בגלל שמשעמם לי

[turangaleela]

בגלל שמשעמם לי

ועדיף להיות פה מאשר ללמוד, אז אני צריכה לייצר לעצמי עניין....

שאלה שעלתה במוחי- אהבה עמוקה, חסרת מעצורים, מעוורת ומסנוורת- קיימת?
כאילו, אם הייתם שואלים אותי לפני כמה שנים הייתי עונה בלי היסוס: כן!

אבל עכשיו.. לא יודעת, אולי זו הפרידה האחרונה שהפכה אותי קצת צינית.
יצא לי לשמוע לאחרונה את השיר הזה- http://www.youtube.com/watch?v=69O4PXzAQ5Y
והוא נשמע לי קצת תמים, לא עדכני. כאילו מישהו צריך ללכת למי שכתב אותו ולצרוח לו באוזן- תתעורר! החיים כבר לא עובדים ככה, אנחנו לא חיים בפנטזיה (מה שמתקשר להודעה הקודמת שלי על התאהבות דמויות מסרטים או סדרות).
במציאות האהבה היא מורכבת, היא קשה להבנה, היא לא תמיד ישר מסנוורת, ואם כן אז כנראה שהיא גם הרסנית ושמישהו ייפגע בסוף.

מתי לאחרונה איבדתם את הראש בגלל מישהו/י? מתי לאחרונה רקדתם ברחוב על עננים אחרי נשיקה אחת?

לי זה לא קרה הרבה זמן, ואולי בעצם אף פעם לא, וסתם אנחנו חיים באשליות.


*סליחה על הפוסט הדכאני משהו, מבטיחה פעם באה לחשוב על דברים יותר משמחים ואופטימיים, כנראה מן תקופה כזאת....

 

[mad alot]

ברור שהאהבה שמוכרים לנו בהוליווד לא קיימת.

לא שאהבה לא קיימת, היא פשוט לא הלוקש הזה שמוכרים לנו.

אבל נחמד לדמיין שזה באמת יכול להיות ככה לפני שהמציאות נשפכת על כל העניין ומחזירה אותנו לפרופורציות.

 

[turangaleela]

לא הכתוונתי לאהבה של הוליווד

אלא לאהבה סוחפת, מרגשת, מעוורת

מה שיש בהוליווד אין במציאות, באופן כללי. הוליווד היא אשלייה אחת גדולה

 

[mad alot]

אה בטח שיש

זה אפילו מדיד מדעית

 

[spaysi8]

קיימת ועוד איך.

היו לי הרבה חברים,
למעשה- מאז שידעתי מה זה בנים בערך היה לי חבר,
אז כמובן שחוויתי הרבה שברונות לב כי לצאת עם מישהו בגיל 13 כמעט אף פעם לא נגמר טוב..
אבל אני יכולה להגיד לך שעכשיו הכרתי את גבר חלומי,
זה נשמע הכי קלישאתי והכי הזוי,
אבל לפני חצי שנה התאהבתי באחד החברים הכי טובים שלי (ולרקורד- אני באמת לא אחת שמתאהבת בידידים),
האהבה אכן הייתה ישר מסנוורת, זה קרה שבמקרה הלכתי לישון אצלו לילה אחד (בתור ידידה, ויצא כבר שישנתי אצל כל אחד מהידידים שלי יותר מפעם אחת) ופשוט משהו באוויר גרם לזה להסתיים בנשיקה,
ויום אחרי זה כבר הבנתי שאני מאוהבת בו,
בחיים לא קרה לי ובחיים גם לא האמנתי שניתן להתאהב כל כך מהר במישהו אבל עובדה וזה קרה לי..
התיאור שלך מדויק עבורי- באמת איבדתי את הראש ובאמת רקדתי על עננים רק בזכות הנשיקה הקטנה הזאת..
ויודעת מה, חצי שנה אחרי, ואני עדיין בעננים, ומערכת היחסים שלנו קרובה למושלמת. בחיים לא התייחסו אלי כל כך יפה, כל כך העריכו אותי, כל כך אהבו אותי.. הקטע הוא שהוא לא רכרוכי או משהו, הוא יודע לעמוד על שלו ולהגיד לי כשמשהו מפריע לו אבל גם יודע להחמיא ולהראות אהבה ולתת לי את ההרגשה הכי טובה בעולם..

אז כן, אני מאמינה בזה, ואני חיה את זה..

 

[Optimus_Prime]

את יכולה להסתכל על זה מכיוון אחר.

זה יקרה פעם אחת והפעם האחת הזו תספיק לך. כנראה שהיא עוד לא הגיעה..
מבחינתי ה"אהבה הפנטזיונרית" הזו היא בדיוק כמו כל תחושה אחרת של הצלחה, סיפוק או אושר. הרי המון זוגות מביאים ילדים ובטוחים שזה מה שיביא להם אושר ובסוף הם בדכאון ולא מבינים למה. הרבה אנשים עובדים ומרוויחים מיליונים כי בטוחים שזה המפתח להצלחה, כי זה מה ששידרו להם, אבל זה לא זה..

כפרידות נוטות להוציא את המרמור שבתוכנו וגם לזרוק את האמת בפרצוף. אבל אני נוקט בגישה מעשית - כל תחושה היא מה שאת עושה ממנה. אני מתלהב כמו ילד קטן כשנותנים לי ממתק שאני אוהב (ואני כמעט בן 28, זקן

) כי אני אוהב להרגיש אושר אמיתי וטהור. האם אני באמת כל כך נלהב שאני אוכל את הממתק הזה? לא בטוח. אבל זה מה שאני משדר לעצמי. ואני מאושר.

*סוף קלישאות

 

[Purple Mushroom]

אני מאוד מקווה שכן

.

אני מה שנקרא. late bloomer, אפילו יותר מאח שלי שצעיר ממני בכמעט 4 שנים. (כיום נשוי פלוס אחת ממש מקסימה ואינטלגנית).
אני כיום, השנה כבר מעל גיל 37.(בפורום מגיל כמעט 25)
והניסיון הזוגי שלי התחיל לפני כ-9 וחצי שנים. בשנות העשרים פלוס בחיי. (בגיל 27 וחצי פלוס).
אני גם אף פעם לא הייתי ציני. ובפרידה שלי הייתי גם כואב, עם דמעות.

היתה לי אהבה גדולה, מעוורת ומסנוורת. כן. בגיל 30 כמעט גיל 31, אהבה מהלב, אהבה סוערת שהיא היתה הדומיננטית. אישה שגדולה ממני בכמעט 4 שנים, מזל שור.
האהבה הגדולה הזאת גרמה לי להתחתן. וגם לכתוב לה שיר, (שמופיע לי בחתימה, אלון לנצח, אחרי יותר משנתיים אחרי הגירושים).
בגדול היתה אהבה, אבל ממרחק, האישה הזאת ניצלה אותי כספית ממש גרוע. מאז שהכרנו, הייתי באוברדראפט. היה לי ניסיון בחיים.

מאז הפכתי להיות האדם שעוזב. עזבתי אותה, ועוד 2 אחרות אחריה.
אחרי המערכת יחסים הזאת והגירושים, אחרי איזה בערך חצי שנה, אחרי שנפרדנו ממש סופית, אחרי הגירושים, התחילה לי מערכת יחסים שונה לגמרי, יותר מהראש, ופחות עם תשוקה, אבל מאוד רציונלית,
שגם אותה עזבתי, אחרי ברוטו שנה וחודשיים.

אני מאוד מקווה בשבילי, ובשביל כולם, שנמצא פחות או יותר , את האהבה האמיתית הנכונה והבריאה בשבילינו, שתמשיך הרבה שנים

. נכון לעכשיו אני או באופציה לחזור לאחת האקסיות, (הרצליולית).
או שיש לי תקווה, למצוא אהבה חדשה. בלי עין הרע.
אלון, אופטימי חסר תקנה.

=]

 

[Blue Potion]

קיימת קיימת.

אני מאבדת את הראש כל יום מחדש במשך ה-3 שנים האחרונות...

ו... וואלה, לפעמים זה חסרון.

 

[goldhand]

לכם לפחות היו פרידות

אני כבר בן 20 ואף פעם לא הייתה לי חברה.
לא משנה כמה התאמצתי לא הצלחתי למצוא, וזה אולי נורא יותר מלהיפרד.
החברים והמשפחה אומרים לי שאין מה להיות עצוב מזה ושאני לא היחיד שהוא בן 20 ועדיין לא הייתה לו חברה, אבל זה לא גורם לי להרגיש יותר טוב.
כרגע אני מנסה להרחיב את המעגלים החברתיים שלי ומקווה שאולי שם אני אמצא אותה. חברים שלי גם יכירו לי מישהי אם יהיה להם מי. חוץ מזה אני לא מכיר עוד דרכים למצוא חברה

 

[Purple Mushroom]

לי לא היתה חברה רצינית עד גיל 27+ מינימום

מקווה שתיהיה לך לפני

 

[goldhand]

ואיך מצאת אותה?

 

[turangaleela]

20 זה גיל מאוד צעיר

הרחבת מעגלים חברתיים זה מעולה בלי קשר, אל תדאג- אתה בסדר

 

[goldhand]

אני מבין מה אתה מנסה לומר, אבל

בסדר או לא בסדר, איך אני מוצא אותה?

 

[קפיצי88]

מתי? לפני קצת יותר מחצי שנה.

הרגשתי בדיוק ככה:
http://www.youtube.com/watch?v=8tJoIaXZ0rw

(באמת.)