ברוכה הבאה
את יותר ממוזמנת לשתף! אנחנו אוהבים לחפור
קודם כל אני רוצה לציין שגם לי לא הייתה תקופת המתנה
בשניה שסיימתי את השני הלכתי לרכוש את השלישי וכשראיתי שהוא עוד לא יצא פשוט הדפסתי אותו מהאינטרנט...
הספר השלישי עדיין לא במבצע כי הוא יצא רק לפני חודשיים, הוא עוד טרי-טרי אז הם לא יכולים להכניס אותו למבצע 1+1, בטח לא כשהוא כזה בסט-סלר...
1. שמעי, אין לי בעיה עם המוות של פרים, כבר ציינתי את זה אינספור פעמים ואני אציין שוב - עצם המוות הוא רעיון גאוני, שבירת מוסכמות מצד קולינס, אפילו סגירת מעגל. אבל הדרך שבה קטניס מגיבה למוות הזה, וגם למיתות האחרים, היא פשוט מתסכלת! ציפיתי מקטניס להתפרע מזעם ומעצבים ובמקום זה היא פשוט משתתקת? ושוב, אין לפרים הלוויה, קבורה נאותה, לא מתאבלים עליה בצורה הגיונית, אנחנו אפילו לא יודעים איך גייל ופיטה למשל הגיבו למוות הזה. אולי לגבי פיטה זה פחות רלוונטי אבל גייל אשכרה -גידל- את פרים קצת בעצמו כשקטניס הייתה במשחקים, הוא אמר לה גם שהוא היה יושב עם אמא שלה ופרים לצפות בזה. היא סוג של אחות קטנה גם בשבילו, תארי לך איזה אשם הוא מרגיש? ואנחנו לא יודעים על זה כלום חוץ מהדיאלוג המסכן שלו ושל קטניס...
אני אסביר לך מה קרה עם פרים - בגלל שהיא "התקדמה" כפאראמדיקית ובעיקרון הייתה מיועדת להפוך לרופאה (מיועדת
) היא נשלחה יחד עם המורדים לצוות החילוץ בקפיטול. סנואו השתמש בילדים כמגן על האחוזה שלו, הפצצות התפוצצו, המורדים של 12 נשלחו לשם יחד עם הצוות הרפואי כדי לטפל בילדים, אבל אז הפצצה התפוצצה שוב ופרים נפגעה. כאן זו גם הנקודה שבה אנחנו מבינים שהפצצה הזו מבוססת על הרעיון שגייל וביטי מדברים עליו בתחילת הספר.
2. את לא ממש סגורה על עצמך
מצד אחד את אומרת שפיטה רגוע הוא הנכון בשבילה, מצד שני את אומרת שגייל לא "נשבר" כי פוזי עדיין בחיים...
קודם כל אני רוצה לציין שאני בחיים לא אצליח להסתכל על זה בצורה אובייקטיבית, אני יותר מדי בצד של גייל בקטע הזה
פשוט פיטה דמות כל כך שטחית... ובהמשך לדברייך, להכניס את פוזי למשוואה זה לא הדבר הנכון. גם פיטה וגם גייל שמים את קטניס מעל כל מה שיקר להם, אמנם פיטה איבד את כל המשפחה שלו אבל בפועל זה לא באמת כזה משנה לו, חוץ מלשאול פעם אחת מה קרה למשפחה שלו עיקר מה שאכפת לו ממנו זו קטניס ומערכת היחסים שלו איתה. אמנם גייל קצת יותר מפותח רגשית מפיטה (יסלחו לי המעריצות
) ולכן גם המשפחה שלו מאוד חשובה לו אבל בפועל פרים הייתה הרבה יותר חשובה לקטניס מאשר שפוזי לגייל.
דווקא אני חושבת שפיטה לא באמת יכול להבין אותה. כל מה שעובר עליו, כל ה"שגעון" הזה כביכול, זה נגזרת של שליטה של הקפיטול. פיטה עצמו היה קצת אדיש למלחמה ולמרד ומאוד נגרר אחרי קטניס, רק אחרי שהקפיטול משנה לו את הזכרונות קטניס מפריעה לו, אבל שוב, הוא נכנס למלחמה בגללה.
גייל, לעומת זאת - אפשר לראות עד כמה המשחקים השפיעו עליו גם בלי שהוא יכנס אליהם בכלל. כל כך כואב לו, הוא כל כך שבור שהוא מגיע למקומות לא הגיוניים מוסרית, ובדיוק כמו קטניס גם לו יש את נקודת השבירה במוות של פרים שבה הוא מבין כמה רחוק ונורא הוא הגיע. זה למה הוא גם מביא לקטניס את הקשת, כדי להראות לה שהוא מבין אותה ושהוא בצד שלה. בקיצור, בסוף גם קטניס וגם גייל יוצאים עם המון דם על הידיים, כששניהם אשמים בהרבה מיתות. פיטה לעולם לא יוכל להיות שווה לזה, אם כבר מישהו לא יבין מה היא עוברת זה הוא. איך היא יכולה לחיות עם מישהו כל כך טהור וחף מפשע כשהיא אשמה בכל כך הרבה? הוא לא יוכל לנחם אותה. עם גייל, לעומת זאת, היא יכולה לדעת בוודאות שהעולם זה לא רק שחור ולבן, ושניהם עומדים על האפור ושניהם יכולים לנסות להיטהר ולתקן את העוול שהם עשו ביחד. זה גם למה לא אהבתי את התירוץ של קטניס ל-"גייל זה רע ופיטה זה טוב, אז אני עם פיטה".
כמובן שבנוסף לכל זה חשוב לציין שקטניס בכלל לא בוחרת, היא פשוט נתקעת עם פיטה כברירת מחדל...
אגב ההקרבות שציינת מקודם - אני מסכימה שבמלחמה צריך להקריב. אז קטניס הקריבה את האחת והיחידה שלה, פרים. פיטה גם היה צריך להקריב משהו, ועל כן אני חושבת שקטניס הייתה ההקרבה שלו, ואז הם שווים מבחינת סוף.
יו אני כזאת חופרת כבר אמרתי את זה 8 פעמים השבוע בערך
3. אני לא מסכימה שמה שחיבר ביניהן הייתה פרים. אני חושבת שהיה משהו מאוד ייחודי במערכת היחסים שלהן, שרואים שדרש פתרון. כמו שדנה אמרה, גם אני ציפיתי שקטניס תבין שהדרך שבה היא תפסה את המוות של פרים היא בדיוק הדרך שבה אמא שלה תפסה את המוות של אבא שלה.
לבכות ביחד בגלל מכתבים נראה לי... לא סגור. מגוחך. אני חושבת ששתיהן צריכות חיבוק של ממש, אחרי כל השנים האלו. לא סתם שיחת טלפון...
וכן, כל הספר היה קצת שוק מוסרי. כמה רחוק ממשלה מוכנה ללכת. גם זה וגם משחקי הקפיטול שקוין הציעה...
