בגרות 2010 בערוץ ההיסטוריה

[איתמר לוי 7]

בגרות 2010 בערוץ ההיסטוריה

שלום לכולם, מחר מתחיל ערוץ ההיסטוריה במרתון השידורים לבגרות. במוקד, שידורים להיסטוריה ב' ממחר ה-13 ביוני ועד ה-20 ביוני. בימים 22-21 ביוני נתמקד אך ורק בהיסטוריה א'. בימים הקרובים (החל מה-13) יהיו גם שידורים לטובת היסטוריה מוגבר בנושא תולדות ארה"ב.

 

[K C]

בגרות היסטוריה מוגבר

בנושאים ארצות-הברית, יפן וסין, האם יש נושאים שקרוב לוודאי יופיעו? לדוגמה: מלחמות העולם, פרל-הרבור, המהפכה בסין וכו'. כמובן שהכל בערבון מוגבל.

 

[איתמר לוי 7]

בגרות היסטוריה מוגבר - הנושאים והמבחן

הדבר הנכון ביותר הוא לקחת בחשבון שכל נושא שמופיע במיקוד יכול להופיע כשאלה במבחן (או כשאלת נושא או כשאלה קטנה). לכן, לא כדאי להתעסק בספקולציות של מה יופיע ומה לא. גם המדד של מה שהופיע בעבר לא קובע. ההיסטוריה כבר הייתה אמורה ללמד אותנו שמה שקרה בעבר לא בהכרח מעיד על מה שיקרה בעתיד. המיקודים בשלושת הנושאים מאפשרים מגוון של אפשרויות לגבי שאלות נושא ושאלות קטנות ולכן רצוי לדעתי, להתעסק עם זה כמה שפחות וללמוד כמה שיותר... (תשובה מעצבנת, אני יודע).

 

[GAL22N]

מבנה ואורך תשובה- היסטוריה מוגבר

היי איתמר לקראת הבגרות הקרבה רציתי לקבל את המלצתך לגבי כתיבת תשובה בבגרות. שאלותי הן: 1. מה בערך נפח התשובה המצופה לשאלה ראשית (שני סעיפים) ולשאלה קטנה? 2. איך היית ממליץ לחלק את הזמן בבחינה? כמה בערך להקדיש לכל שאלה / סעיף? 3. האם בשאלות שמבקשים מס' מסוים של גורמים / סיבות / תוצאות וכו' אתה ממליץ לכתוב יותר ממה שביקשו כמו שמלמדים לעשות ביואל גבע או שזה חסר משמעות עבור הניקוד של השאלה? 4. האם להעדיף כתיבת תשובה בסגנון "בלוק" זאת אומרת רצף של מלל ובתוכו נמצא כל מה שביקשו בשאלה (מה שיכול לעדן מצבים בהם יש דלילות אינפורמציה על תחום מסוים) או בצורת ראשי פרקים ואחריהם את הפירוט המבוקש (יכול לגרום לתשובה להיראות דלה?!) עצות והמלצות נוספות מנסיונך יתקבלו בברכה תודה מראש

 

[איתמר לוי 7]

תשובות לגבי... תשובות

1. אין הגדרה אחידה לנפח תשובה. הכל תלוי בשאלה. לפעמים השאלות בבחינה מזמנות תשובות ארוכות ולפעמים גם תשובות קצרות. הכלל הוא שמה שנכון ומתאים אף פעם לא גורע ולעומת זאת מה שלא מופיע ונכון עלול כן לפגוע. בדרך כלל - המפתח הוא סעיף=עמוד (אבל זה תלוי גם בגודל הכתב, עובי העט, מיצוי מקום בשורה וכו' וכמובן בדרישות הספציפיות הנתונות בכל שאלה). כמו שאמרתי, אם יודעים וזה רלוונטי - לכתוב תוך התחשבות בגורם הזמן. 2. הבחינה היא 3 וחצי שעות לנבחני משנה ואקסטרניים - מה שנותן 70 דקות לכל נושא, מה שאמור לתת משהו כמו 20 דקות פלוס לכל סעיף (כלומר לשני סעיפי שאלת הנושא ולשאלה הקטנה). כמובן, לקחת בחשבון שאלות שעשוית להוביל לתשובות ש"ירוצו" על הדף לעומת תקיעות בשאלות אחרות. 3. בדרך כלל מומלץ להסתפק במה שביקשו (בעיקר בגלל מגבלת הזמן) ולכתוב את הדברים הרלוונטיים ביותר. במקרה של חוסר ביטחון ועודף בזמן תמיד אפשר להוסיף עוד. תלוי כמובן מה יהיו ההנחיות לבודקים (האם להמשיך לקרוא את הגורמים מעבר לדרישות). 4. אפשר גם וגם - אך חובה להתייחס לדרישות בשאלה ולדאוג שתהיה התייחסות מלאה לכל מילת הוראה. בנוגע לטיפים כלליים - לקרוא את כל השאלות בכל הנושאים לפני שעונים - לעשות ראשי פרקים ליד כל שאלה כדי להיות בטוחים מה יודעים הכי טוב וכמובן לשים טוב טוב לב למילות ההוראה. אם יש עוד שאלות בעניין, אשמח לענות.

 

[K C]

מסכים

אחרי שעברתי על כל השאלות מקיץ 2005, ראיתי שגם הדברים "הפעוטים" מופיעים. תודה

 

[K C]

יפן

ענית על שאלה בראשי פרקים. האם תוכל לומר אם החסרתי משהו וכן האם בשאלה זו יש לציין ולהרחיב על חוקת מייג'י? הקדמה • 1867 – מוצוהיטו עולה לשלטון בגיל 15. הקיסר הקודם, קייקי, מת בגיל 36. טענות להרעלתו. • מייג'י= "שלטון נאור". • משפחת הקיסר עוברת מקיוטו לאדו. שם העיר אדו משונה לטוקיו השינויים שחלו במעמד הקיסר: • החזרת כוח השלטון מהשוגון לקיסר • הקיסר הפך באופן רשמי למנהיגה של יפן, משמע כל החוקים והחלטות הם בשמו של הקיסר • השינוי במעמדו של הקיסר התבטא בהופעות פומביות ובהכרזות חגיגיות, דבר שלא היה נהוג בעבר בין הקיסרים העקרונות על פי "שבועת חמשת הסעיפים" א. תוקם מועצת דיון ציבורית, וכל החלטה תתקבל לאחר דיון יסודי. ב. בני כל המעמדות יפעלו במשותף לקידום ענייני המדינה. הסמוראים מקבלים אפשרות להשפיע בכל תחומי החיים. הפקידות עולה על פי כישרון. ביטוי לדמוקרטיזציה. ג. פקידי הרשות, אנשי הצבא ובני העם הפשוט יוכלו למלא כל תפקיד. כך לא יהיו אנשים לא מרוצים. ד. מנהגים פסולים של העבר יבוטלו על פי המקובל, ודברים יעשו על פי המקובל במערב. ה. יפן תחפש דעת בעולם כולו, כדי לחזק את השלטון הקיסרי. "חמש האזהרות" • חובה לציית לחוק ולפקידי הרשות • לכבד הורים • לא לפגוע בזרים • לקיים את האיסור על הנצרות • לא לעזוב את מקום מגוריהם

 

[K C]

השאלה ../images/Emo26.gif

א. הצג את השינויים שחלו במעמדו של קיסר יפן בתקופת הרסטורציה ("מייג'י). מה היו העקרונות שעליהם התבסס המשטר החדש ביפן, על פי "שבועת חמשת הסעיפים" ו-"חמש האזהרות"? (7נקודות)

 

[איתמר לוי 7]

רסטורציית מייג'י

בסה"כ, בראשי פרקים, התשובה בסדר גמור. אגב, חוקת יפן (1889/1890) המופיעה בספר כנספח החל מעמ' 335 יכול לשפוך עוד אור על נושא מעמד הקיסר.

 

[K C]

שימושי מאוד

ובעניין השאלה. האם בשאלה לעיל יש לציין ולפרט על חוקת מייג'י?

 

[איתמר לוי 7]

חוקת מייג'י וההשפעה על מעמדו

הייתי אומר שכדאי - הרי המקום שבו מוגדר מעמדו של מייג'י הוא החוקה - החוקה מהווה חלק ניכר מהרסטורציה שלו ולפיכך להתבסס בשאלה מסוג גם על תוכן החוקה תעלה מאוד את רמת התשובה.

 

[K C]

תודה

 

[K C]

יפן במלחמת העולם הראשונה

מהן הסיבות להצטרפות יפן ל"מדינות ההסכמה" במלחמת העולם הראשונה? 1. הברית עם בריטניה, שהעניקה מעמד בינלאומי ליפן 2. הבסיס שנדונג והאיים הגרמניים 3. השתתפות גרמניה ב"ההתערבות המשולשת" 4. ניצול המלחמה ונפילת הקיסרות הסינית להתחזקות ביבשת אסיה האם ישנן עוד סיבות?

 

[איתמר לוי 7]

סיבות ההצטרפות ליפן

אלה בהחלט הסיבות המרכזיות והן אמורות להספיק לכל שאלה על הנושא.

 

[K C]

תודה

 

[sophie17]

היכן אפשר לראות את השידורים?

האם יש אתר באינטרנט?

 

[איתמר לוי 7]

שידורים

את שידורי הבגרויות אפשר לקלוט ב- 37 ב-yes 42 ב-hot נכון לעכשיו ערוץ ההיסטוריה אינו מעביר בסטרימינג או בדרך אחרת את שידורי הבגרויות באתר ולכן יש להיעזר בשיטה המסורתית של טלוויזיה ולוח שידורים. אנחנו בהחלט מקווים שבעתיד נפתח גם תחום זה.

 

[K C]

המאבק של סין ביפן במלחמת העולם השנייה

עברתי על שאלוני הבגרות של היסטוריה 3 יחידות, ובכל במבחנים לא הופיעה שאלה על מאבקה של סין ביפן במלחמת העולם השנייה. מהן השאלות שניתן לשאול על נושא זה?

 

[K C]

ועוד שאלה

במיקוד ישנו הסעיף: א. דפוסי המשטר הקומוניסטי בסין בתחילת דרכו וביסוסו בעזרת ברית המועצות וסעיף זה ירד:ג. מדיניות החוץ הסינית מן המחצית השנייה של שנות ה- 50 : סין במלחמת קוריאה, סין ו"העולם השלישי", הקרע האידיאולוגי עם ברית המועצות והעוינות המהפכנית למערב. לפי מה שידוע לי, מלחמת קוריאה ארעה במחצית הראשונהה של המאה ה-50,, לא במחצית השנייה. וניתן, לפי דעתי, לכלול את מלחמת קוריאה בדפוסי המשטר של המשטר הקומוניסטי בסין בתחילת דרכו. לכן, השאלה היא, האם יש ללמוד את נושא מלחמת קוריאה?

 

[איתמר לוי 7]

מלחמת קוריאה בהקשר סעיף 6א

ושוב, במסגרת המגבלות שלי ביחס להכרות שלי עם הנושא. אני מסכים בהחלט שניתן לכלול את מלחמת קוריאה בדפוסי המשטר הקומוניסטי בתחילת דרכו, וביסוסו בעזרת בריה"מ, אבל לדעתי, הסעיף יותר מתמקד בענייני פנים (מה עוד שנושא קוריאה מופיע באופן נפרד בסעיף שירד במיקוד). אני מניח שלמען השקט, אפשר ללמוד את נושא קוריאה כפסקה מסכמת, כדוגמה לדפוסי המשטר, אבל יותר כתוספת/מאפיין אבל לאו דווקא כעיקרי הדברים.