בגידה

Dovsha

New member
בגידה

היא החברה הכי טובה שלי וכואב לה. היא החברה הכי טובה שלי ובא לי לקום ולפוצץ אותו במכות. הם היו ביחד ארבעה חודשים, ארבעה חודשים קטנים ומסכנים שבהם נתנה לו את כל כולה. והיא לא נותנת בקלות, לא נפתחת סתם כך לכל אחד, לא אוהבת , לא מפנקת, אבל הוא שבה אותה. הם עברו לגור ביחד התרחקה מהחברות מהחברים מהמשפחה מההורים והתמסרה לו. כשהיינו מדברות הייתה מחניקה בכי עמוק בתוך ליבה והייתי שואלת אותה, לימורי מה קרה?!, לא כלום כלום זה בסדר יעבור לא נורא גרים ביחד צריכים להתרגל אחד אל השני. ניסיתי לייעץ ניסיתי לכוון ניסיתי להראות לה שהם לא מתאימים גם אם לפעמים זה לא היה מקומי אך... כשאר ליבה של לימורי מאוהב אין דרך חזרה. ועכשיו הם כבר לא ביחד, ועכשיו הלב שלה נמחץ, ועכשיו היא בוכה ים של דמעות כל לילה, ונזכרת בחיוך שלו, במבט. והוא עדיין שם, בדירה שהייתה שלהם, מסתובב מבלה מחייך לו בלב. הוא כתב לה מכתב אחרי שנפרדו - מצטער אם פגעתי בך זו באמת לא הייתה הכוונה - אך מה זה עוזר לאחר מעשה כשהכאב כבר ישנו והאהבה שכ``כ רצתה וניסתה הלכה לה...
 

קרני

New member
מבינה את הכאב שלך...

התנהגת כמו חברה טובה, רצית לעזור למרות שראית, למרות שידעת... אנשים מאוהבים לא תמיד רוצים לשמוע למה שה``חוצנים`` אומרים - הם לא מבינים, הם לא יודעים מה יש בינינו... זה משהו שהיא הייתה צריכה לעבור כדי להבין דברים... את תמשיכי להתנהג כחברה טובה, אני יודעת... תצטרכי לאסוף את השברים עכשיו, אבל היא תצטרך להתמודד עם הדבר הזה בהמשך חייה במערכות יחסים עם גברים אחרים. אל תבזבזו אנרגיה בלהאשים אותו בהתנהגות שלו, תתמקדו בעשייה, בהתמודדות... אל תחשבו עליו בכלל, על איך שנהנה מהדירה והכל. הוא אולי נהנה מהדברים החומריים, אבל בטח ריק לו בלב, ובטח ריק לו במיטה, ובטח ריק לו במחשבה... אולי עדיף שהם נפרדו... ונכון, אולי הוא לא התכוון בכלל לפגוע, אבל הם היו צריכים לנסות ולראות ולהבין. תתמקדו בעיקר, בחברה שלך, ולא בו. הוא כרגע פרט שולי בכל העסק הזה... זה כואב, אני יודעת (חברה שלי נפרדה מחבר שלה אחרי שנתיים של חברות. אחרי שנתיים הבינו שהם לא מתאימים... ) אני תמיד חושבת שעדיף שהדברים האלה קורים כמה שיותר מהר... זו מין תקופה כזאת שעוברת לה... אומרים שהזמן מרפה פצעים, אבל אני מאמינה שאנחנו מרפאים את הפצעים שלנו אם אנחנו מחליטים... המון הצלחה ואהבה לשתיכן... @ @ J U
 

איב 1

New member
רק עכשיו

כשהתמסדתי פחות או יותר. אני מבינה מה עשיתי לאנשים - איך שיחקתי בגברים ופגעתי בבנות שלקחתי להן את החבר. משום מה ההריון והמעבר לגור עם חבר שלי ביגר אותי בצורה בלתי ניתנת לתיאור. התחלתי להבין כמה שהייתי זבל של בן אדם והאמת? הייתי רוצה להתנצל אבל את רוב האנשים אני לא רואה אז אני מנצלת את ההזדמנות כאן - אני חושבת שאם הם יקראו הם ידעו מי אני ואני מתנצלת על כול מה שעשיתי. לפעמים אני חושבת שכול הסיבוכים בחיים שלי הם כעונש על מה שאני עושה לאחרים (למרות שאני לא דתיה בכלל וכול הקשר שלי לדת מסתכם בחודש בבית ספר דתי עד שהרב זרק אותי משם.) בכול אופן אני מצטערת איב
 
למעלה