בדד בלילה

kevant

New member
בדד בלילה

לילה, חושך בחוץ, אני המקלדת והקהל האנונימי רק ערים. המחשבות מתרוצצות להן בראש. לא מרפות, מה? מי? למה? למה זה קרה דוקא לי? למשפחתי? לבני? למה????? אין מענה. המסך הקר בוהק ורק לעיתים ניתן לראות עליו אותיות קרות הנושאות מילים חמות. מילים ומשפטים. חיבוקים ונשיקות וירטואלים והלב מתרכך מעט. אי שם מהעבר השני של הקו יושבת לה עוד נפש עצובה. מזילה דימעה בשקט בשקט על מנת לא להעיר את הישנים. בוכה ללא קול. זאת נישמתי התאומה אשר אני לה אח והיא לי אחות. יחד נתרפק על הזכרונות, הריחות,הקולות,המגע ועל כל אותם דברים שחסרים לנו. ובמיוחד על החוסר. לילה....
 

רחלי27

New member
איתך

בלילה מלא הזיכרונות האלו.... בלילה מלא שאלות שאין להן תשובה.. בלילה שאת ניפגשת עם נפש תאומה.. בלילה שמעבר למסך הקר והבוהק יושבת לה עוד אישה שיש לה לפעמים שאלות אבל בדרך כלל רק תשובה אחת.... א מ ו נ ה !! זה מה שאותי מחזיק חברה יקרה....ואני מקוה שגם את מישתמשת בה. אמונה בכל יכל שנתן לך וימשיך לתת. אמונה בעולם שמיסביבך שיעזור לך ללכת קדימה. ואמונה בך עצמך-שאת מסוגלת ויכולה ותעשי את זה בגדול.... אנלא יודעת מה תקף אותי פיתאום אבל אני מישתפכת...... אז כדאי אולי לסיים כאן עם איחולים להמון לילות שחורים.... אבל מלאים מלאים מלאים כוכבים נוצצים!!! עדיין כאן למשך זמן בלילה הזה. רחלי.
 

רחלי27

New member
וניכנסתי להודעה של קליפה

וראיתי שאתה אבא... אז תתרגם לך את הדברים האלו מאת לאתה.. ותמשיך קדימה קדימה.
 

מיכל@בר

New member
אב יקר ...

איך בוכים בשקט כדי לא להעיר את הישנים, בלילה... ומתחילים לסגל איזה בכי ללא קול, כי הכל בפנים, הגעגועים האלה, תחושת החסר הענקית הזו, הרצון הבלתי נשלט לחזור לכל אותם דברים שהיו, היו באופן הכי טבעי שבעולם, ריח, קול, מגע, ונעלמו להם ונשארו רק כזכרון. כמה בדידות יש בלהרגיש את הדברים האלה...... שולחת לך חיבוק שכזה...
 
למעלה