בדידות וכאב

[עוזי טל 75]

זה תקופה כזאת.

אני הייתי בסיפור הזה לפני מספר שנים.הבעייה היא שחברות מסביבך נשואות ויותר עסוקות במשפחה.ככה אני זוכר שאני הייתי רווק.רוב הנשואים נעלמים מהרווקים כי עסוקים במשפחה ובן/בת הזוג ושוכחים את חבריהם.זה לא צריך להיות כך.
מאד מבין אותך.

 

[שירי179]

בדידות וכאב

כמה פעמים שיוצא לי לחשוב.. שאם היה קורה לי משהו.. לכמה אנשים באמת הייתי חסרה.
המחשבות על כמה אנשים ישנם בחיי שבאמת דואגים ואוהבים אותי כמו שאני.

ההרגשה הזאת שכשקשה או כששמח.. אין לי יותר מידי אופציות למי להתקשר.. מי באמת ישמח לשמוע אותי.

אבדתי הרבה חברות.. לא נכנס לזה אך זה השאיר לי צלקת ענקית וגרם לי לחוסר אמון באנשים.

הכאב גדול.. יש עוד אך לאט לאט..

 

[עוזי טל 75]

מה עם משפחה?

 

[inspirion]

העניין הזה של החברות הנעלמות אכן מטריד

יש לי מסורת בשנים האחרונות לחגוג את יום ההולדת שלי עם החברות בלי בני הזוג וזה עוד היה איך שהוא מתקבל. אבל השנה קלטתי שזה לא סתם בלי בני הזוג זה גם בלי הילדים שלהן- כולם (אבל כולן ) כבר אמהות. מה שגם משפיע על הנושאים לשיחות כי אותי קצת פחות מעניין שלבי ההתפתחות של הילד
אז יש לי עוד כמה חודשים לחשוב על רעיון חדש לציון יום ההולדת.

 

[אוחזת באוויר]

זו בדיוק הבעיה

יש להן בני זוג ולפעמים גם ילדים. יש להן את החיים שלהן ואני תמיד ארגיש בצד
אף אחת לא תצא מאזור הנוחות שלה לפגוש אותי זה מתאים מתי שזה מסתדר להן במשבצת הלו"ז.
יום הולדת אחרון לא ניסיתי אפילו לתכנן משהו וכמובן שאף אחת לא חשבה על תכנון עבורי, כי ככה זה. לא יתאמצו בשבילי . אלו החיים

 

[inspirion]

נכון זה מבאס

אני לא אדבר איתך על "לקבל את זה בהבנה" כי אם את לא שם זה לא יעזור. הפתרון הוא ידוע - להעסיק את עצמינו בתחומי עניין, לנסות וליצור קשרים חדשים עם אנשים שנמצאים במצב דומה. הכל מאוד קל להגיד ויותר קשה ליישם. בכל מקרה יש תקופות בחיים ששוקעים בכל המחשבות השליליות ויש תקופות שמצליחים להניח להן. כרגע אני אישית בשלב היותר טוב, אבל עד לא מזמן הכל היה נראה די שחור - אני אומרת את זה כדי שתדעי שיש אור בקצה המנהרה

 

[Falcor]

לא תמיד איך שאנחנו תופסים דברים

זה אומר שזה באמת נכון..

יש לי חברים מאוד טובים שאני בקושי רואה אותם.. אבל אם הם יצטרכו אותי אני הראשון להיות שם..

אז אולי את חושבת שאין הרבה אנשים שהיית חסרה להם.. אבל יתכן וזה ממש לא כך.

 

[פונציקית]

בגדול....כשהרגשתי כמוך...תמיד שאלתי...

מה אני יפסיד.............מה אני יכול לעשות...שלא העשה...בגלל שלא אהיה כאן יותר..
כי לאחרים...אני ממש לא אחסר....
אם אדם חושב כך..כדבריך.....המחשבה המתבקשת תמיד תהיה.......
יאללה נגמור עם זה כבר.........
בתוך כול הכאוס.....תמיד יש משהוא....שרק אני בעצמי מוצאת....
שזה נכון לך ולי ולו....ברצון להיות...משהוא בשביל משהוא...
בעולם אגואיסטי...אינטרסנטי...להחריד
קודם ארצה בשביל עצמי..............ואחר כך הצליח להכיל את הכאב...........
מבינה על מה את מדברת....
דברתי לעצמי....את יכולה להתעלם....מה שכתבת פשוט גרם לי לחשוב....סילחה המשך יום נעים....בכול זאת

 

[פריאל12]

שירי יקרה

למזלנו, אהבה היא אחד מהדברים הבודדים בעולם, שלא ניתן לכמת.
בכל תחנה בחיינו אנו זוכים להכיר אנשים חדשים. את חלקם בצורה שיטחית ואת חלקם בצורה עמוקה.
חלקם נעלמים מחיינו, חלקם נשארים וחלקם נעלמים אך נשארים בליבנו. לראיה - אותם אנשים, שבעבר היו קרובים, שהקשר עימם נותק או 'דהה', אך ברגע שאנו נפגשים עימם שוב, גם לאחר שנים רבות, אנו חשים כאילו לא נפרדנו.
כל מפגש כזה תורם לנו בדיוק כפי שאנו תורמים לו בכך שאנו מביאים את עצמנו.
אמון......כאשר הדבר השברירי הזה נפגע, כ"כ קשה לאחות אותו וזה לעולם לא ישוב למצב הבראשיתי. הזמן, הניסיון ובעיקר האנשים, לימדו אותי שאיש מאיתנו אינו מושלם, וטוב שכך