בגנות האלטרואיזם
- פותח הנושא גאטו נגרו
- פורסם בתאריך
נתינה ללא תמורה?
אני לא חושבת שיש אפשרות כזו כי גם אם אדם נותן בלי לקבל תמורה חומרית למשל, אז תמיד התמורה היא ההרגשה הטובה שנגרמת לו. הסיפוק . כך שגם אם ניקח מישהו שעושה דברים בסתר, כך שאין ענין של פרס או שכר או הערכה חברתית, עדיין עצם העובדה שזה גורם לו להרגשה טובה, מהווה "תמורה" עבורו.
אני לא חושבת שיש אפשרות כזו כי גם אם אדם נותן בלי לקבל תמורה חומרית למשל, אז תמיד התמורה היא ההרגשה הטובה שנגרמת לו. הסיפוק . כך שגם אם ניקח מישהו שעושה דברים בסתר, כך שאין ענין של פרס או שכר או הערכה חברתית, עדיין עצם העובדה שזה גורם לו להרגשה טובה, מהווה "תמורה" עבורו.
ראנד וקרוי
איין ראנד ראתה בקפיטליזם הקיצוני ביותר את חזות הכל. בשבילה זו היתה הגשמה של החזון של אני לעצמי ורק לעצמי. בחברה היא ראתה מפגע. היא תיעבה אנשים אותם תפשה כ"חלשים". כלומר אנשים שדגלו למשל במדינת רווחה, אנשים "לא יפים" לדעתה, נכים, אנשים שמביעים חולשות אנושיות טבעיות וכו'. משה קרוי היה דפוק לחלוטין. הוא הסתמך על איין ראנד ופיתח את תורתה גם הלאה על מנת להצדיק מעשים איומים. בשם תורתו/תורתה הוא התעלל נפשית ופיסית בבתו. לדוגמה: מכיוון ש"אני" הוא חזות הכל ודאגה לזולת היא חולשה הוא הרעיב את בתו בשנים שלא יכלה להאכיל את עצמה, היה משאיר אותה מחוץ לבית מכיוון שלא יכלה להיכנס לבד, ואלה רק חלק מהפנינים. לדעתי מדובר בשני אנשים חולים מאד מאד. איין ראנד שימשה תירוץ/קטליזטור להרבה מאד אנשים לעשות דברים מאד חולניים.
איין ראנד ראתה בקפיטליזם הקיצוני ביותר את חזות הכל. בשבילה זו היתה הגשמה של החזון של אני לעצמי ורק לעצמי. בחברה היא ראתה מפגע. היא תיעבה אנשים אותם תפשה כ"חלשים". כלומר אנשים שדגלו למשל במדינת רווחה, אנשים "לא יפים" לדעתה, נכים, אנשים שמביעים חולשות אנושיות טבעיות וכו'. משה קרוי היה דפוק לחלוטין. הוא הסתמך על איין ראנד ופיתח את תורתה גם הלאה על מנת להצדיק מעשים איומים. בשם תורתו/תורתה הוא התעלל נפשית ופיסית בבתו. לדוגמה: מכיוון ש"אני" הוא חזות הכל ודאגה לזולת היא חולשה הוא הרעיב את בתו בשנים שלא יכלה להאכיל את עצמה, היה משאיר אותה מחוץ לבית מכיוון שלא יכלה להיכנס לבד, ואלה רק חלק מהפנינים. לדעתי מדובר בשני אנשים חולים מאד מאד. איין ראנד שימשה תירוץ/קטליזטור להרבה מאד אנשים לעשות דברים מאד חולניים.
מסכימה מאד
בסביבות גיל 14 קראתי בעניין מסוים גם את ראנד וגם את קרוי (את "חיים על-פי השכל" ואת "מעבר ליש ולאין") וכבר אז הגעתי למסקנה שמדובר באנשים שהם, מעבר לכל היומרות והמלים המסובכות, פשטניים, ריקים, מיזנטרופים, רעים ואפילו לא חכמים במיוחד. גם אני שמעתי ספורי זוועה על התנהגותו של קרוי לבתו ולאשתו, הוא היה לא יותר מגבר אלים מאד שידע לכתוב היטב.
בסביבות גיל 14 קראתי בעניין מסוים גם את ראנד וגם את קרוי (את "חיים על-פי השכל" ואת "מעבר ליש ולאין") וכבר אז הגעתי למסקנה שמדובר באנשים שהם, מעבר לכל היומרות והמלים המסובכות, פשטניים, ריקים, מיזנטרופים, רעים ואפילו לא חכמים במיוחד. גם אני שמעתי ספורי זוועה על התנהגותו של קרוי לבתו ולאשתו, הוא היה לא יותר מגבר אלים מאד שידע לכתוב היטב.
מבלי להקצין את הדברים,
הרי שיש הרבה מן החיוב בגישה המחזקת את היחיד מול החברה, הנותנת לגיטימציה לחשיבה מקורית (שסותרת דיעות מקובלות), ושמצדיקה את פעילות היחיד למען תועלתו שלו. אין בזה כדי להסביר את הרעבת צאצאיך שלך (שכן, טיפוח צאצאים היא פעולה תועלתית ליחיד, אם כי תועלתה מתגלה רק בטווח הרחוק), או כדי לשלול לחלוטין פעילות חברתית (וגם פעילות התנדבותית צופנת בחובה תועלת למתנדב עצמו). אך עם זאת, זוהי גישה המתנגדת לסוציאליזם, לדוגמא, שהוכח היסטורית כגישה חברתית מנוונת. לדעתי, ניתן ללמוד הרבה מדמויות אלה, גם אם חלק מהלימוד הוא בהבנה שדרכיהם היו שגויות. אני בטוחה שכולכם תסכימו עם משפט כמו 'האדם האידיאלי מבחינתו היה אדם אגואיסט רציונליסט שדואג רק לטובתו שלו, "אדם שאינו לוקח לעצמו מה שאינו מגיע לו ואינו נותן לאחרים מה שלא מגיע להם"'. הרבה בעיות היו נפתרות בעולם אילו כולם היו חיים לפי הכלל הזה. יש הרבה נקודות למחשבה במסלול שעבר קרוי - שאלות פילוסופיות של הקשר בין הגוף לנשמה ומשמעות החיים. כל אדם יכול לזהות בחייו הוא חלקים מהמסלול שעבר קרוי. לצד אלה, מתחבט קרוי גם בתיזות מרחיקות לכת כמו 'סימון' האלוהים כהתגלמות הרשע דוקא, שיכולות להיות שיעור מעניין בפילוסופיה בפני עצמן. באופן כללי אני נוטה לראות את הטוב גם בדברים שהקשרם הכללי הוא שלילי, מתוך התנגדותי לסטיגמות בכלל, ולסטיגמות שליליות בפרט. אני מקווה שעזרתי לכם לראות גם הטוב שהיה בדמויות אומללות אלה.
הרי שיש הרבה מן החיוב בגישה המחזקת את היחיד מול החברה, הנותנת לגיטימציה לחשיבה מקורית (שסותרת דיעות מקובלות), ושמצדיקה את פעילות היחיד למען תועלתו שלו. אין בזה כדי להסביר את הרעבת צאצאיך שלך (שכן, טיפוח צאצאים היא פעולה תועלתית ליחיד, אם כי תועלתה מתגלה רק בטווח הרחוק), או כדי לשלול לחלוטין פעילות חברתית (וגם פעילות התנדבותית צופנת בחובה תועלת למתנדב עצמו). אך עם זאת, זוהי גישה המתנגדת לסוציאליזם, לדוגמא, שהוכח היסטורית כגישה חברתית מנוונת. לדעתי, ניתן ללמוד הרבה מדמויות אלה, גם אם חלק מהלימוד הוא בהבנה שדרכיהם היו שגויות. אני בטוחה שכולכם תסכימו עם משפט כמו 'האדם האידיאלי מבחינתו היה אדם אגואיסט רציונליסט שדואג רק לטובתו שלו, "אדם שאינו לוקח לעצמו מה שאינו מגיע לו ואינו נותן לאחרים מה שלא מגיע להם"'. הרבה בעיות היו נפתרות בעולם אילו כולם היו חיים לפי הכלל הזה. יש הרבה נקודות למחשבה במסלול שעבר קרוי - שאלות פילוסופיות של הקשר בין הגוף לנשמה ומשמעות החיים. כל אדם יכול לזהות בחייו הוא חלקים מהמסלול שעבר קרוי. לצד אלה, מתחבט קרוי גם בתיזות מרחיקות לכת כמו 'סימון' האלוהים כהתגלמות הרשע דוקא, שיכולות להיות שיעור מעניין בפילוסופיה בפני עצמן. באופן כללי אני נוטה לראות את הטוב גם בדברים שהקשרם הכללי הוא שלילי, מתוך התנגדותי לסטיגמות בכלל, ולסטיגמות שליליות בפרט. אני מקווה שעזרתי לכם לראות גם הטוב שהיה בדמויות אומללות אלה.
אהמ...אהמ...
כתבת: "אני בטוחה שכולכם תסכימו עם משפט כמו 'האדם האידיאלי מבחינתו היה אדם אגואיסט רציונליסט שדואג רק לטובתו שלו, "אדם שאינו לוקח לעצמו מה שאינו מגיע לו ואינו נותן לאחרים מה שלא מגיע להם'". אני חייבת לציין שאני ממש ממש לא מסכימה עם המשפטים האלו. לדעתי הם שגויים ואיומים ולא יכולים להביא אלא לעולם אכזר, מנוכר ומרושע, בו כל האנשים אומללים ובודדים. אני גם חושבת שזה ממש לא נכון לומר שהסוציאליזם הוכח היסטורית כגישה חברתית מנוונת וכן לא מתכוונת לראות בגבר שהתעלל שנים על גבי שנים באשתו ובתו, אדם אומלל הכורע תחת נטל סטיגמות שליליות [ואגב, התובנות המעניינות שבהגותו הן אכן מעניינות, אך אינן שלו אלא של הוגים אחרים].
כתבת: "אני בטוחה שכולכם תסכימו עם משפט כמו 'האדם האידיאלי מבחינתו היה אדם אגואיסט רציונליסט שדואג רק לטובתו שלו, "אדם שאינו לוקח לעצמו מה שאינו מגיע לו ואינו נותן לאחרים מה שלא מגיע להם'". אני חייבת לציין שאני ממש ממש לא מסכימה עם המשפטים האלו. לדעתי הם שגויים ואיומים ולא יכולים להביא אלא לעולם אכזר, מנוכר ומרושע, בו כל האנשים אומללים ובודדים. אני גם חושבת שזה ממש לא נכון לומר שהסוציאליזם הוכח היסטורית כגישה חברתית מנוונת וכן לא מתכוונת לראות בגבר שהתעלל שנים על גבי שנים באשתו ובתו, אדם אומלל הכורע תחת נטל סטיגמות שליליות [ואגב, התובנות המעניינות שבהגותו הן אכן מעניינות, אך אינן שלו אלא של הוגים אחרים].
כולכם תסכימו?????
קראתי את המשפטים שכתבת (גאטו) שוב ושוב. האם זו דמות האדם לה את שואפת? האם לחברה (אם ניתן לקרוא לזה כך) המורכבת מאוסף כזה של אינדיוידואלים את שואפת? מסכימה לחלוטין עם מה שכתבה גרטרוד. שמת לב שבעולם הרציונליסטי המורכב מיחידים אגואיסטים רציונליסטים אין רגש בשם חמלה? אין שום תחושת סולידריות עם האחר? הרגשות האנושיים הבסיסי ביותר? מה שקרוי בחולניותו שאף לו והטיף לו הוא עולם קר ומנוכר, ובקיצור - כל מה שכתבה גרטרוד. קר ומנוכר הוא ההפך המוחלט למלא חמלה וסולידריות. הסוציאליסם הוכח היסטורית כגישה חברתית מנוונת? ומה עם הקפיליזם? איך הוא מוכיח את עצמו? למשל בישראל? למשל בארה"ב? ישנן מדינות סוציאל-דמוקרטיות. אלה הן האידיאל שלי. ושם חמלה וסולידריות חברתית הן מפתח לקיום החברה. בדיוק ההפך מתפיסתו של קרוי. דעתי האישית היא שקרוי היה זקוק לתורה שבנה (פיתח) על-מנת להצדיק לעצמו את אישיותו הפתלוגית. לא סתם היתה איין ראנד הקטליזטור שלו. תקראי לזה פסיכולוגיה בגרוש, אבל זה מה שאני רואה. ועוד משהו: שימי לב מיהם חסידי משנתו של קרוי. אולי "אמור לי מי חסידיך ואומר לך מי אתה"? או "אמור לי מיהו רבך ואומר לך מי אתה"? בואי נתחיל בפייגלין....
קראתי את המשפטים שכתבת (גאטו) שוב ושוב. האם זו דמות האדם לה את שואפת? האם לחברה (אם ניתן לקרוא לזה כך) המורכבת מאוסף כזה של אינדיוידואלים את שואפת? מסכימה לחלוטין עם מה שכתבה גרטרוד. שמת לב שבעולם הרציונליסטי המורכב מיחידים אגואיסטים רציונליסטים אין רגש בשם חמלה? אין שום תחושת סולידריות עם האחר? הרגשות האנושיים הבסיסי ביותר? מה שקרוי בחולניותו שאף לו והטיף לו הוא עולם קר ומנוכר, ובקיצור - כל מה שכתבה גרטרוד. קר ומנוכר הוא ההפך המוחלט למלא חמלה וסולידריות. הסוציאליסם הוכח היסטורית כגישה חברתית מנוונת? ומה עם הקפיליזם? איך הוא מוכיח את עצמו? למשל בישראל? למשל בארה"ב? ישנן מדינות סוציאל-דמוקרטיות. אלה הן האידיאל שלי. ושם חמלה וסולידריות חברתית הן מפתח לקיום החברה. בדיוק ההפך מתפיסתו של קרוי. דעתי האישית היא שקרוי היה זקוק לתורה שבנה (פיתח) על-מנת להצדיק לעצמו את אישיותו הפתלוגית. לא סתם היתה איין ראנד הקטליזטור שלו. תקראי לזה פסיכולוגיה בגרוש, אבל זה מה שאני רואה. ועוד משהו: שימי לב מיהם חסידי משנתו של קרוי. אולי "אמור לי מי חסידיך ואומר לך מי אתה"? או "אמור לי מיהו רבך ואומר לך מי אתה"? בואי נתחיל בפייגלין....
עוד קצת
"ומהר מאוד נמצא שיש לו מאזינים קשובים רבים. ישראל של שנות ה-70 קצה נפשה בסוציאליזם, בעזרה הדדית ולא מעט אנשים החלו לחוש את הצורך להיטיב רק עם עצמם ולהפסיק לדאוג לשכבות הנמוכות יותר. קרוי נתן להם את הצידוק". זוהי מובאה מהכתבה שקישרת. "לא מעט אנשים החלו לחוש את הצורך להיטיב רק עם עצמם ולהפסיק לדאוג לשכבות הנמוכות יותר. קרוי נתן להם את הצידוק". ומה שיש לנו היום זה מה שהתקבל. אז או קיי. אני לא אלטרואיסטית. אבל להיטיב עם החלשים יותר לדעתי ייטיב עם החברה כולה. חברה נתפסת ע"י יחסה לחלשים בה. קרוי רצה להשמידם. פשוטו כמשמעו. וזה מה שקורה עכשיו. עם האינדיוידואליזם הדרסני (קרוי) חסר הגבולות, שאין דין ואין דיין לו, שסולידריות וחמלה הם "דברים" זרים לו לחלוטין. שלא יכיר אותם ולא יכיר בהם. אכזריות לשם האינדיוידואל. חזק אוכל חלש, וחס וחלילה לא חזק נותן את ידו לחלש ע"מ שיתחזק וכך יבנו ב-י-ח-ד חברה טובה וצודקת יותר.
"ומהר מאוד נמצא שיש לו מאזינים קשובים רבים. ישראל של שנות ה-70 קצה נפשה בסוציאליזם, בעזרה הדדית ולא מעט אנשים החלו לחוש את הצורך להיטיב רק עם עצמם ולהפסיק לדאוג לשכבות הנמוכות יותר. קרוי נתן להם את הצידוק". זוהי מובאה מהכתבה שקישרת. "לא מעט אנשים החלו לחוש את הצורך להיטיב רק עם עצמם ולהפסיק לדאוג לשכבות הנמוכות יותר. קרוי נתן להם את הצידוק". ומה שיש לנו היום זה מה שהתקבל. אז או קיי. אני לא אלטרואיסטית. אבל להיטיב עם החלשים יותר לדעתי ייטיב עם החברה כולה. חברה נתפסת ע"י יחסה לחלשים בה. קרוי רצה להשמידם. פשוטו כמשמעו. וזה מה שקורה עכשיו. עם האינדיוידואליזם הדרסני (קרוי) חסר הגבולות, שאין דין ואין דיין לו, שסולידריות וחמלה הם "דברים" זרים לו לחלוטין. שלא יכיר אותם ולא יכיר בהם. אכזריות לשם האינדיוידואל. חזק אוכל חלש, וחס וחלילה לא חזק נותן את ידו לחלש ע"מ שיתחזק וכך יבנו ב-י-ח-ד חברה טובה וצודקת יותר.
מעניין, אבל לא זכור לי שאמרתי שזו
דמות האדם לה אני שואפת. קראתי את המאמר בעקבות קישור בפורום אחר, ומצאתי בו עניין רב. חשבתי שכאן, במקום שבו נשים רבות חולקות את ריחוקן מהנורמות החברתיות, יהיו עוד נשים שימצאו עניין במאמר. על פניו, נראה שצדקתי - אכן יש עניין, אם כי הוא שלילי בעיקרו. על כך אני יכולה רק להצר. מי אמר שבעולם רציונליסטי אין רגש בשם חמלה? אני בהחלט יכולה לראות את החמלה כחלק מעולם כזה. זאת משום שהחמלה עצמה נובעת בין היתר ממניעים אגואיסטיים - אם אני חמל על מישהו, הרי שאני נמצא במקום טוב ממנו (לעולם איננו מרגישים חמלה כלפי אלה שנמצאים במצב טוב מאיתנו, נכון?), וכך החמלה תורמת לשיפור התדמית והבטחון העצמי שלי (אני לא המצאתי את זה, אלה דברים ידועים בפסיכולוגיה). כנ"ל גם לגבי סולידריות (אם אני מרגיש סולידריות הרי שאני אינני לבד, והאדם הוא הרי חיה חברתית. אפילו קרוי וראנד הרגישו סולידריות עם חברי הכתות שהיו חברים בהן). לגבי הסוציאליזם, זה אכן הוכיח את עצמו כמנוון (כלומר גורם לניוון - החוסר בניקוד גורם אולי לאי הבנות מסויימות), משום שאם אדם מקבל לפי צרכיו, ולעולם לא יותר, מהי המוטיבציה שלו למצות את יכולתו עד תומה? יעשה מה שיעשה, ויקבל לפי צרכיו... אמנם הקפיטליזם גם הוא אינו אידיליה, אך ללא ספק הוא מביא לתוצאות טובות יותר (ברמת המאקרו) מאשר הסוציאליזם. מדינה סוציאל-דמוקרטית היא איזו מן פשרה בין קפיטליזם ובין סוציאליזם, שעיקר הצלחתה טמון בשמירת איזון מדוייק בין השניים לאורך שנים. ההיסטוריה תשפוט האם זו צרות ממשל שיש לה עתיד. אינני יודעת לשם מה היה זקוק קרוי לתורתו, וגם אינני בעד לאמץ את תורתו ככתבה וכלשונה (ואם כבר מדברים על זה, אז איזו מבין התורות שלו נראה לך שאני מטיפה לאמץ? היו שם לפחות 5 שאני ספרתי, וכל אחת שונה מקודמותיה). כל שאמרתי הוא שהמאמר פתח לי פתח לעולם שלא הכרתי, ושמצאתי בעולם זה רעיונות מעניינים ששווה להשקיע בהם מעט מחשבה. זאת עשיתי אני, וראיתי לנכון לשתף גם אחרים במאמר מפרה זה.
דמות האדם לה אני שואפת. קראתי את המאמר בעקבות קישור בפורום אחר, ומצאתי בו עניין רב. חשבתי שכאן, במקום שבו נשים רבות חולקות את ריחוקן מהנורמות החברתיות, יהיו עוד נשים שימצאו עניין במאמר. על פניו, נראה שצדקתי - אכן יש עניין, אם כי הוא שלילי בעיקרו. על כך אני יכולה רק להצר. מי אמר שבעולם רציונליסטי אין רגש בשם חמלה? אני בהחלט יכולה לראות את החמלה כחלק מעולם כזה. זאת משום שהחמלה עצמה נובעת בין היתר ממניעים אגואיסטיים - אם אני חמל על מישהו, הרי שאני נמצא במקום טוב ממנו (לעולם איננו מרגישים חמלה כלפי אלה שנמצאים במצב טוב מאיתנו, נכון?), וכך החמלה תורמת לשיפור התדמית והבטחון העצמי שלי (אני לא המצאתי את זה, אלה דברים ידועים בפסיכולוגיה). כנ"ל גם לגבי סולידריות (אם אני מרגיש סולידריות הרי שאני אינני לבד, והאדם הוא הרי חיה חברתית. אפילו קרוי וראנד הרגישו סולידריות עם חברי הכתות שהיו חברים בהן). לגבי הסוציאליזם, זה אכן הוכיח את עצמו כמנוון (כלומר גורם לניוון - החוסר בניקוד גורם אולי לאי הבנות מסויימות), משום שאם אדם מקבל לפי צרכיו, ולעולם לא יותר, מהי המוטיבציה שלו למצות את יכולתו עד תומה? יעשה מה שיעשה, ויקבל לפי צרכיו... אמנם הקפיטליזם גם הוא אינו אידיליה, אך ללא ספק הוא מביא לתוצאות טובות יותר (ברמת המאקרו) מאשר הסוציאליזם. מדינה סוציאל-דמוקרטית היא איזו מן פשרה בין קפיטליזם ובין סוציאליזם, שעיקר הצלחתה טמון בשמירת איזון מדוייק בין השניים לאורך שנים. ההיסטוריה תשפוט האם זו צרות ממשל שיש לה עתיד. אינני יודעת לשם מה היה זקוק קרוי לתורתו, וגם אינני בעד לאמץ את תורתו ככתבה וכלשונה (ואם כבר מדברים על זה, אז איזו מבין התורות שלו נראה לך שאני מטיפה לאמץ? היו שם לפחות 5 שאני ספרתי, וכל אחת שונה מקודמותיה). כל שאמרתי הוא שהמאמר פתח לי פתח לעולם שלא הכרתי, ושמצאתי בעולם זה רעיונות מעניינים ששווה להשקיע בהם מעט מחשבה. זאת עשיתי אני, וראיתי לנכון לשתף גם אחרים במאמר מפרה זה.
גאטו
צר לי אם פגעתי בך. זו לחלוטין לא היתה הכוונה. זו אחת ה"סכנות" כשמביאים פילוסופיה מסויימת/פילוסופיות מסויימות - לא כולם יראו אותה כמוני, לא כולם יתייחסו אליה כמוני. לא כולם יבואו מנקודות המוצא שאני באה מהן. נקודת המוצא של "במקום שבו נשים רבות חולקות את ריחוקן מהנורמות החברתיות, יהיו עוד נשים שימצאו עניין במאמר." לא תופסת לגבי. כתבתי כאן מזמן שהמכנה המשותף של הפורום הזה הוא צר - בחירה לא להביא ילדים לעולם. מעבר לכך כולנו שונות. כך שריחוקו מהנורמה לא הופך את קרוי לקרוב יותר אלי באיזשהו אופן. קראתי שוב את הודעותייך, ואם הבנתי נכון זו היכרותך הראשונה עם קרוי. אני ילידת שנת 1963 וזוכרת היטב את התקופה בה כתביו של קרוי היו חומר קריאה פופולארי. כך שבשבילי הכתבה שצרפת לא היתה משהו חדש. פשוט זוכרת אותו היטב משנות ה-70. בכל מקרה, כפי שאני רואה את כתביו של קרוי, כולם מסתכמים בסופו של דבר בשורה תחתונה אחת: אני ואפסי עוד. ושוב: אם נפגעת בצורה כלשהי - אני מתנצלת.
צר לי אם פגעתי בך. זו לחלוטין לא היתה הכוונה. זו אחת ה"סכנות" כשמביאים פילוסופיה מסויימת/פילוסופיות מסויימות - לא כולם יראו אותה כמוני, לא כולם יתייחסו אליה כמוני. לא כולם יבואו מנקודות המוצא שאני באה מהן. נקודת המוצא של "במקום שבו נשים רבות חולקות את ריחוקן מהנורמות החברתיות, יהיו עוד נשים שימצאו עניין במאמר." לא תופסת לגבי. כתבתי כאן מזמן שהמכנה המשותף של הפורום הזה הוא צר - בחירה לא להביא ילדים לעולם. מעבר לכך כולנו שונות. כך שריחוקו מהנורמה לא הופך את קרוי לקרוב יותר אלי באיזשהו אופן. קראתי שוב את הודעותייך, ואם הבנתי נכון זו היכרותך הראשונה עם קרוי. אני ילידת שנת 1963 וזוכרת היטב את התקופה בה כתביו של קרוי היו חומר קריאה פופולארי. כך שבשבילי הכתבה שצרפת לא היתה משהו חדש. פשוט זוכרת אותו היטב משנות ה-70. בכל מקרה, כפי שאני רואה את כתביו של קרוי, כולם מסתכמים בסופו של דבר בשורה תחתונה אחת: אני ואפסי עוד. ושוב: אם נפגעת בצורה כלשהי - אני מתנצלת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.