגוד? אז נכון, אני בת נוער,עוד לא התחתני והדרך עוד ארוכה, וכשאני אהיה במצב סביר להניח שאני הכי אבין. אבל דבר אחד אני הבטחתי לעצמי במהלך השנים האחרונות, כשאני במערכת יחסים מכל סוג שהוא, אני לא אבגוד. לא ולא. <אין על אמון> אני לא אהיה מסוגלת לעשות את זה לבן הזוג שלי, גם אם אני הכי ארצה את זה. מוסר, אמון, מצפון, אלו מילים שצריכות להדריך כל אחד ואחת מכן לדעתי. דבר נוסף, קראתי איפה שהוא, שהוכיחו עובדתית שיותר נשים בוגדות מגברים. התואילו להסביר בבקשה? אשמח לתשובות רציניות מכם ומכן, תודה רבה וחג שמח.

 

[חסרת תגובה]

תראי...יש מלא סיבות...

אני נתקלתי בכמה..כרווקה... 1. האשה נתקעה אישם ולא התפתחה עם הגבר שלה...והוא איבד עניין ברמת השיחה..אז הבגידה היתה בעיקר כדי למצוא אוזן.. 2. יש גברים שרוצים לחדש מבחינת יחסי המין..בן הזוג הקבועה לא מעונינת...אבל טוב להם בבית..והם לעולם לא יעזבו אותה... 3.הרבה סיבות ותירוצים...(בעיקר שהם רוצים אותך). 4. התחושה היא שאם זה לא עובד צריך לעזוב... אני בדעה שלך...

 

[shaniza]

לא חסרות סיבות

נתחיל עם זה שרע בבית אם זה בגלל דעיכה במערכת היחסים הזוגית- האהבה, המין... דבר שגורם לחפש את מה שחסר במקום אחר. אם זה בגלל מריבות בלתי פוסקות והתעללות נפשית (שיכולה גם לקרות בלי לשים לב)... דבר שגורם לרצון לברוח ולחפש תמיכה כלשהי שיכולה להוביל לדברים אחרים. יכולים גם להיות מצבים שלא רע בבית כמו סתם צורך בגיוון או אפילו משהו שקורה לגמרי במקרה- לפני כמה שנים טובות הכרתי מישהו שמבחינתי (ומבחינת עוד הרבה אנשים) היה לו את חיי הנישואין שיכולים להוות מודל להרבה אנשים. היה לו קשר כל כך טוב עם אשתו, קודם כל חברים. כשהוא חיבר את המחשב לאינטרנט, הוא התחיל לגלוש פה ושם ונכנס לבדוק את מה שכולם מדברים עליו- צ'ט הוא התחיל לדבר שם עם מישהי. הם נהנו מהשיחות עד שהחליטו להיפגש לקפה וגילו שיש משהו מעבר הוא הבין שאם הוא נמשך לאחרת, כנראה שהאהבה שלו לאשתו הסתיימה הוא דיבר איתה ועדכן אותה במצב, הם התגרשו ונשארו ביחסים טובים. יכולות להיות עוד הרבה סיבות... בכל מקרה, אל תבטיחי לעצמך דברים שלא בטוח תוכלי לקיים גם אנשים שבטוחים שהם יהיו נאמנים לעד... נופלים ועושים טעויות לפעמים

 

[רגע אמדוד לי]

מנסיוני המועט למדתי דבר אחד :

לעולם לא להגיד "לעולם לא".... את לא יודעת מה יהיה מחר. וכמו שציינו כאן לפני - הסיבות לבגידה הן רבות ומגוונות - וכולן מאותתות על בעיה כלשהי. ויהיה חכם לנסות לפתור את הבעיה טרם האשמת המעשה. הדוגמה הטובה ביותר שאני יכול לתת היא לאו דווקא מתחום הזוגיות - בגידה או מרידה במשטר מסויים יכולה להתפרש הן כפעולת טרור והן כפעולת לוחמי חופש - הכל תלוי מאיזה צד את מסתכלת ובאיזה צעדים את נוקטת. אז שוב - אני מאמין שכולנו מאמינים באמון, מוסר ומצפון - ואף אחד לא בוגד כדי לעשות עוול במכוון לבן/בת הזוג - פשוט נקודת המבט שלו השתנתה. לכן - לעולם אל תאמרי "לעולם לא".

 

[DREAMER שכמוני]

כולנו מאמינים באמון, מוסר ומצפון???

האמנם? זה לא שאני פסימית, ההיפך או הנכון, אבל יש מקום לאופטימיות ויש מקום לראיה מציאותית. איך אתה מסביר את שפע הבגידות אם כך? בוודאי שלא בוגדים, כי רוצים לעשות עוול. מישהו טען שזו הסיבה? אולי יש מקרים פה ושם שזרע הנקמנות נכנס לו ואז הבגידה היא חלק מזה. מאחורי מעשה הבגידה עומדת מערכת ערכים מסויימת. אדם שמעשה הבגידה מנוגד לאופיו וטבעו יתקשה במעשה הבגידה. כן, אי אפשר לדעת מה צופן העתיד, זה נכון, אבל יש הבדל בין לרצות להכניס את עצמך למצב הזה שבסופו תהיה מוגדר כבוגד, לבין להיות במצב הזה. אדם, שמעשה הבגידה מנוגד לכל מערכת הערכים עליה התחנך ייתקשה לעשות ולעמוד מנגד. מעבר לכך, שתמיד אפשר לעצור רגע לפני שנכנסים לסיטואציה...מותר האדם מן הבהמה, לא?... יש אנשים, שטוב להם בזוגיות שלהם, אבל משהו במרקם האישי שלהם זקוק באופן נואש לגירויים. אמנם הם לא עושים זאת, כדי לעשות עוול לבן הזוג, אבל גם אם לא זו מטרתם ייתכן מאד שכן נגרם עוול. כך שזו באמת לא הנקודה. הבגידה בעיני, היא לאוו דווקא האקט המיני. זה ממש לא ביג דיל. הבגידה זה כל הטישטושים מסביב. זו הבגידה. להביט בעיניים של בן הזוג שלך, כאילו כלום. זו הבגידה. הבגידה היא, ששני אנשים נקשרים ביחד על סמך עקרונות מסויימים, תרצה תקרא להם "כללים", אחד מהם מפר אותם ולא מעז לספר. זו הבגידה. כן, יחסי המין עוברים שחיקה במהלך השנים. זה נכון. אבל אל תשכח, שבמערכת הזוגית, מעורבים שני אנשים. שניהם עוברים שחיקה בחיי המין, אבל רק אחד מהם "מעז" לגוון בסתר את חיי המין שלו. האם לא מן הראוי לשתף את בן זוגך? ייתכן מאד, שגם הוא מתחבט בנושא, אבל להבדיל ממך (לא אתה באופן ספציפי כמובן)הוא ישקוט על שמריו. לא מבינה את המשפט הזה שלך - הכל תלוי מאיזה צד את מסתכלת ובאיזה צעדים נוקטת. בגידה היא בגידה. לכל חברה הכללים שלה. אתה לא חי בכורדיסטאן עכשיו. אתה חי כאן ועכשיו. התא הזוגי הוא חברה במקרו. כל זוג קובע את מערכת הכללים שלהם. חריגה ממנה היא בבחינת בגידה. יש זוגות, שינסו "זוגיות פתוחה". במקרה הנ"ל לא הייתי קוראת לאקט המיני עם אדם שאינו נמנה על התא המשפחתי שלהם... כמעשה בגידה . בעיני אין הצדקה לבגידה. ואני מדברת על הבגידה עצמה, לא על הסיבות מסביב. נמאס לך מהמערכת הזוגית שלך, אתה רוצה גירויים, התאהבת במישהו אחר? אוקיי, דבר על זה, כן, סכן את המערכת הזוגית הזו שאתה כל כך לא רוצה כביכול. קח אחריות על מעשיך. אל תנסה להחזיק בחבל בשני קצותיו, כשבמהלך הזה אתה בעצם גורם עוול ליותר מאדם אחד. הקלות הבלתי נסבלת של ה...בגידה.

 

[רגע אמדוד לי]

או קיי - הבהרה :

אני מסכים שאלמנט המין - הוא הקטן ביותר בכל ההיבט הזה. אני מסכים שמי שהתחנך על ברכי המוסר ומכיר במה ש"נכון" ו"לא נכון" יתקשה בביצוע. אין ספק. אני בהחלט מסכים שבמידה ואדם מגיע ועומד על סף ההחלטה עם לקחת צעד ולבגוד יש בפניו את אפשרות הבחירה - או לבגוד או לעצור ולחשוב מדוע הוא בכלל עומד שם... שוב - אין ספק. אבל - וכאן מגיע ה"אבל" - אני טוען שני דברים מאוד פשוטים - ולמען האמת גם נורא נכונים וכל אחד יוכל למצוא לזה הוכחה במעשיו הוא : א- לא נוכל לעולם להגיד "לעולם לא" - אנו לא יודעים מה יהיה מחר. אולי היום ה"אמת" שלנו היא כזו ומחר היא תהיה אחרת בהתאם לנסיבות - כמה פעמים הבטחנו לעצמנו שלא נעשה משהו ועשינו אותו לאחר תקופה מסויימת ? כמה פעמים נאלצנו להסביר לעצמנו מול המראה מדוע החלטנו לעשות את אותו מעשה ? והצלחנו להצדיק את עצמנו לעצמנו ? וזה ממש לא קשור בבגידה או לא - זה קשור למי שאנחנו. ב- אנו מתעלמים כאן מנושא חשוב מאוד - באיזשהו מקום קצת מקומם אותי - נכון - בגידה באמון היא דבר שאף אחד לא רוצה לחוש בו, היא דבר ש"קל" לנו לגנות ולהוקיע - אבל כשנעמוד מול אדם בוגד - מייד נשים עליו את הכובע הזה - ונתנהג אליו בדיוק כמו שהתייחסו למשוגעים בימי הביניים - נקבור אותו בקטקומבות... אנו תוקפים את הסימפטום ולא את המחלה - תמיד, תמיד, תמיד חשוב ה"למה" כמובן שה"איך" חשוב לא פחות - וכמו שכתבתי - עצם העובדה שהולכים ומחפשים משהו בשדות זרים - מאותת על בעיה מסויימת - החוכמה היא לדעת לזהות את הבעיה ולהחליט איך פותרים אותה. יהיו כאלה שברגע שירגישו צורך לבגוד - יעצרו וידברו עם בני-זוגם יהיו כאלה שלא ממש יהיו בטוחים - ולא ירצו לפגוע בבן זוגם - על תקן "מה שלא ידע - לא יכאב לו". יהיו כאלה שלא יודעים בכלל שהם על סף בגידה - הם פשוט פגשו את האדם המתאים בזמן הלא מתאים - ואז יהיה מאוד צבוע מבחינת כולנו להגיד (מהצד) "למה בכלל נכנסת לזה ?" - הוא כבר שם, הוא לא יכול לסובב את הגלגל אחורה. כמובן שמותר האדם מהבהמה - ויש לנו את זכות הבחירה. אני בא וטוען שוב - אנחנו לא יכולים לשפוט "בגידה" עד שלא נהיה במקום הזה. ואני טוען שוב שוב - שאנו לא יכולים להחליט מראש כיצד נרגיש מחר או כיצד נפעל. ולגבי אותם בוגדים שעושים זאת לצורך נקמה - ליבי ליבי איתם - כי אז הם יוצאים קרחים מכאן ומכאן - הם הפסידו בן זוג, הם הפסידו מאהב, והם הפסידו את כבודם בעיני עצמם והסביבה. ואני אומר את הדברים האלה כאדם שהיה עם זוגתו במשך תקופה לא קצרה - ולאחר כמה חודשים טובים - היא באה ואמרה לי שהיא בגדה בי. כמובן שהאגו נפגע ושאלתי כל כך הרבה פעמים למה זה מגיע לי והשאלות הידועות קפצו ועלו - האם הוא היה יותר טוב, האם משהו בי לא בסדר והאם היא תעשה זאת שוב - ולאחר כמה שבועות של חשבון נפש הגעתי למסקנה שצריכים שניים לטנגו - והיא בגדה ואני באיזה שהוא אופן תרמתי לנושא כבן זוג. הערכתי את גילוי הלב שלה - כי באותה מידה היא יכלה שלא לספר - ונשארנו ביחד לעוד תקופה ארוכה. אז - אני בהחלט לא בעד בגידות - אבל נורא קל לנו להיות צבועים ולשפוט מהצד מצב של מישהו אחר ואת ההחלטות שלו. אני לא חושב שיש לנו זכות לעשות את זה כל עוד לא עשינו כמה צעדים בנעליים שלו ועמדנו בפני ההחלטה הלא קלה הזאת.

 

[DREAMER שכמוני]

צביעות? למה? כי אתה יוצא מנקודת

הנחה שכולנו נבגוד מתישהו לו רק תהיה לנו הזדמנות? צביעות? למה? ואם אני אומר שאני מגנה רמאות, גניבה וכו, אז גם תגיד לי שאני צבועה? שהרי לפי השקפתך אני לא יודעת מה אני עלולה לעשות בעתיד? תסלח, אבל שטויות במיץ עגבניות. איזו מין תיאוריה זו בכלל? בעצם מה שאתה מציע לי זה לחבק את הנושא בשתי ידיים ולטפוח על השכם. אני לא מבינה, אסור לי לגנות שום דבר, מבלי האפשרות שייתכן ואני בעצם צבועה? א. "לעולם לא נוכל להגיד לעולם לא" - אוקיי, מה אתה רוצה להגיד בזה??? נו, באמת. מה הקשר בכלל??? לא זו הנקודה. אז מה אם לא נוכל להגיד לעולם לא? אנו עכשיו דנים בסוגיה. זה מה שחשוב. מה שאנו חושבים עכשיו. בוודאי שיש הפתעות בחיים. האם מראש צריך להערך ששום דבר לא ידוע? להיפך, דווקא אדם שיודע עכשיו וכעת שהוא לא ייכנס לבגידה, ההתייחסות שלו לעניין מאוחר יותר תהיה יותר כבדת ראש. אז תעזוב את ה-לעולם לא. ביג דיל באמת. זה משפט שאוכלים אותו לארוחת בוקר. לא חידשת כאן דבר. לפחות לא לי. לפי מה שאתה אומר, אסור לנו בעצם לחשוב או להעריך שום דבר בחיינו כי אנו וואלה כל כך לא צפויים? כולנו לוקחים את אופצית האי צפוי בתור אופציה, אין צורך לדאוג. בטח ובטח שלא זו תהיה הסיבה שבסוף נבגוד- הצחקת אותי. ב. אני לא שמה על אף אחד שום כובע. אני מראש אומרת חד וחלק, שאני נגד בגידות!ואני מוקיעה בגידות! נכון. בדיוק כמו ששמעת! אולי זה קל לומר. ואולי זה קשה ליישם (לאנשים מסויימים בסיטואציות מסויימות?...) אבל אני אומרת, אין מה לעשות, החיים קשים, וזו לא חוכמה לקחת רק את הקל, תתמודד!!! ג. תחסוך לי בבקשה את המשפט המגוחך הזה שלא אומרים לבן הזוג כי חוסכים לו כאב. את זה שמעתי כבר מיליון פעם. אם באמת רוצים לחסוך לו כאב, אז אולי כדאי מלכתחילה לא לבגוד בו? חשבת על זה ברוך??? אה, הבנתי, זה מסתבר לא כל כך פשוט, אה?... ד. זה שזוגתך בגדה בך ואתה חושב שגם לך יש חלק בבגידה. אז יופי מצאת לך סיבה לבגידתה וזה שיגעון. באמת. אבל לבוא ולומר שתמיד שני הצדדים אשמים בבגידה???? אז אם זה כל כך נכון, אז בואו כולנו ונבגוד בשישו ושימחו, תמיד אפשר לומר את זה, לא? לטנגו אמנם צריך שניים. גם לבגידה. רק שבבגידה צריך את השניים שמשתפים פעולה, לא בן הזוג הנבגד. יש אמנם מצבים שכביכול בן הזוג הוביל אותך (אומלל ומסכן שכמוך...) לבגוד (אוי, כמה שאתה חלש, ממש הובלת כצאן לטבח), אבל לבוא ולומר שזה המקרה לגבי כולם??? תעזוב אותי בחייך מכל המשפטים מסביב ותכלס תתמקד בבעיה. תפסיק לקחת לך כל מיני קיצורים או להאמין בכל מיני משפטים שרק מקלים עליך! תתמודד! ה. למה לגנות בגידה זה צביעות בעיניך? כי אתה יוצא מנקודת הנחה בגלל מה שאמרת בתחילת דבריך שלעולם לא נדע, שבעצם כולנו מועדים לבוגדנות??? תתפלא, אבל למרות הכל זה לא ממש כך. פיתויים יש למכביר וכמעט כולנו עמדנו בפניהם. כמעט לכולנו היו הזדמנויות למכביר לבגוד (כן, גם לי), השאלה מה אתה עושה עם זה. זה הרי לא משהו שקורה בצ'יק צ'אק. יש לך איזו דקה או שתיים לחשוב על זה... אם לא יותר... ואז אתה חושב על בן הזוג שלך, שאתה חי איתו איזו תקופה, שיש לך איזה שהוא רגש מסויים כלפיו, שהוא ייפגע לו יידע, ואתה חושב האם זה נכון לעשות את זה לאדם אחר? האם לא כדאי קודם לפרק את החבילה? (טוב, יש כאלה שמעדיפים לבדוק את הסחורה החדשה לפני שמפרקים חבילה בטוחה) תסלח לי, אבל אני הייתי בוחרת לומר, שדבריך מלמדים עליך בלבד. בבקשה אל תכליל, בטח לא אותי בסאגת הבגידות כן או לא שלך. הנה עוד מישהו, שיודע יותר מכולם מה נכון ומה לא.

 

[רגע אמדוד לי]

טוב.

למה להכביר במילים ? אמרת אמרת. ולהגיד צביעות - אני מתכוון לשפוט אדם בלי להיות במקומו על החלטה מסויימת - בגידה או כל דבר אחר - תרגישי חופשי לעשות כל דבר העולה על רוחך. ואם מצאת לנכון להבין מכל מה שאמרתי כי אני בעד בגידות - אז סבבה. ואם מצאת לנכון למצוא אותי מכליל - למרות שאני בא ואומר יש לבחון כל מקרה לגופו - אז סבבה. אני עדיין טוען שאסור להגיד "לעולם לא".

 

[DREAMER שכמוני]

כלומר

אם אדם נתפס בשעת גניבה ואני מגנה את הגניבה אז אני צבועה, כי שפטתי אדם בלי להיות במקומו?... יש מבחינתי מערכת ערכים מסויימים, שאני יכולה לומר עליהם לעולם לא: לא תגנוב, לא תרצח, לא תבגוד ...(לא תנאף?! בגירסה מודרנית משהו...) על כל אותם דברים ברמה הפילוסופית אפשר לומר - לעולם אל תאמר לעולם לא... אז? מה אמרנו בזה? שום כלום! שים לב, שאני מתנגדת לבגידה: בגידה בחבר, בגידה בבן זוג, בגידה כערך. כשאני מוכנה לקבל את האמירה לא לומר - לעולם לא- אני לא מתייחסת לבגידה, שזה מבחינתי ייהרג ובל יעבור בדיוק כמו רצח של מישהו, גניבה וכדומה. אני לא פוסלת, שאני אהיה בסיטואציה, שהבגידה תהיה שם ברקע, למשל להיות עם בן זוג ולהתאהב באחר במקביל. העניין הוא, שאני לא אבגוד, גם אם אהיה מאוהבת באחר, כי כך אני מאמינה, כך אני מתנהגת. להסתכל לאדם, שאתה חי איתו, בעיניים כל יום ולדעת, שאתה בוגד בו אחרי גבו, זה משהו, שאני לא הייתי מסוגלת לחיות איתו. אז הייתי ממתינה למימוש האהבה שלי לאחר, עד שהייתי פותרת את הבעיה בבית. אהבות לא תמיד מתקיימות לנצח. אין מה לעשות. אלו הם החיים. אהבות חדשות נכנסות לנו לחיים לא תמיד לפי הזמנה. כל מה שצריך לעשות במקרים כאלה, זה לא לשכוח את הערכים עליהם חונכת, רק בגלל שהנה יש לך הזדמנות וזה "קל" וזה מפתה וזה שם, אלא להתמודד עם זה, כפי שמתמודדים עם כל קושי בחיים. לפתור את הבעיה קודם עם בן הזוג, גם אם זה כרוך בסיכון שהוא לא ירצה אותך יותר במידה ותיווכח בהמשך ששגית, גם אם זה כרוך, בכך שאנשים יביטו בך בעיניים אחרות. לקחת את הסיכון הזה. ורק אז לאחר שסגרת פרק אחד בחייך בצורה מכובדת עם אדם שפעם אהבת, להתחיל פרק שני. כך הייתי רוצה ומצפה מבן הזוג שלי להתנהג ולא שיסתיר ממני בתרוץ הכל כך עלוב בעיניים שלי, כאילו הוא חס על רגשותי.

 

[רגע אמדוד לי]

טוב.

שוב - למה להכביר במילים ? אני לא מנסה לשכנע כאן מישהו שבגידה זה דבר טוב - החברה שלנו ואנו בתוכה החליטה שזה דבר פסול (ואל תנפנפי לי בעשרת הדיברות...). אני בהחלט מסכים שיש צורך קודם כל לנסות לפתור את הבעיות בבית (אם אני לא טועה זה אפילו מה שכתבתי אי-שם למעלה...) ואני בהחלט טוען שלכל אדם יש את זכות הבחירה שלו. להשוות בין זה לבין רצח - הייתי אומר שקצת הגזמנו... אבל ממש קצת. כנראה שמתוך הדברים שלי יהיו אנשים שיקחו רק את מה שהם ירצו לקחת ולא יותר... וזה בסדר גמור - אני לא מנסה לרוץ לבחירות או להוסיף לי רייטינג. אני חוזר ואומר - את לעולם לא תדעי מה יהיה מחר ומהם יהיו הבחירות שלך ודרכי פעולותייך - גם עם זה לגנוב... אם את מאותם אנשים שיודעים בוודאות מוחלטת מה תעשי ומה לא גם בעוד עשור - אשרייך - אני שמח בשבילך. נתתי כאן דוגמה אישית מחיי - שהייתה מישהי שבגדה בי (שלפי מיטב הבנתי את היית שולחת אותה למקום שבו השמש לא זורחת...) וניסיתי להבין מאיפה זה בא - ישבתי, חשבתי, שקלתי ונשארתי - למרות אותו מעשה נורא ובל יעבור... לא נתתי את המקרה הזה כדי שיוחזר אליי בהפוכה. ורק לידיעה כללית - אני משאיר בדרך כלל סימני שאלה בדברים שלי - הכל פתוח -שום דבר הוא לא מוחלט - תמיד יש כאלה ויש כאלה - אז מכל להסיק שאני יודע יותר ?? מותק - כל יום שעובר ובו אני לומד דבר חדש - אני רק מגלה כמה עוד יש לי ללמוד. אני לפחות לא מודה בזה שמה שאני יודע עכשיו או מרגיש עכשיו - ישאר שם לנצח. ובנימה אישית יותר - לא דיי עם הויכוח הזה ? אני באמת לא מנסה לשכנע אף אחד או להאשים אף אחד - אלא רק נותן את דעתי. ואני מכבד דיעות שונות משלי - מה רע בזה ?

 

[DREAMER שכמוני]

אין פה שום ויכוח, יש כאן דיון

הגבת, הגבתי, הגבת וכו. אתה יכול להפסיק להגיב מתי שבא לך, או לכתוב, נא לא להגיב לדברי. דרך אגב, לא עשיתי השוואה בין רצח לבגידה או לגניבה. זה שהם מתקיימים "זה לצד זה" כאן בדברים שלי, עדיין לא אומר שזו השוואה. יכולתי באותה מידה להביא ערכים נוספים, אבל חשבתי לחסוך קצת מקום על הנייר... אף אחד לא טען, שאתה רץ לבחירות, מה הפאניקה הזו? כתבת משהו ואני מגיבה, מה ההתנגדות הזו? תמיד אפשר להפסיק, אתה יודע. אני ממשיכה, כי כל פעם אני מוצאת משהו בדבריך, שגורם לי להגיב. מצד שני, מסתבר, שקשה לך עם זה, אז אל תגיב ובאופן טבעי אני אפסיק גם, אלא אם יצטרף מישהו חדש לדיון ויהיה לו משהו חדש לומר, שיגרה את בלוטת המקלדת שלי. בחיים שום דבר לא ודאי, ולמרות הכל קיימים ערכים מסויימים, שאדם משתדל לשמור עליהם. אם מראש היינו לוקחים את הנחת היסוד, ששום דבר לא ודאי ו"בונים עליה מדינה שלמה", אז היה נוצר כאוס שלם. אני מוותרת לך מראש על תגובה... אמרתי את שלי ומוכנה להסתפק בזה...

 

[רגע אמדוד לי]

תודה על הויתור ../images/Emo13.gif

אין ספק שמדובר כאן בדיון. תאמיני לי שאין פאניקה... אבל כשזה מגיע ל : "תסלח לי, אבל אני הייתי בוחרת לומר, שדבריך מלמדים עליך בלבד. בבקשה אל תכליל, בטח לא אותי בסאגת הבגידות כן או לא שלך. הנה עוד מישהו, שיודע יותר מכולם מה נכון ומה לא."..... הייתי אומר שזה כבר נהייה אישי... לא ? אני לא מוותר לך על תגובה - כי זו זכותך להגיב למה שא לך

 

[DREAMER שכמוני]

על המשפטים האלה שלי אני אומר סליחה

זה היה במסגרת ההתלהטות שלי בנושא ולא, זה לא תרוץ. זה לא היה בסדר. אלה היו אמירות שלא במקום. לכן קבל את התנצלותי.

 

[רגע אמדוד לי]

../images/Emo13.gif אין על מה.

 

[magenta73]

בטח שמותר להגיד לעולם לא.

אדם בוגד, לרוב זה לא אדם שנגיד במקרה "נפל" לתוך סיטואציה. הסיטואציה היתה שם והוא בחר אותה, אחרי מחשבה על כך. ויחד עם הידיעה על ההשלכות ויחד עם לחיות עם עצמו ועם בן זוגו הנבגד. לכן, יש כאן את זכות הבחירה החופשית. ואדם בהחלט יכול לבחור שלא. ולכן גם להגיד לעולם לא. ואתה לא יכול להשוות את זה למשטר. מזוגיות שלא טוב לך בה, עד כשי כך שאתה מגיע לידי בגידה, אתה יכול לצאת. לפני המעשה.

 

[רגע אמדוד לי]

הכל מותר....

להגיד תמיד קל. ולפעמים אנחנו בוחרים להאמין במשהו ובוחרים לחשוב שזה הדבר הנכון לנו באותו הרגע.

 

[magenta73]

רגע אמדוד לי

אני בחיים לא אבגוד. נקודה. אם אחשוב על זה, משמע אני במערכת יחסים לא מספקת ולא טובה. אני אעדיף לעזוב. או לנסות לשפר. אני לא אבגוד. בחיים. נקודה.

 

[רגע אמדוד לי]

סבבה - אני איתך.

 

[orrin]

בגידה

היא קודם כל רגשית ואחר כך פיזית, בגידה לא מסתכמת בהחלפת נוזלי גוף עם מישו. ואז אדם שבוגד, או חושב על בגידה, צריך לעצור את עצמו ולשאול מה אין לו במערכת הקיימת שגורם לו לחפש. וזו התשובה שיכולה להביא לשיקום המערכת או לפירוקה, או לבגידה מתוך מודעות ולמליון דברים אחרים. בעיני, בגידה היא להוזיל את הקשר, גם הקיים וגם זה שבוגדים איתו, וזה בעיקר- להוזיל את עצמך ואת הרגשות שלך כי אתה לא מסוגל להסתכל במראה. ושוב- מעולם לא בגדתי, ובניגוד לדעתו של ידידי המלומד- אני יכולה להגיד "לעולם לא".

 

[magenta73]

כל מה שאת אומרת טוב ויפה

וגם אני לעולם לא אבין בגידה. אבל כנראה שאנשים, כשקשה להםף מעדיפים לחפש בחוץ פתרונות קלים, במקום להיכנס פנימה ולעבוד על בעיות, או באמת, לפרק את החבילה מטעמי נוחות וכו'. לא הוכח עובדתית שיותר נשים בוגדות מגברים. מה שהוכח זה שנשים בוגדות יותר ממה שהיה נהוג לחשוב. פשוט אותנו לא תופסים כ"כ מהר