בדיל הלחמה - כמה שאלות

EB10000

New member
בדיל הלחמה - כמה שאלות

שלום

יש לי כמה דברים לא ממש ברורים, שכן מידע ברשת מאד סותר.

ראשית מבחינה בריאותית: האם קיימת איזו סכנה בשאיפת הדי הלחמה, נניח ומדובר בבדיל רגיל שכן כולל עופרת? הרי מליוני אלקטרונאים שואפים את ההדים הללו במשך עשרות שנים ומעולם לא ראיתי איזו הזהרה כלשהי ממשרד הבריאות בקשר לעבודה עם מלחם.

האם בדיל נטול עופרת טוב יותר מבחינת תכונות חשמליות מאשר בדיל רגיל?

האם ציפוי תיל נחושת בבדיל לפני שמחברים אותו באופן מכאני\גלווני קונקטור (עי בורג\לחץ) מפחית התנגדות מגע, או מגדיל אותה? הרי התנגדות של בדיל גבוה פי 5 מזו של נחושת. גם אם משתמשים במשחת הלחמה לסילוק תחמוצות, עדיין ההולכה במגע של כל מתכת עם נחושב גבוה יותר מאשר כל מתכת עם בדיל...

האם יש חומר הלחמה טוב יותר מבדיל? ראיתי שמוכרים בדיל על בסיס כסף, אבל לפי המחיר הלא גבוה, אני בספק לגבי אחוז הכסף שיש בו וכמה זה משפר מוליכות לעומת בדיל רגיל....

בכלל, כל הנושא הזה לא ממש ברור לי. מה הטעם בכל השימוש בחיווט איכותי, ציפוי מגעים בזהב, מוליכי כסף, אם בסופו של דבר כל הרכיבים האלקטרוניים בכל מכשיר מחוברים ביניהם עם חומר בעל מוליכות גרועה כל כך כמו בדיל?

אני מניח שהתנגדות הבדיל במגע אינה גבוה בגלל שבסופו של דבר מדובר בהולכה למרחק קטן מאד, אבל עדיין, מוזר שעד היום לא מצאו חומר חלופי.

אשמח לדעת מה יש למומחים כאן להוסיף בנושא.

תודה
 
כמה תשובות

לשאלתך הראשונה - כן. אדי (ולא הדי) בדיל/עופרת המשמש להלחמה - רעילים. אך באותה מידה שכשאתה אוכל שקד אתה אוכל גם ציאניד. האדים רעילים אך לא בכמות שהם מגיעים לגוף.
לשאלה השניה - בדיל נטות עופרת פחות טוב מבחינת חוזקו המכאני ופחות טוב להלחמה, ולו מהבסיבה שטמפרטורת ההתכה גבוהה יותר, מה שיכול לגרום נזק לרכיבים (אם כי, אני מניח שמדובר בהלחמת בננות לחוטים, שאז לחום אין בעייתיות). השימוש בבדיל נטול עופרת נעשה כדי להפחית את זיהום העופרת עפ"י דרישת RHos). השימוש בו גם מצריך טכניקת הלחמה מתאימה, טמפרטוקה מתאימה ומשחת הלחמה מתאימה. כל אלו, לא תמיד בהישג יד של חובב.
לשאלה השלישית - תמיד מומלץ לצפות חוט נחושת בשכבת בדיל לשיפור ההלחמה. כמהנדס, אתה בוודאי יודע כי התנגדות יחסית לאורח (במקרה שלנו - עובי שכבת הבדיל) ויחסית הפוכה לשטח (במקרה שלנו שטח המגע בין החוט לבננה). מאחר ומדובר בשכבת בדיל בעובי מיקרונים (אם אתה מלחים נכון) הרי שהעובי - (אורך המוליך) זניח. ואם שטח החפיפה בין המולחמים גדול גם הוא מאפשר התעלמות מהעובדה כי בדיל מוליך פחות טוב מנחושת.
הרביעית - ישנם חומרי הלחמה טובים מבדיל, ואכן ציינת כי כסף טוב יותר. אך להלחמת כסף דרוש ציוד מיוחד חמרי הלחמה מתאימים והעיקר ידע בהלחמות (נראה לי כיף לפחות זה, חסר לך).
השאלה החמישית - אתה צודק במאה אחוז. כל הרכיבים מולחמים למוליכים הפנימיים במעגלים השונים בבדיל עופרת או בבדיל נטול עופרת ולכן אין טעם לדון בחומרי הלחמה אקזוטיים. בהלחמת החוטים החיצוניים (כל עוד נעשים בצורה מקצועית) וזו, אולי, אחת הסיבות לכך כי כל הדיון בנושא הכבלים החיצוניים הוא דיון עקר המערב אמונות וודו טפלות וכדומה. שימוש בחוטים בעלי שטח חתך גדול ואורך קצר יעביר את המידע המופק במוצא המגבר אל הרמקול בנאמנות כמעט מוחלת וכל הכבלים האיזוטריים הנמכרים בשוק הם בדיוק השיטה להרויח הרבה כסף מאנשים בורים.
ולשאלה האחרונה - כאמור, ישנם חומרים טובים מבדיל/עופרת להלחמות, אך אין לזה כל הצדה לא מבחינת ביצועים ולא מבחינה כלכלית.
אריאל אריאלי (לא "מומחה" אך מבין משהו......)
 

EB10000

New member
תודה על התשובות

שלה נוספת בעניין. האם בתכנון מעגל PCB לוקחים בחשבון התנגדויות הלחמה שהתווספו? אני למשל, מתכנן מעגל אלקטרוני (לרוב זה ספק DC-DC) עי PSPICE ואז יש אצלינו מהנדס מעבדה שמפיק מהמעגל תרשים PCB עי ORCAD ושולח אותו לאיזו חברה שמדפיסה את המעגל.

בשום שלב בתכנון מקורי שלי אני לא מתחשב בהתנגדויות פרזיטיות, פרט למקומת שנדרש כיול ואז אני בכל מקרה משתמש בפוטנציומטר במקום נגד. האם התוכנה שמפיקה את תרשים ה PCB לוקחת בחשבון את השפעת ההלחמות על המעגל, אם בכלל?
 
התחשבות בהלחמות

בגדול - התשובה שלילית.
תכנת עריכה מתקדמת מתחשבת בפרמטרים שיש להם חשיבות בתדירויות גבוהות: קווים מאוזנים ו- Delay Lines.
למעשה, לנושא ההלחמות כמעט ואין השפעה על ביצועי המעגל הנבנה ע"ג מעגל מודפס - אם ההרכבה נעשתה עפ"י כללים ידועים ובטכניקה נכונה.
לפעמים, בעיקר בתנאי סביבה קשים, משתמשים במעגלים, שבהם מוליכי הנחושת מצופים זהב וזה לא ע"מ לשפר את איכות ההלחמות, אלא לקבלת עמידות לאורך זמן של המעגל המודפס בתנאי סביבה קשים (טמפרטורות קיצוניות ולחות גבןהה).
אל תצפה ממערכות שמע ביתיות, תהיינה יקרות ככל שיהיו, להשתמש במעגלים מודפסים מצופי זהב (אם המעגל המודפס מתחבר אל Edge Connector אזי ה"שיניים" של המחבר ע"ג המעגל המודפס, יצופו זהב לעמידות המגעים לאורך זמן - ושוב ללא שום השפעה ממשית על התנגדות המגע).
אריאל אריאלי
 
תובנות

שלום
מוליך נחושת מצופה בבדיל (בכל עובי שהוא...) ההתנגדות של הקטע המצופה נמוכה מהתנגדות של קטע שאינו מצופה. הרי מדובר ב-2 נגדים במקביל, שבחישוב שלהם,
התוצאה תהיה קטנה מהערך הנמוך מבין ה-2.
R = R1 * R2 / (R1+R2
 

EB10000

New member
לא ממש, כי

1. הבדיל חודר לעומק סיבי הנחושת ומצפה את כולם.
2. המגע הגלווני של בורג לחיצה הוא אל הבדיל בלבד ולא לנחושת.

מכאן שהבדיל מוסיף התנגדות שקולה לנחושת בטור ולא במקביל ברוב היישומים הפרקטיים.

תבדוק עם רב מודד במצב בדיקת רציפות מגע עם נחושת מצופה בדיל ועם נחושת חשופה וחדשה. עם הבדיל אני צריך ללחוץ את האלקטרודה כדי לשמוע צפצוף, עם הנחושת זה מצפצף מייד.

אז השאלה שלי היא האם זה נכון לצפות בבדיל קצה חוט נחושת של רמקולים לפני הרכב בננות עי לחיצה? ומה אם מדובר בבננות עם אפשרות הלחמה? מה נותן מינימום תנגדות חוט-בננה? (אגב מנסיון, עם הזמן, הברגים משתחררים, כמו שחיבור חוט נחושת לרמקול עי הברגת לחץ שיש במחבר - זה תמיד משתחרר עם הזמן. זו הסיבה שעדיף בננה מוזהבת, השאלה מהי הדרך הטובה לחבר חוט לבננה?
 

Ron W

New member
הבדיל מוסיף שטח מגע

בהברגה על חוט רב גידי מצופה בדיל, הבורג חודר
דרך שכבת הבדיל הרכה ומשיג מגע משולב בחתך רחב
גם גידי הנחושת מתכופפים בהברגה אך ללא הבדיל יפזרו לצדדים.
דרך נוספת היא בלחיצת "סופיות" מתכת שרוול מתכתי שמאגד את הגידים.

הבדיקה שלך עם רב מודד היא טעות שחבל להתעכב עליה ונובעת
מתחמוצת או flux שנותר מהבדיל. כשיש מגע בלחץ בין בדיל לנחושת
לא נוצרת קורוזיה בשטח המגע.

בחשיבה הנדסית היית בודק מחברים בשיטת חיבור שונה
תחת זרם מיוצב ואת מפל המתח עליהם במיליוולטמטר
או בהנתן בעזרת miliohmeter שמבצע בדיוק את העבודה
 

Ron W

New member
מומלץ להשקיע למדידה הנכספת, פרובים מצופי זהב


https://www.youtube.com/watch?v=uV9mW0rpRxg

 
תשובות

שלום
הציפוי של הבדיל על החוט - לא גורע כמוליך. בין אם זה גיד אחד או רבים.
אם אתה לוחץ את הבננה, אין צורך בבדיל. הרי מה תפקידו?
רוב הבננות שעבדתי איתן, לא ניתנות ללחיצה. הגוף קשיח ועבה לכך. אז הלחמתי.
קטע ההלחמה (בדיל) ממילא דק ביותר (בהנחה שהכבל בעובי הקדח בבננה, והוא
ארוך: כל קטע החוט שחודר לקדח, בכל ההיקף שלו.
אתה הולך לשים חוט דק ומתאמץ סביב נקודת בדיל בבננה?
תבנה משוואת התנגדות ותגלה איפה ה-R הגדול בקטע הכבל.
כעובדה:
בתוך הרמקול, החיווט בין השקעי בננה לקרוס בהלחמה. גם החיווט בין הקרוס לאלמנטים. כנ"ל בצידו של המגבר. בין אם זה חוט, או חיבור ישיר לפרינט.
לא יצרן המגבר ולא יצרן הרמקול עושה מזה עניין.
 
למעלה