בדידות נוראית

dar dahan

Member
בדידות נוראית

אוקיי אז כתבתי על זה בפורום ייעוץ פסיכולוגי אבל גם זה ממש מתאים לפה אם יורשה לי לומר
אממ אני בן 18 עוד מעט 19 מבאר שבע ויש לי פטור מהצבא מכל מיני סיבות שאני מעדיף לא לציין אותן... אז ככה מאז גיל 12 אין לי באמת חברים, וגם עד גיל 12 מי שחשבתי שהם חברים שלי ניצלו אותי למעשה והבנתי את זה אחריי שמישהו מהם סיפר לי על זה, מאז אני פשוט לא מסוגל לפתח חברויות ואין לי דרך אני כל כך רוצה להכיר אנשים חדשים אבל אין לי איפה והריי ברחוב אני לא יכול לבוא ולומר לאנשים "היי אפשר לבוא אתכם" זה פשוט איך לומר דבילי >< בנוסף לזה רק בשנתיים האחרונות מתחילת כיתת יב' ועד היום אחרי הלימודים זה מתחיל להפריע לי, העניין הזה של הבדידות. בנוסף לזה אני לא מצליח למצוא עבודה וזה פשוט מעצבן אותי, גם בדידות גם אי יכולת למצוא עבודה, לפעמים אני חושב שהאנושות היא הדבר הכי נורא עלי אדמות וגם אני לא באמת מאמין באלוהים (ועד לפניי 4 שנים האמנתי בו אבל...) ואם אלוהים לא קיים אז אין לי סיבה אמיתית לחיות, ניסיתי להתאבד בגלל כל זה 6 פעמים. אני יודע שזה נשמע מוזר ועלוב ופאתטי להחריד אבל אני פשוט מרגיש שאני חייב לעשות עם עצמי משהו אבל אין לי מושג מה. אגב אני הולך כבר חודש וחצי לפסיכולוג, אבל הוא לא באמת עוזר לי ובמהלך הטיפול אצלו ניסיתי להתאבד פעמיים וזה חצי מכל הניסיונות שהיו לי בשנה האחרונה כולה. ההורים שלי לא ממש יודעים על שני הנסיונות ההתאבדות האחרונים ואין לי מושג איך בכלל לומר להם את זה ושהפסיכולוג לא באמת עוזר לי. בנוסף אין לי מושג איך להכיר מישהי ואני מרגיש בלי סיכוי לשום דבר אמיתי... אגב חשבתי לקחת את הכסף שנמצא בחסכון ופשוט לעבור מפה לתל אביב עם שותפים או משהו, ומכיוון שגם ככה יש שם מעט כסף שבקושי יספיק לשנת לימודים הכסף הזה יוכל לעזור לי אולי להתחיל טיפה יותר לחיות....
 

Tom Aras

New member
היי ../images/Emo13.gif

בתור אחד שהיה באמצע טיפול עם קואוצ'ר ועכשיו עם פסיכולוגית (וגם ממנה אני לא כזה מרוצה.. אולי אני בררן מדי?! זה סה"כ פסיכולוג למען השם
) אני מציע לך בכנות- תחליף פסיכולוג. גם אם זה לא נעים לך או שאתה לא רוצה לפגוע בו- תעשה את זה, בשבילך. אתה לא חייב לו כלום, ותאמין לי שהוא יבין, הוא גם רוצה לטובתך והוא לא ייקח את אישי. בכלל, סיפרת לפסיכולוג על נסיונות ההתאבדות? כי אם כן הוא היה אמור להפנות אותך לעזרה יותר מקצועית. אז תספר לו, תהיה כנה איתו ב100%. למה בגלל שאלוהים לא קיים אין לך סיבה לחיות? אני גם בא מבית דתי, ומנהל המון שיחות על זה עם אחותי (שבשנות ה20 שלה גם לא מאוד האמינה, אבל עכשיו היא גרה בגבעת שמואל עם בעלה והם זוג צעיר, מגניב ודתיים-לייט כאלה מהסוג הכיפי
). אם תרצה לדבר דרך המסרים אז שלח מסר.. :)
 
ברוך בואך בצל קורתנו ../images/Emo140.gif

וסליחה על ההתמהמהות בהתייחסות- כאמור, השפעת...
קראתי אותך קצת פה ושם... על-אף שאתה מציין כי מאחוריך כבר שישה ניסיונות התאבדות, אני דוקא מתרשמת מבחור צעיר ותאב חיים. ממה נובעת ההתרשמות הזו שלי? אתה כותב בפורומים, משתף ומבקש עזרה, מבקש דרכים לפתור את הקשיים שלך- כך נוהג אדם שבחר בחיים ולא אחד שמאס בהם... ההתנהגות הזו שלך מעידה רצון ותקווה
נכון, יש מהמורות בדרך- קושי ביצירת קשרים חברתיים, הגדרה עצמית לא מגובשת- בעיקר באלמנטים החיובים והחזקים של עצמיותך. אך טבען של מהמורות, גם מהמורות קשות, הוא שבכוח ההתמדה מתגברים עליהן ועוברים אותן, גם אם לעתים התהליך לוקח קצת זמן... באשר לטיפול הפסיכולוגי שאתה עובר, רְאֵה, כימיה, תקשורת טובה עם המטפל והערכה כלפיו, הם א'-ב' בהצלחתו של טיפול (כל טיפול שהוא). כשאלו חסרים, אובד האמון של המטופל במטפל בהצלחת הטיפול ואז זו כמו נבואה המגשימה את עצמה... אני מאד ממליצה לך, כדי שבאמת תוכל לעזור לעצמך ביעילות, להפרד לשלום מהמטפל הנוכחי ולקחת לך מטפל אחר, אתו תנהל תקשורת טובה יותר ויהיה לך בו יותר אמון- חשוב מאד שתהיה במסגרת טיפולית! דבר נוסף: האם אתה נמצא גם בטיפול פסיכיאטרי במקביל לפסיכולוגי? במידה ולא- מהר ופנה לפסיכיאטר, שייטיב לסייע לך גם בטיפול תרופתי. שילוב של טיפול תרופתי במקביל לטיפול פסיכותראפויטי הוא השילוב הנכון והמועיל ביותר, במקרים כמו זה אותו אתה מתאר. המשך לעדכן. יום נהדר...
גילת
 
היי : )

במקרה נכנסתי לפה לפורום. אני רוצה לציין - שהגיל הכביכול מגניב הזה. הוא גיל מאוד קשה לכולם. אתה יכול לקרוא בויקיפדיה "משבר רבע החיים". אני חושבת שמעבר לת"א עם ***** חברים טובים ***** או לחילופין לשכור דירה לבד . אפילו רק ל 3 חודשים . (חופשה בת"א ל 3 חודשים . מה רע?) יכול לעשות לך המון המון המון טוב. לדעתי. בהצלחה
 
למעלה