תשובה
למדתי מכניקה תיכונית וניגשתי לבחינת הבגרות הספציפית הזו (לא פתרתי את השאלה הזו), וגם הסתכלתי כעת בשאלה הזו. לדעתי, אף לא נבחן אחד לא היה חושב שהכוונה היא להניח שהכוח הנורמלי פועל ככוח קפיץ (זה לא הוזכר ולו פעם אחת בשום מקום, לרבות בספריו של עדי רוזן), ובוודאי שלא על אפקטים של תורת היחסות הפרטית שלא נלמדים בתיכון. במכניקה תיכונית ההתייחסות לגופים היא, ככלל, כגופים נקודתיים, וכשיש כוח קפיץ אז זה כי נתון קפיץ. מהשאלה משתמע באופן ברור שהתהליך הוא רגעי והמעבר למצב החדש הוא מיידי (וזה מה שקורה פעמים רבות במכניקה תיכונית).
כיוון שבמהלך בחינה לא מצפים לניתוח כל האספקטים האפשריים בבעיה, אלא רק האספקטים שכותב השאלה היה מצפה להם - אין ספק שכשאלה במבחן, התשובה המצופה היא כפי ש-Practical Realist כתב בפורום. עם כל הכבוד לעדי רוזן, אף אחד לא היה פותר כפי שהוא כתב, כי אף אחד לא היה חושב שלכך הכוונה.
יש תשובות רשמיות של משרד החינוך, ב"דגם תשובות" ("מחוון"), אך ככל הידוע לי הן לא מפורסמות באינטרנט במקצוע פיזיקה. הנה דוגמה למחוון כזה במקצוע אזרחות, בו כן מפרסמים מחוון באינטרנט:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BCD88562-C551-460C-B786-734D6C3ACB04/148434/34114.pdf
אולי לחלק מהמורים יש את המחוון עבור הבחינה הנ"ל, ואולי כדאי לחפש אם המחוונים בכל זאת מפורסמים באינטרנט. יצוין שככל הזכור לי, הבדיקה של אותה בחינת בגרות הייתה מקלה וגם ניתן פקטור, ואני בספק אם התעקשו על התשובה של עדי רוזן.
ככל הזכור לי, הקושי באותה בחינה נבע ממכלול השאלות, אורכן, וכמה סעיפים מבלבלים - לא משאלה מסוימת שהייתה קשה מהותית.
לא יזיק, כמובן, להראות בכיתה אפשרויות ניתוח כאלה ואחרות של השאלה, אך כשאלה במבחן הפיתרון הראוי הוא זה שלא מתחשב באלסטיות או ביחסות.
