איזו שאלה טובה..
לדעתי יש הבדל בין מעידה חד פעמית לבין מעידה ממושכת. זה גם תלוי מה סוג היחסים בינו לבינה. בכל מקרה, צריך לבחון מה הסיבה לבגידה. אם המדובר בבוגד פתולוגי, שבוגד שוב ושוב, רק לשם הבגידה, רק כי הוא לא משתלט על היצר, אני אישית לא אשאר איתו. כי הוא תמיד יבגוד.. אם מדובר במעידה חד פעמית, שנובעת מחולשה רגעית, אני אסלח. אבל אסלח רק פעם אחת.. ויש את הבגידה שבאה בגלל בעיה במערכת היחסים. בתור אחת שנבגדה בדיוק בגלל שמשהו במערכת היחסים היה מאוד לא בסדר, אני יכולה לומר שמה שהכי כאב לי היה השקר, הנסיונות הפאתטיים להסתיר ולכסות. ברור שידעתי מיד, וניסיתי לשוחח איתו. הוא הכחיש הכל. זו היתה מישהי שהוא פגש במקום העבודה, פיסית מאוד שונה ממני, מישהי שהיתה שם בשבילו בעוד אני רק עבדתי ועבדתי. בשלב מסוים הוא לא יכול היה להסתיר את זה ונפרדנו על רקע הבגידה. אבל חזרנו.. בדיעבד הסתבר שהוא המשיך להיפגש איתה גם אחרי שחזרנו לגור יחד. זה התגלה לי כשהיא התקשרה במקרה וביקשה לדבר איתו.. ניהלנו שיחה רצינית ונשארנו יחד. אני מרגישה שיש לנו עוד המון להעניק האחד לשניה ולכן סלחתי. אני יודעת ממה נבעה הבגידה ואנחנו מקווים לא להגיע למצב בו זה יקרה שוב. כן, זה כואב, מאוד.. אבל עבורי זו לא היתה סיבה מספיק טובה להיפרד ממנו לתמיד.