בדיחה לשיפור ההרגשה
יהודי טוב יהודי אחד בעיירה קטנה פנה לרב העיירה ואמר לו: "רב יקר, אנא עזור לי איני מוצא את אופניי וחוששני כי הם נגנבו ממני. אנא ממך, רב יקר, עזור לי ועוץ לי עצה מה עלי לעשות. כיצד אשיב לידי את אופניי?" הרב השתתק לרגע, התכנס בתוך עצמו וניכר היה בו כי הוא מהרהר בכובד ראש בבעייתו של היהודי היקר. כעבור זמן מה, השיב לו הרב: "ידידי היקר, אל ייפלו פניך. יש בידי תשובה לשאלתך ופתרון לבעייתך. הסכת ושמע לדבריי ופעל על פי הנחיותי: ביום שבת הבא עלינו לטובה, סור נא לבית הכנסת בעיירה והצטרף לחבר המתפללים היקרים. בעת שיוקראו עשרת הדיברות, התבונן היטב בקהל ושים לב היטב לארשת פניהם. בעת שיוקרא הדיבר "לא תגנוב", אחד מהנוכחים יסמיק, פניו יאדימו והוא ישפיל את מבטו לריצפה. אותו אחד שיסמיק וישפיל את מבטו הוא הוא זה שגנב את אופניך." היהודי אמר לרב: "תודה רבה לך, רב צדיק וחכם. אכן אעשה כדבריך." כעבור מספר ימים, ביום ראשון, הגיע היהודי היקר לרב כאשר הוא שמח וטוב לב היהודי היקר אמר לרב: "איני יודע כיצד להודות לך, רבי יקר. מצאתי את אופניי והשבתי אותם לידי. אני אסיר תודה לך." אמר לו הרב: "האם עשית כעצתי? האם הלכת לבית הכנסת ביום שבת? האם הגנב היה היהודי אשר הסמיק והשפיל את מבטו בעת שנקרא הדיבר "לא תגנוב"?" ענה לו היהודי היקר: "לא, רב יקר. זה לא היה בדיוק כך. אכן הלכתי לבית הכנסת ואכן נדרכתי בעת שהוקראו עשרת הדיברות, אך בעת שהוקרא הדיבר "לא תנאף", נזכרתי היכן הנחתי אותם.
יהודי טוב יהודי אחד בעיירה קטנה פנה לרב העיירה ואמר לו: "רב יקר, אנא עזור לי איני מוצא את אופניי וחוששני כי הם נגנבו ממני. אנא ממך, רב יקר, עזור לי ועוץ לי עצה מה עלי לעשות. כיצד אשיב לידי את אופניי?" הרב השתתק לרגע, התכנס בתוך עצמו וניכר היה בו כי הוא מהרהר בכובד ראש בבעייתו של היהודי היקר. כעבור זמן מה, השיב לו הרב: "ידידי היקר, אל ייפלו פניך. יש בידי תשובה לשאלתך ופתרון לבעייתך. הסכת ושמע לדבריי ופעל על פי הנחיותי: ביום שבת הבא עלינו לטובה, סור נא לבית הכנסת בעיירה והצטרף לחבר המתפללים היקרים. בעת שיוקראו עשרת הדיברות, התבונן היטב בקהל ושים לב היטב לארשת פניהם. בעת שיוקרא הדיבר "לא תגנוב", אחד מהנוכחים יסמיק, פניו יאדימו והוא ישפיל את מבטו לריצפה. אותו אחד שיסמיק וישפיל את מבטו הוא הוא זה שגנב את אופניך." היהודי אמר לרב: "תודה רבה לך, רב צדיק וחכם. אכן אעשה כדבריך." כעבור מספר ימים, ביום ראשון, הגיע היהודי היקר לרב כאשר הוא שמח וטוב לב היהודי היקר אמר לרב: "איני יודע כיצד להודות לך, רבי יקר. מצאתי את אופניי והשבתי אותם לידי. אני אסיר תודה לך." אמר לו הרב: "האם עשית כעצתי? האם הלכת לבית הכנסת ביום שבת? האם הגנב היה היהודי אשר הסמיק והשפיל את מבטו בעת שנקרא הדיבר "לא תגנוב"?" ענה לו היהודי היקר: "לא, רב יקר. זה לא היה בדיוק כך. אכן הלכתי לבית הכנסת ואכן נדרכתי בעת שהוקראו עשרת הדיברות, אך בעת שהוקרא הדיבר "לא תנאף", נזכרתי היכן הנחתי אותם.