בגיהנום הפרטי שלנו
עברו כבר 10 חודשים מאז שאבא שלי עזב אותי אחרי גיהנום רצוף של התמודדות עם התדרדרות מהירה מאוד במשך כמה חודשים בביה"ח הפסיכיאטרי כפר שאול - תקופה שבאה לאחר אולי 20 שנה של התמודדות של המשפחה עם הדימנציה שלו והחושך הבלתי נתפס של הגיהנום הפרטי שלו ושלנו אחרי כל מה שקרה. אני עדיין לא תופסת את מה שעברתי איתו לבדי - ברוך השם עם עזרה סוציאלית מקסימה אבל לבדי בחושך. אני לא יכולה לנסות לחייך מבפנים. הכל פשוט כל כך נורא שאני רוצה לצעוק לאלוקים שיפסיק עם כל הסבל והזוועה. הוא לא שומע.
עברו כבר 10 חודשים מאז שאבא שלי עזב אותי אחרי גיהנום רצוף של התמודדות עם התדרדרות מהירה מאוד במשך כמה חודשים בביה"ח הפסיכיאטרי כפר שאול - תקופה שבאה לאחר אולי 20 שנה של התמודדות של המשפחה עם הדימנציה שלו והחושך הבלתי נתפס של הגיהנום הפרטי שלו ושלנו אחרי כל מה שקרה. אני עדיין לא תופסת את מה שעברתי איתו לבדי - ברוך השם עם עזרה סוציאלית מקסימה אבל לבדי בחושך. אני לא יכולה לנסות לחייך מבפנים. הכל פשוט כל כך נורא שאני רוצה לצעוק לאלוקים שיפסיק עם כל הסבל והזוועה. הוא לא שומע.