בדידות...

[על שביל ארוך]

בדידות...

בשנים האחרונות רק חיפשתי להיות לבד... להיות עם עצמי... אנשים גרמו לי לחוסר שקט והפריע לי הרעש שהם עושים... הייתי מכורה לשקט... לא היו לי כוחות להתמודד עם אנשים, אז הרחקתי אנשים מעלי, דחיתי והדפתי וזרקתי ומחקתי ותקפתי...

ועכשיו אני בתקופה של חוסר חיים... בלי עבודה, בלי חוגים... בלי לימודים... וריק לי מאוד... ואני מדוכאת...

פתאום אני פשוט לא מסוגלת להיות לבד!! אני מתחרפנת לבד... ואין לי הרבה עם מי להיות, כי זרקתי או שעזבו אותי...
אני כל-כך מתחרפנת עם עצמי ועם הריק הזה שאני ממש נכנסת לחוסר שקט ולא מסוגלת להיות בדירה כמעט!! מתחרפנת בדירה... ודווקא היה לי טוב בה... התחלפה לי שותפה מלאת חיים בשותפה שכל היום מסתגרת בחדר, השותפה הנוספת לרוב גם מסתגרת בחדר / עם חבר שלה... היא לא מתחברת אלי כל-כך... הדירה מתה... כמו דירת רפאים... מדכא אותי להיות שם... והחדשה לא נשארת סופשים, הקודמת תמיד נשארה... ולא בא לי להשאר כבר לבד (כמה שמתתי על זה פעם וממש התעצבנתי כשנשארו שותפות נוספות סופ״ש...)

היום הרגשתי שאני חייבת לצאת, ניסיתי לשלוח הודעות לשתי מכרות ושתיהן לא ענו... אז יצאתי לבד... לקחתי קלונקס...

הלכתי לאכול כי אין לי כוחות ומוטיבציה להכין לעצמי אוכל...

והסתובבתי קצת...

יש לי חברה אחת ״פעילה״, מאלה שבאמת יש קשר ונפגשים... לרוב לא בא לה לצאת והיא לא יודעת מה היא רוצה... והיא יבשה כזאת... אבל אני שמחה שהיא לא ויתרה עלי, למרות שלא הבנתי למה... עם כל הסינונים וכו׳...

 

[אלומת האור]

מזדהה אתך

מה עם סל שיקום?

 

[על שביל ארוך]

את שואלת לגבי החוגים?

אני מחכה לאישור של חדש לעמיתים כבר כמה חודשים, עד שהשגתי אישור לוקח להם עוד חודש להכניס אותי לתוכנית בגלל החגים...

בירוקרטיה מטומטמת...

 

[אלומת האור]

אכן בירוקרטיה מעצבנת

הייתה אמורה להיות לי פגישה עם הנציגה שלהם לפני כמה שבועות וזה בוטל מסיבה לא ברורה. אחר כך היו כיבויי שריפות חשובים וזה נדחק איפה שהוא קצת מאחור. אני ממש חייבת את זה, אני מתה לבריכה ואולי בהמשך גם חדר כושר!