anonimi almonimi
New member
בגיניסט- אלטלנה.
שיחה מרתקת שניהלתי אתמול עם אדם שהיה מקורב אישית לבן גוריון איששה את המידע המוקדם שהיה לי על הפרשה, (לא רציתי לזרוק נתונים מבלי לקבל אסמכתא מפי גורם רציני ומכאן העיקוב) להלן הגרסה כפי שנמסרה מפיו: שני סיפורים סיפר האצ"ל לעצמו, לשניהם היה מרכיב מכריע בתקרית האומללה, הסיפור הראשון היה שהנשק שהוא מביא יציל את ירושלים ולכן לא יעזו הרשויות לסכן אותו. זה היה קשקוש מוחלט. הסיפור השני והמכריע יותר היה שלא ירו עליו. צריך להבין את הנסיבות שבהן הגיעה האלטלנה, בתקופת המחתרות שיטת העבודה ושיתוף הפעולה בין הארגונים היה מו"מ ללא כפיה, זה היה הנוהג. אצ"ל רוצה להביא ספינה? (כך חשב בגין) אין בעיות, ההגנה רוצה חלק? בבקשה, עושים משא ומתן. לא הגענו להסכם? כל אחד עושה כרצונו. זו היתה הנורמה שבועיים לפני הגעתה של האלטלנה לארץ ישראל. בגין חי עדיין בשבועיים שעברו, זו היתה הבעיה מלכתחילה, אלא שבינתיים קמה פה מדינה וקם פה צבא. תקופת המחתרות תמה. בתקציר שהבאתם באתר ייפתם עד כדי בחילה את סיפור כפר וויתקין, לא סיפרתם שמאות מאנשי האצ"ל נטשו את עמדותיהם הצבאיות ובאו לעזור בפריקת הנשק (היום היינו קוראים לזה עריקה). אותו סיפור חזר בתל אביב, החוף היה, אני מצטט, תחת כיבוש. "לא כיבוש צבאי מסודר, אבל כיבוש". לאחר כפר וויתקין אין ספק שלא היו לבגין כל אשליות לגבי התנגדותה הנחרצת של הממשלה, הרי כבר נורו יריות! ובכל הזמן הזה עדיין חי בגין את השבועיים שעברו, הוא היה בטוח שברגע האמת כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ממש כמו במחתרת. בנקיטת אמצעים אלו חרץ בגין את דינה של האלטלנה. הקשקושים על "חרטה" כביכול של בן גוריון מופרכים לחלוטין. אם תוכל בתגובתך לכתוב שנית את העובדות שאתה שואלני אם אני חולק עליהן אודה לך. יום טוב.
שיחה מרתקת שניהלתי אתמול עם אדם שהיה מקורב אישית לבן גוריון איששה את המידע המוקדם שהיה לי על הפרשה, (לא רציתי לזרוק נתונים מבלי לקבל אסמכתא מפי גורם רציני ומכאן העיקוב) להלן הגרסה כפי שנמסרה מפיו: שני סיפורים סיפר האצ"ל לעצמו, לשניהם היה מרכיב מכריע בתקרית האומללה, הסיפור הראשון היה שהנשק שהוא מביא יציל את ירושלים ולכן לא יעזו הרשויות לסכן אותו. זה היה קשקוש מוחלט. הסיפור השני והמכריע יותר היה שלא ירו עליו. צריך להבין את הנסיבות שבהן הגיעה האלטלנה, בתקופת המחתרות שיטת העבודה ושיתוף הפעולה בין הארגונים היה מו"מ ללא כפיה, זה היה הנוהג. אצ"ל רוצה להביא ספינה? (כך חשב בגין) אין בעיות, ההגנה רוצה חלק? בבקשה, עושים משא ומתן. לא הגענו להסכם? כל אחד עושה כרצונו. זו היתה הנורמה שבועיים לפני הגעתה של האלטלנה לארץ ישראל. בגין חי עדיין בשבועיים שעברו, זו היתה הבעיה מלכתחילה, אלא שבינתיים קמה פה מדינה וקם פה צבא. תקופת המחתרות תמה. בתקציר שהבאתם באתר ייפתם עד כדי בחילה את סיפור כפר וויתקין, לא סיפרתם שמאות מאנשי האצ"ל נטשו את עמדותיהם הצבאיות ובאו לעזור בפריקת הנשק (היום היינו קוראים לזה עריקה). אותו סיפור חזר בתל אביב, החוף היה, אני מצטט, תחת כיבוש. "לא כיבוש צבאי מסודר, אבל כיבוש". לאחר כפר וויתקין אין ספק שלא היו לבגין כל אשליות לגבי התנגדותה הנחרצת של הממשלה, הרי כבר נורו יריות! ובכל הזמן הזה עדיין חי בגין את השבועיים שעברו, הוא היה בטוח שברגע האמת כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ממש כמו במחתרת. בנקיטת אמצעים אלו חרץ בגין את דינה של האלטלנה. הקשקושים על "חרטה" כביכול של בן גוריון מופרכים לחלוטין. אם תוכל בתגובתך לכתוב שנית את העובדות שאתה שואלני אם אני חולק עליהן אודה לך. יום טוב.