בדיוק שלושה חודשים

[דברת25]

בדיוק שלושה חודשים

בדיוק שלושה חודשים מאז שהפסיק ההריון, בשבוע 24, גיליתי, אתמול, בבדיקה ביתית, שאני בהריון.
זה היה הנסיון הראשון. לקח המון זמן ו-2 היסטרוסקופיות עד שקיבלתי את המחזור בפעם הראשונה, ומחר הייתי אמורה לקבל פעם שניה.
אני לא מצליחה להתרכז, לא מצליחה לשמוח. בדיקת הדופק, בעוד חודש, נראית לי רחוקה כמו נצח.
אני פוחדת לתכנן כל דבר שקשור בעתיד, כולל בדיקות, כי אני פוחדת שמשהו יקרה. אין לזה סיבה רציונלית, בפעם הקודמת היה פגם גנטי חמור, נדיר ביותר ולא קשור אלי או לבעלי. יש לי 3 בנות בריאות מההריונות לפני כן. אין שום סיבה שיקרה שוב, אבל אני יודעת שעד שלא אחזיק תינוק בריא בידיים אני אפחד.
אני לא רוצה לחכות למי שפיר, בעוד נצח כפול אינסוף. אני רוצה לעשות סיסי שליה, למרות שאפילו לתכנן לשבוע 12 אני פוחדת
מישהי עשתה? כמה זמן מראש צריך לקבוע תור?

 

[שירהד1]

היי וברוכה הבאה

אכן, הריון לאחר אובדן הריון קודם, הינו אחר ועלול להיות חרדתי ואפילו חרדתי מאוד. זה נורמאלי, ואין הרבה מה לעשות עם זה, פרט ללקבל את זה, ולנסות לנהל חיי שיגרה ולהעסיק את המוח בכמה שיותר דברים טובים, חיוביים ומועילים.
כולי תקווה, שככל שהזמן יעבור, וההריון יתקדם, והבדיקות תהיינה טובות, החרדה תלך ותיפחת.
אני מנסה רק להבין למה את רוצה לעשות בדיקת סיסי שילייה. האם זו ההמלצה הרפואית שאמרו לך בהריון הקודם בעקבות הפגם הגנטי שהיה לעובר? מצד שני- אם הפגם היה נדיר מאוד, אז למה לעשות בדיקה שמסכנת את ההריון הנוכחי?
אודה להבהרות מצידך.

אני מאחלת לך הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות ובלב שמח.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[דברת25]

סיסי שיליה

אני אוטוטו בת 38, ההמלצה היא לעשות דיקור מי שפיר בגלל גיל בכל מקרה. אני לא מוכנה להגיע שוב למצב שאם יש בעיה כרומוזומלית אני אדע עליה רק באזור שבוע 20. סיסי שיליה עושים בשבוע מוקדם, 10-14 וזה בוחן הכל חוץ מחלבון עוברי. אני מוכנה להסתכן ב1% הפלה בסיסי שיליה לעומת 0.5% במי שפיר אבל לא להגיע שוב למצב שהגעתי אליו בפעם הקודמת

 

[שירהד1]

לא מדויק-

"ההמלצה היא לעשות דיקור מי שפיר בגלל גיל בכל מקרה". זה נכון אולי חלקית...ישנם רופאים שסבורים שצריך לעשות תמיד בדיקת מי שפיר, גם בגיל 25, וישנם רופאים שחושבים שבגיל 38 לא חייבים לעשות בדיקת מי שפיר, ושצריך להתחשב בעיקר בתוצאות כל שאר הבדיקות ובצורך הרפואי.
אין שחור לבן בכלום בחיים, ובטח שגם לא ברפואה.

כמובן שההחלטה היא שלך ושלך בלבד. לגבי מי שפיר- למיטב ידיעתי, אפשר לעשות כבר בשבוע 17, ולבקש בדיקת פיש, שהיא בדיקה מהירה ותוך יומיים מקבלים תשובות על חלק מהבדיקות (על התסמונות המרכזיות). בעיניי, אם את רוצה לעשות בדיקה וודאית כלשהי, אז כבר עדיף לעשות את מי השפיר+ פיש, ולחכות לשבוע 17. חלילה וחלילה וחס שלא תיגרם הפלה בעקבות בדיקת סיסי השיליה, שהיא בכל זאת מסוכנת יותר.

זו כמובן רק דעתי האישית. תרגישי חופשי לפסול אותה על הסף- לפי ראות עינייך

.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[מרעישה בשקט]

תיאום התור לבדיקות לא משפיע על סיכויי השרידות של ההריון

וגם לא על פגמים כרומוזומליים בעובר.

סיסי שליה (אני תמיד מכוונת לשבוע 11) אני מתאמת תמיד ברגע שיש לי סטיק ביתי חיובי (המזכירה כבר מכירה אותי). במידת הצורך מזיזה או מבטלת. לא יודעת מה הזמינות אם רוצים לתאם בטווח זמן קצר. נדמה לי שלא בכל בי"ח מבצעים סיסי שליה.
שקיפות עורפית הצלחתי לתאם פעם אחת עם בדיקת בטא בדם, ובפעמים אחרות רק אחרי בדיקת דופק. במידת הצורך מזיזה או מבטלת.
סקירה ראשונה אני מתאמת ברגע שיש לי בדיקת בטא בדם. במידת הצורך מזיזה או מבטלת.
אני תמיד מתאמת מוקדם ככל שניתן, כדי להשיג תורים שנוחים לי או תורים אצל רופאים ספציפיים שקשה להשיג.
מבחינתי ביטול התורים לא מכאיב, האובדן כל כך כואב שמעט הביורוקרטיה דווקא עוזרת להסיח את דעתי.

אני בכוונה לא נכנסת לשיקולים שלך אם ואילו בדיקות לעשות. נכנסתי לכאן רק כדי לענות על בדיקת סיסי שליה שרוב הנשים נמנעות ממנה.

 

[דברת25]

תודה! שאלה נוספת

אני יכולה לקבל את בדיקת סיסי השיליה במימון משרד הבריאות?

 

[מרעישה בשקט]

שאלה טובה

אני מקבלת סיסי שליה + צ'יפ גנטי במימון המדינה בגלל שאני מורישה פגם גנטי.
מכיוון שהפגם אצלכם איננו מורש מאחד ההורים, אני לא יודעת אם המדינה מממנת רק מי שפיר או שאפשר לבקש שמימון המדינה יהיה לסיסי שליה.

 

[בדרךאלהקשת]

ברוכה הבאה

נראה לי אני מזהה אותך מפייסבוק

מבינה אותך לגמרי, לגבי לתכנן בדיקות ולגבי הפחד שיש מצב שמחר כבר לא יהיה דופק

קבלי חיבוק, את לא לבד!!
ולגבי סיסי שליה, אם הייתי במצבך, כנראה שכן היתי עושה. הייתי מחפשת רופא מומחה שהכי מומלץ בתחום וקובעת אליו. כנראה שזאת הבדיקה הראשונה שהייתי קובעת מראש..
וכמובן מצרפת אליה גם את הצ'יפ גנטי..

 

[אם הבנות2]

הי

קודם כל בשעה טובה, את כבר על הסוס שזה גם משהו משמח!
עברתי משהו דומה עם 2 בנות בבית, פגם גנטי חמור שלא ניתן לחיות איתו והוא לא מורש.
וכן, עד שהבן שלי לא היה לי בידיים פחדתי מאוד. זה השפיע עלי פיזית, סכרת הריון והמון שיערות לבנות.
בהריון עם המום, קיבלתי גם ייעוץ לגבי הריונות הבאים כי לא ידעו עדיין מה זה בדיוק ואם נצטרך בירור, והומלץ לי על סיסי שלייה. זה ממומן כמובן על ידי משרד הבריאות.
לי נאמר על סיכויי הפלה של 2 אחוז. אבל בטח מאז זה התעדכן. בכל מקרה הסטטיסטיקה של סיסי שלייה כוללת גם הפלות שעשו בגלל התוצאות של הבדיקה ומן הסתם בבדיקה כזאת בודקים מקרים ספציפיים ולא כמו מי שפיר, אז באופן הגיוני יש יותר הפלות. זה מה שאמרו לי.
בסופו של דבר בשני ההריונות הבאים לא עשיתי שום בירור. לא ניפט ולא מי שפיר וכלום. רק בדיקות סטנדרטיות, אפילו וויתרתי על חלבון עוברי בשני.
אולי כי המום אצלנו היה ככ ככ ניכר לעין בסקירה המוקדמת אז כשהעוברים נראו נורמליים וויתרתי לגמרי.
אני לא מחליטה בשבילך, ואני גם לא הייתי בגיל שלך, אבל לדעתי אם זה נדיר ולא תורשתי... אין מה להחפז לבדיקות פולשניות ככ.
אולי תשתפי אותנו איזה מום זה היה?

 

[דברת25]

טריזומיה 16

או ליתר דיוק, מוזאיקה של טריזומיה 16. בחלק מהתאים יש 2 כרומוזומים 16 ובחלק 3. זה נדיר מאוד, זה לא קשור לכלום, פשוט "טעות" בחלוקה הראשונית של העובר.

 

[אם הבנות2]

מאוד דומה למה שהיה לנו

לנו היתה טריזומיה 13...
בהריון הראשון שהיה אחרי ההפלה, לא עשינו שום בירורים ובהריון שאחריו הרופא ניסה ללחוץ לכיוון של מי שפיר, לא חזרתי אליו... לא הבנתי מה הטעם אם אמרו לי שהסיכוי שיחזור הוא נמוך מאוד....