בגץ פסק נגד השר לוין
- פותח הנושא חנן44
- פורסם בתאריך
certified.woke
Well-known member
לוין נכה-נפש נכא-רוח...
זה טוב שלוין הוביל לפיק. עכשיו צריך להחליט כן/לא רשות שופטת. אם מחליטים שלא, אין סיבה שהימין דווקא יהיה שליט הדיקטטורה...זה מפחיד אבל אין ברירה.
אם רוצים דמוקרטיה יוונית קלאסית שלרוב יש סמכויות ללא מעצורים אז הסמכות הזאת תהיה בידי הימין כי יש לימין רוב. אבל אם אותו ימין יבחר את ליברמן אז ליברמן חופשי לגרש את החרדים ואז בבחירות הבאות לא יהיה לימין רוב.
טובי המשפטנים טוענים שהפסיקה של בג"ץ איננה חוקית
דגלמנגל
Well-known member
טובי המשפטנים של מי, של ערוץ 14?
אתה יכול להביא כמה דוגמאות, של אותם "טובי המשפטנים"?
הקדמת אותי.
מי הם טובי השופטים שטוענים נגד בג"ץ?
ולמה הפסיקה איננה חוקית?
יש כאלה מחוץ לפורום קוהלת?
נבהלו מהאמירה של לפיד שאם לדעתו של יריב לוין המלחמה נגמרה ואפשר להמשיך עם הרפורמה, אז אם המלחמה נגמרה אפשר גם להקים וועדת חקירה ממלכתית וללכת לבחירות.
certified.woke
Well-known member
"הארץ" מסביר:
שר המשפטים לוין במליאת הכנסת, ביולי; צילום; אורן בן חקון
שר המשפטים יריב לוין פרסם היום (ראשון) תגובה נזעמת לפסק הדין שבו חייב אותו בג"ץ לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי נשיא לבית המשפט העליון. לוין הטיח בשופטים האשמות קשות, ואף רמז כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה עם הנשיא שייבחר. עיון בתגובתו מראה כי היא רצופה בהטעיות ובאי-דיוקים עובדתיים ומשפטיים.
השופטים ביססו את פסק דינם על חוק בתי המשפט, הקובע כי לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון נדרש רוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים. מפסק הדין עולה כי לוין הוא שניסה לפעול בניגוד לחוק כשהתנה את הבחירה בכך שתושג הסכמה רחבה למינוי בקרב חברי הוועדה. השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין המרכזי, ציינה כי הפרשנות שמציע לוין מתעלמת מהתכלית העיקרית של החוק: מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון. "מדיניות זו משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון, וחורגת אפוא מהוראות הדין, ולפיכך אינה יכולה לעמוד", קבעה.
השופטת וילנר בדיון בעתירה לחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ביולי; צילום: אוליבייה פיטוסי
בפסיקתם דחו השופטים גם את טענתו של לוין שלפיה נוסח החוק קובע כי נשיא העליון צריך להיבחר ברוב מיוחד בוועדה לבחירת שופטים. "הפרשנות המוצעת על ידי השר אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק", כתבה השופטת וילנר. "במסגרת התיקון לחוק בתי המשפט התכוון המחוקק להחריג מההסדר הכללי (כלומר רוב רגיל, ח"מ) רק בחירה של שופטים לבית המשפט העליון (שמצריכה רוב מיוחד, ח"מ) ולא בחירה של נשיא לבית המשפט העליון".
בפועל, החוק קובע כי בג"ץ הוא הגוף המוסמך לפרש את החוק ולהכריע במחלוקת בשאלת סמכויות השר, והוא מחויב לעשות כן. בניגוד לטענתו של לוין, האינטרס במינוי נשיא לבית המשפט העליון - המשמש גם כראש הרשות השופטת - הוא אינטרס ציבורי, ולא עניין פרטי של שופטיו. השופטים מבהירים כי "מינוי נשיא בית המשפט העליון חיוני לתפקודן התקין של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל; ותפקודן התקין של מערכות אלו הוא אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה". בנוסף, אף אחד משלושת השופטים שנתנו את פסק הדין - יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין - אינו חבר בוועדה לבחירת שופטים.
השופטים ציינו עוד כי בשל רצונם לכבד את שיקול דעתו של השר, ולאפשר לו "למצות את המאמצים להגשים את חזונו להביא לבחירת נשיא בית המשפט העליון בהסכמה רחבה בוועדה" - הם נמנעו במשך זמן רב מלהכריע בעתירה. אך לבסוף, בחלוף יותר משנה שבה נמנע השר מכינוס הוועדה "ומשהתברר כי אין מניעה מבחינתו שלא ימונה נשיא לבית המשפט העליון במשך זמן בלתי מוגבל", הם נאלצו לתת פסק דין.
בפועל, סמכותו של שר המשפטים לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון היא סמכות חובה, שלוין מתנער ממנה במשך כמעט שנה. לוין הוא שר המשפטים הראשון בתולדות המדינה שמונע במשך תקופה כה ארוכה מינוי נשיא לבית המשפט העליון.
בניגוד לדברי השר, הממשלה ממשיכה גם כעת לקדם את ההפיכה המשטרית בדרכים שונות. בין היתר, היא מתעלמת באופן שיטתי מחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה ושריה קוראים לפטר אותה. באשר לטענה כי בג"ץ ניצל את ההפוגה לכאורה כדי לפסול חוק יסוד - הרי שבג"ץ נדרש לדון בעתירות שהוגשו נגד החוק לביטול עילת הסבירות משום שחקיקת החוק הושלמה. גם הדיונים בעתירות בנושאים ביטחוניים - לרבות העתירות שטענו להפרת זכויות אדם במתקן המעצר בשדה תימן - הם חלק מרכזי בתפקידו של בג"ץ, בדומה לכל בית משפט חוקתי בעולם.
השופט יוסף אלרון. לוין ביקש למנות את אלרון לנשיא העליון, תוך סטייה משיטת הסיניוריטי הנהוגה מאז קום המדינה; צילום: אורן בן חקון
עם זאת, רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים לא ראו בהצעתו של לוין פשרה כלשהי. ההצעה ביקשה לבטל - לראשונה בתולדות המדינה - את הנוהג שלפיו נשיא בית המשפט העליון מתמנה בשיטת הסיניורטי. לפי שיטה זו מתמנה לנשיא ותיק השופטים בעליון, והיא נהוגה מאז ימיה הראשונים של המדינה. ההצעה נועדה לאפשר לשר למנות לנשיא את המועמד המועדף עליו, יוסף אלרון, למשך כשנה. במסגרת אותה "פשרה", הציע לוין למנות כשופטי עליון את ד"ר רפי ביטון או אביעד בקשי, ממנסחי ההפיכה המשטרית.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר כי "האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בכלל ובעת מלחמה בפרט, מוטלת על ראש הממשלה ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת. בלי אבל, בלי אולי, וללא דיחוי". הוא הוסיף כי "אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסיניורטי במקום בחמאס הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי ועל כך שהוא וראש הממשלה לא למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה. כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש מצו בית המשפט ושיכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שיניח את המפתחות, ויתפטר".
חברת הוועדה לבחירת שופטים, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), הגיבה גם היא לפסיקה ומסרה כי "לוין קיבל את מבוקשו - דחיקת בג"ץ לפסוק בעניין נשיא העליון. עכשיו השר יתלונן שרגלם היתה על צווארו, כשבפועל הוא זה שחולל את המשבר החוקתי במתק שפתיים של 'אחדות' ו'פשרות'. הימנעות ממינוי נשיא קבוע למעלה מ-10 חודשים ואיומים להחרים את נשיא העליון הבא אלו לא התנהגויות של שר משפטים מתפקד, אלא של פוליטקאי שמוביל את המדינה למחוזות אפלים". אלהרר קראה ללוין "לקיים את פסק הדין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהעלות להצבעה את מינוי נשיא העליון הבא ללא מניפולציות פוליטיות סוג ד'".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף גם הוא את השופטים, ומסר: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל ניסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכוח הזרוע הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל. ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים". קרעי הוסיף ואמר כי "אסור לשתף עם זה פעולה, זה בניגוד לחוק. עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".
העותרת, התנועה לאיכות השלטון, מסרה בתגובה כי מדובר ב"ניצחון חשוב לדמוקרטיה הישראלית ולעיקרון הפרדת הרשויות". יו"ר התנועה, אליעד שרגא, אמר כי "בית המשפט העליון הוכיח שוב את חשיבותו כשומר הסף של הדמוקרטיה, ואנו גאים שהתנועה לאיכות השלטון הובילה מאבק זה. הפסיקה מבהירה כי אין אדם, גם לא שר בממשלה, שהוא מעל החוק".
תגובתו של לוין לפסיקת בג"ץ רצופה בהטעיות ובאי-דיוקים
בתגובתו לפסיקה המחייבת אותו לפעול למינוי נשיא לבית המשפט העליון, האשים שר המשפטים את שופטי בג"ץ ב"השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים" ובמתן צו "בניגוד לחוק". בדיקת "הארץ" מראה כי העובדות אינן לצדו.
שר המשפטים לוין במליאת הכנסת, ביולי; צילום; אורן בן חקון
שר המשפטים יריב לוין פרסם היום (ראשון) תגובה נזעמת לפסק הדין שבו חייב אותו בג"ץ לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי נשיא לבית המשפט העליון. לוין הטיח בשופטים האשמות קשות, ואף רמז כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה עם הנשיא שייבחר. עיון בתגובתו מראה כי היא רצופה בהטעיות ובאי-דיוקים עובדתיים ומשפטיים.
"הצו מנוגד לחוק מפורש"
לוין טען כי הצו שהוציא בג"ץ "מנוגד לחוק מפורש", ואיים: "לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו".השופטים ביססו את פסק דינם על חוק בתי המשפט, הקובע כי לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון נדרש רוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים. מפסק הדין עולה כי לוין הוא שניסה לפעול בניגוד לחוק כשהתנה את הבחירה בכך שתושג הסכמה רחבה למינוי בקרב חברי הוועדה. השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין המרכזי, ציינה כי הפרשנות שמציע לוין מתעלמת מהתכלית העיקרית של החוק: מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון. "מדיניות זו משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון, וחורגת אפוא מהוראות הדין, ולפיכך אינה יכולה לעמוד", קבעה.
השופטת וילנר בדיון בעתירה לחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ביולי; צילום: אוליבייה פיטוסי
בפסיקתם דחו השופטים גם את טענתו של לוין שלפיה נוסח החוק קובע כי נשיא העליון צריך להיבחר ברוב מיוחד בוועדה לבחירת שופטים. "הפרשנות המוצעת על ידי השר אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק", כתבה השופטת וילנר. "במסגרת התיקון לחוק בתי המשפט התכוון המחוקק להחריג מההסדר הכללי (כלומר רוב רגיל, ח"מ) רק בחירה של שופטים לבית המשפט העליון (שמצריכה רוב מיוחד, ח"מ) ולא בחירה של נשיא לבית המשפט העליון".
השופטים מצויים בניגוד עניינים
לוין טען בתגובתו כי הצו "ניתן תוך ניגוד עניינים חמור".בפועל, החוק קובע כי בג"ץ הוא הגוף המוסמך לפרש את החוק ולהכריע במחלוקת בשאלת סמכויות השר, והוא מחויב לעשות כן. בניגוד לטענתו של לוין, האינטרס במינוי נשיא לבית המשפט העליון - המשמש גם כראש הרשות השופטת - הוא אינטרס ציבורי, ולא עניין פרטי של שופטיו. השופטים מבהירים כי "מינוי נשיא בית המשפט העליון חיוני לתפקודן התקין של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל; ותפקודן התקין של מערכות אלו הוא אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה". בנוסף, אף אחד משלושת השופטים שנתנו את פסק הדין - יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין - אינו חבר בוועדה לבחירת שופטים.
השופטים ציינו עוד כי בשל רצונם לכבד את שיקול דעתו של השר, ולאפשר לו "למצות את המאמצים להגשים את חזונו להביא לבחירת נשיא בית המשפט העליון בהסכמה רחבה בוועדה" - הם נמנעו במשך זמן רב מלהכריע בעתירה. אך לבסוף, בחלוף יותר משנה שבה נמנע השר מכינוס הוועדה "ומשהתברר כי אין מניעה מבחינתו שלא ימונה נשיא לבית המשפט העליון במשך זמן בלתי מוגבל", הם נאלצו לתת פסק דין.
נטילת סמכויות השר
לוין האשים את שופטי בג"ץ ב"השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".בפועל, סמכותו של שר המשפטים לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון היא סמכות חובה, שלוין מתנער ממנה במשך כמעט שנה. לוין הוא שר המשפטים הראשון בתולדות המדינה שמונע במשך תקופה כה ארוכה מינוי נשיא לבית המשפט העליון.
השהיית ההפיכה המשטרית
לוין טען בתגובתו כי עם פרוץ המלחמה, הוא החליט "לעצור את החקיקה (של חוקי ההפיכה המשטרית, ח"מ) ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים".בניגוד לדברי השר, הממשלה ממשיכה גם כעת לקדם את ההפיכה המשטרית בדרכים שונות. בין היתר, היא מתעלמת באופן שיטתי מחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה ושריה קוראים לפטר אותה. באשר לטענה כי בג"ץ ניצל את ההפוגה לכאורה כדי לפסול חוק יסוד - הרי שבג"ץ נדרש לדון בעתירות שהוגשו נגד החוק לביטול עילת הסבירות משום שחקיקת החוק הושלמה. גם הדיונים בעתירות בנושאים ביטחוניים - לרבות העתירות שטענו להפרת זכויות אדם במתקן המעצר בשדה תימן - הם חלק מרכזי בתפקידו של בג"ץ, בדומה לכל בית משפט חוקתי בעולם.
השופט יוסף אלרון. לוין ביקש למנות את אלרון לנשיא העליון, תוך סטייה משיטת הסיניוריטי הנהוגה מאז קום המדינה; צילום: אורן בן חקון
הפשרה של לוין
לוין טען שהוא הציע "פשרה הוגנת לביצוע מינויים בבית המשפט העליון", אך זו "נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה".עם זאת, רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים לא ראו בהצעתו של לוין פשרה כלשהי. ההצעה ביקשה לבטל - לראשונה בתולדות המדינה - את הנוהג שלפיו נשיא בית המשפט העליון מתמנה בשיטת הסיניורטי. לפי שיטה זו מתמנה לנשיא ותיק השופטים בעליון, והיא נהוגה מאז ימיה הראשונים של המדינה. ההצעה נועדה לאפשר לשר למנות לנשיא את המועמד המועדף עליו, יוסף אלרון, למשך כשנה. במסגרת אותה "פשרה", הציע לוין למנות כשופטי עליון את ד"ר רפי ביטון או אביעד בקשי, ממנסחי ההפיכה המשטרית.
סמוטריץ: פסק דין שערורייתי; גנץ: לוין צריך לקיים את הפסיקה או להתפטר
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כינה את פסק הדין "מנותק, שערורייתי ואלים". סמוטריץ' מסר עוד כי "בזמן שאנחנו מנהלים מלחמת קיום ב-7 חזיתות, בית המשפט ממשיך לדרוס את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק ולהתנתק מהציבור. גם בעת מלחמה השופטים לא עוצרים ופורמים את יסודות החברה והמדינה בכוחניות חד צדדית... התיקונים במערכת המשפט חיוניים לישראל יהודית ודמוקרטית ונשוב אליהם בע"ה מיד אחרי המלחמה".יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר כי "האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בכלל ובעת מלחמה בפרט, מוטלת על ראש הממשלה ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת. בלי אבל, בלי אולי, וללא דיחוי". הוא הוסיף כי "אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסיניורטי במקום בחמאס הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי ועל כך שהוא וראש הממשלה לא למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה. כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש מצו בית המשפט ושיכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שיניח את המפתחות, ויתפטר".
חברת הוועדה לבחירת שופטים, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), הגיבה גם היא לפסיקה ומסרה כי "לוין קיבל את מבוקשו - דחיקת בג"ץ לפסוק בעניין נשיא העליון. עכשיו השר יתלונן שרגלם היתה על צווארו, כשבפועל הוא זה שחולל את המשבר החוקתי במתק שפתיים של 'אחדות' ו'פשרות'. הימנעות ממינוי נשיא קבוע למעלה מ-10 חודשים ואיומים להחרים את נשיא העליון הבא אלו לא התנהגויות של שר משפטים מתפקד, אלא של פוליטקאי שמוביל את המדינה למחוזות אפלים". אלהרר קראה ללוין "לקיים את פסק הדין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהעלות להצבעה את מינוי נשיא העליון הבא ללא מניפולציות פוליטיות סוג ד'".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף גם הוא את השופטים, ומסר: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל ניסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכוח הזרוע הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל. ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים". קרעי הוסיף ואמר כי "אסור לשתף עם זה פעולה, זה בניגוד לחוק. עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".
העותרת, התנועה לאיכות השלטון, מסרה בתגובה כי מדובר ב"ניצחון חשוב לדמוקרטיה הישראלית ולעיקרון הפרדת הרשויות". יו"ר התנועה, אליעד שרגא, אמר כי "בית המשפט העליון הוכיח שוב את חשיבותו כשומר הסף של הדמוקרטיה, ואנו גאים שהתנועה לאיכות השלטון הובילה מאבק זה. הפסיקה מבהירה כי אין אדם, גם לא שר בממשלה, שהוא מעל החוק".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.