בדיחה על משפחות ברוכות - ילדים

smailie

New member
בדיחה על משפחות ברוכות - ילדים ../images/Emo13.gif

אשה חרדית עולה לאוטובוס עם שמונה ילדים. ההתארגנות לעלייה לאוטובוס, התשלום, העודף וכו' אורכים דקות ארוכות. הנהג לא מתאפק ואומר לאשה, מנסה לשמור על אדיבוּת ככל יכולתו: "גברת. זה לא עסק ככה. בפעם הבאה אולי כדאי שתשאירי חצי מהילדים בבית". עונה האשה: "זה בסדר. כבר השארתי".
ועכשיו ברצינות: אם יש בין חברי הפורום או אפילו בין הקוראים הסמויים הורים למספר רב יחסית של ילדים, נשמח אם יספרו לנו על התנסויות וחוויות משעשעות במיוחד מהיומיום שלהם.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
../images/Emo13.gif לא יודעת אם 4 נחשב מספר רב של ילדים ../images/Emo13.gif משעשע? אולי- כשאנחנו הולכים לאנשהו, אנחנו תמיד עוים מסדרי נוכחות תוך כדי: "כולם פה? איפה מספר 1 ? (כן, ככה בעלי מתנסח) מספר 3 רץ אחרי מספר 4? אה, הנה מספר 2 פה..."
 

gils33

New member
לאחי יש שמונה

אני צריך לשאול אותו.. אני יודע שזה קשה.
 

MrCheff

New member
בדיחה???

בתור אחד שנוסע כמעט מדי יום באוטובוס שעובר דרך בני-ברק, אני רואה המון פעמים משפחות שלמות עולות לאוטובוס, אבא, אמא, 8-9 ילדים, 2 עגלות ועוד... השיא היה בחול המועד סוכות, האוטובוס היה ריק לגמרי, עד שעצר בתחנה והעלה... תחזיקו חזק. 19 נפשות!!! אבא ואמא עם 13 ילדים (הקטן היה בטיולון) ועוד אחת מהילדים (זאטוטה בת 20 מקסימום) עם שלושה תינוקות משלה!!! הם פשוט מילאו את האוטובוס... הנהג היה בשוק כשגילה שכולם בני אותה משפחה...
 

hirshfe

New member
סליחה שאני אומר

אותי זה דוחה זה נהיה מכונתי - לא הורות. אני בשירות הצבאי שלי חילקתי ערכות מגן (אחלה שירות אני יודע) את מרבית השירות העברתי בתחנה בשנקין (המקום היחידי שבו רבו מי יישמור). בכל מקרה - יום אחד החלפתי משיהו בתחנה בבני ברק.. והגיע אב המשפחה והיו לו 12 ילדים. הוא הצליח להזכר בגילאים של אף אחד מהם. נכון יש הורים שלא זוכרים תאריכי לידה של הילדים אבל הם יודעים שהילד בן חמשך (בערך) הוא לא זכר עם לרבקה הייתה בת מצווה השנה או לרחל והשניה בכלל בת כמה היא 5?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
יש גם אבות לשני ילדים שאין להם מושג בני כמה הילדים. עצוב, אבל זה ככה. כמה הורים ל10 ילדים ומעלה אתה מכיר מקרוב? על סמך מה אתה פוסק שזה מכונתי ולא הורות?
 

יוסף בא

New member
אני מוחה אני בקושי זוכר בן כמה אני

למה???? ככה אני לא יודע זה לא אומר כלום על רמת החשיבות של הילד בעיינך
 

smailie

New member
רוב ההורים של משפחות עם הרבה ילדים

לא מדברים על הכרח או על איזו מצווה שיש למלא אחריה בכל תנאי, אלא על אושר גדול. שמעתי פעם תוכנית רדיו, שבה שדרנית הציגה מרואיינת כ"אמא למשפחה מרובת ילדים". אז המרואיינת תיקנה אותה: "לא מרובת - ילדים, אלא ב ר ו כ ת ילדים". ב"מרובת ילדים" יש שמץ של ביקורתיוּת, בעוד "ברוכת" נשמע כבר יותר מביע עמדה חיובית.
 

Master Stav

New member
3 שנים עבדתי וחייתי בקריית צ'אנז

יש שם מיעוט של משפחות שאינן מוגדרות כמרובות ילדים חלקם הגדול מעל 10 ילדים ....ההפרשים בן הילדים מיזעריים האחד מגדל אתה שני וכן ההורים מתבלבלים בין התאריכים ימי ההולדת ואפילו השמות לפעמים .... אם זה אל מכונתי, ורק על פי צו תורה או אז אין אני מבין כלום כנראה בהורות הילדים האלו אינם מסכנים כי אינם מכירים מציאות אחרת מצד שני על פי הקרטריונים הנהוגים במאה העשרים ואחת ....זה פשוט עצוב
 

Netta79

New member
שלום לך ...

סליחה על "ההתפרצות" לפורומכם ... אך כאמא , שעבורי להביא ילד לעולם זו הברכה הכי גדולה שיש , להגיד "דוחה" על הבאת ילדים ? לא יותר דוחה אותך לא להביא ילדים ? לא יותר דוחה אותך שאנשים מעדיפים לעשות עוד כסף מאשר עוד ילד? צרם לי הביטוי דוחה ...ילדים זה לא דוחה- זה אושר , זו אהבה , זו נתינה זה חיים!
 

hirshfe

New member
דוחה לא הילדים

דוחה, זה הקטע שבוא אמא מסכנת את הבריאות שלה ומולידה ילד כל שנה - שנתיים. שילד בן חמש נקרא לדגל ומגדל את אחיו הקטן יותר. דוחה, שבהרבה מקריים, אין מספיק כסף לכל הילדים ועדיין ממשיכים. (ואני מכיר משפחות כאלה, שכנים מהבניין ליד למשל) יש לי שני ילדים - אני רוצה עוד אחת - אבל אם זה אומר שבגלל שאני עושה עוד ילדה, שני הבנים שלי ייצטרכו לוותר על פרוסת לחם אחת לארוחה, זה לא שווה את זה. דוחה אותי הדרישה מהמדינה, לקחת אחריות ולשלם הון עתק למשפחות ברוכות ילדים - כי הם לא עומדים בגידול העצמי לבד. עשיתם עשרה ילדים מבחירה שלכם - לא בעיה שלי. כמו שבדיוק לא תהיה הבעייה שלי שאותו זוג שמחליטים לא לעשות ילדים בעוד חמישים שנה יהיו לבד ולא יהיה להם מי שייטפל בהם. (כי במרבית המשפחות ה"נורמליות"- הילדים הבוגרים כן דואגים להורים). היה לי חבר בצבא, של אביו היו 10 אחים ולאמו שמונה (ייתכן והפכתי) והם היו המשפחה מכל הדודים דודות עם הכי פחות ילדים (רק חמישה). נעזוב שכל שבוע היה חתונה/ בר מצווה / ברית של אחד מבני הדודים. כאב לי הלב שיש לו בני דודים, שהוא הודה - שאם מחר ייעברו מולו ברחוב הוא לא יכיר, לא יזהה. אני מכיר את כל הבני דודים שלי, בנות ובני זוגם, וילדיהם. נכון, יש לי בן דוד שלא דיברתי איתו כבר ארבע שנים - וזה רק כי מספיק איכפת לי ממנו בשביל להפגע (עד היום הוא לא טרח לבוא לראות את הילד הגדול שלי או להגיד מזל טוב טלפונית). דחה אותי לראות פיזית, שאבא לא זוכר מי הילדה הגדולה ומי הקטנה הוא לא זכר אם לרבקה יש בת מצווה עכשיו או לרחל (השמות בדויים) ואם לרבקה יש בת מצווה, אז רחל היא בת בחמש? או שאת שושנה אז נכון - יש גם הוריים שלניים שלא זוכרים את גילאי הילדים שלהם, אני לא מצפה מכל הורה לזכור תאריך לדה + שעה לידה של הילדים. אבל הם יודעם שרבקה הגדולה, שושנה האמצעית ורחל הקטנה. אז אולי אני חי סטרוטיפים - אבל יצא לי לדבר ולשמוע אנשים שגדלו במשפחה ברוכת ילדים. רובם מתלוננים שבסופו של דבר היה חסר משהו - כי אמא לא יכלה לתת כל תשומת הלב(ומשום מה במרבית המשפחות ברוכות הילדים האבא היה רק ברקע) לילד, ובצדק. כן, אני גם לא מבין את אותם אנשים שלא רוצים לעשות ילדים - גם זה דוחה אותי. אבל לך מותר לעשות 50 ילדים כמו שלהיא מותר לא לעשות אף אחת בסופו של דבר זאת הבעיה או/ו הזכות שלך ושלה
 
למעלה