בדידות ביתי
שלום , ביתי(9) סובלת מדחייה חברתית בשל מספר ילדות בכיתה שמסיתות נגדה ( פשוט מרוע!!) לפני כשבוע חזרה לכתה מח"ול ילדה שהיתה איתן בגן ונוסעת כל פעם למספר שנים וחוזרת ( לסרוגין )לכיתה,המורה הושיבה אותה ליד ביתי והן התידדו, היא סיפרה לביתי שילדה( מקובלת מאוד שנבחרה למועצת תלמידים בכתה והיא ביתה של גננת בגן עירוני) אמרה לחוזרת מחו"ל שלא כדאי לה להתחבר עם ביתי( ללא כל סיבה פשוט מרוע!) הדבר קרע וייסר אותי מבפנים .ילדה זו הסיתה בעבר ( למרות גילה הצעיר) בנות רבות נגדינו בשיא האכזרות!! ואמה כמובן מתנשאת עליי ומגבה את ביתה . עליי לציין שמרוב כאב אימפולסיבי יש בליבי רצון לפנות למפקחת של אותה אם( גננת) ולספר לה איזו" גננת" משרד החינוך מעסיק. נ.ב. לצערי אני בקשר טלפוני עם היועצת והמחנכת שלדבריה משוחחת עם הילדים בכתה -אך לא השתנה דבר ביחסן של הבנות לביתי (אחה"צ) עליי לציין שביתי ילדה נורמטיבית לחלוטין (גם לדבריי המורה) כנראה שהן מנצלות את טוב ליבה וכן לפני מספר שנים בגיל 4-5 לערך הערתי לאחת מהן בגן המשחקים לאחר שלא חדלה מלהציק לה ושאלתי אותה " מדוע את מציקה לה"? בצורה עדינה ולא באגריסיביות היא התחילה הפרינססה לבכות ה"מסכנה" ומאז היא ואמה כמובן יצרו את כל הסיטואציה הזאת כאילו ביתי בת של מפלצת ( מול כל בנות הכתה ) ומאז לא מפסיקות להציק ולהסית. ( רוע שאין לתארו) האמיני לי אינני ישנה בלילות וחסרת אונים מול ביתי וכן מלאת רגשי אשמה. לצערי מרוב כאב לא פעם חשבתי להעבירה בית ספר , לצערי טכנית זה יכביד עליי מאוד אני פוחדת שלא אוכל לעמוד במעמסה כזאת, כאן בית הספר במרחק הליכה( אני מודעת לאנוכיותי, גם במצבים מסוימים שאין מי שיחזיר אותה, היא יכולה לחזור בכוחות עצמה. מה עליי לעשות בנידון ??למי לפנות??? ,אנא עיזרו לי תודה אורנית
שלום , ביתי(9) סובלת מדחייה חברתית בשל מספר ילדות בכיתה שמסיתות נגדה ( פשוט מרוע!!) לפני כשבוע חזרה לכתה מח"ול ילדה שהיתה איתן בגן ונוסעת כל פעם למספר שנים וחוזרת ( לסרוגין )לכיתה,המורה הושיבה אותה ליד ביתי והן התידדו, היא סיפרה לביתי שילדה( מקובלת מאוד שנבחרה למועצת תלמידים בכתה והיא ביתה של גננת בגן עירוני) אמרה לחוזרת מחו"ל שלא כדאי לה להתחבר עם ביתי( ללא כל סיבה פשוט מרוע!) הדבר קרע וייסר אותי מבפנים .ילדה זו הסיתה בעבר ( למרות גילה הצעיר) בנות רבות נגדינו בשיא האכזרות!! ואמה כמובן מתנשאת עליי ומגבה את ביתה . עליי לציין שמרוב כאב אימפולסיבי יש בליבי רצון לפנות למפקחת של אותה אם( גננת) ולספר לה איזו" גננת" משרד החינוך מעסיק. נ.ב. לצערי אני בקשר טלפוני עם היועצת והמחנכת שלדבריה משוחחת עם הילדים בכתה -אך לא השתנה דבר ביחסן של הבנות לביתי (אחה"צ) עליי לציין שביתי ילדה נורמטיבית לחלוטין (גם לדבריי המורה) כנראה שהן מנצלות את טוב ליבה וכן לפני מספר שנים בגיל 4-5 לערך הערתי לאחת מהן בגן המשחקים לאחר שלא חדלה מלהציק לה ושאלתי אותה " מדוע את מציקה לה"? בצורה עדינה ולא באגריסיביות היא התחילה הפרינססה לבכות ה"מסכנה" ומאז היא ואמה כמובן יצרו את כל הסיטואציה הזאת כאילו ביתי בת של מפלצת ( מול כל בנות הכתה ) ומאז לא מפסיקות להציק ולהסית. ( רוע שאין לתארו) האמיני לי אינני ישנה בלילות וחסרת אונים מול ביתי וכן מלאת רגשי אשמה. לצערי מרוב כאב לא פעם חשבתי להעבירה בית ספר , לצערי טכנית זה יכביד עליי מאוד אני פוחדת שלא אוכל לעמוד במעמסה כזאת, כאן בית הספר במרחק הליכה( אני מודעת לאנוכיותי, גם במצבים מסוימים שאין מי שיחזיר אותה, היא יכולה לחזור בכוחות עצמה. מה עליי לעשות בנידון ??למי לפנות??? ,אנא עיזרו לי תודה אורנית