בדיקות דם
היי מאמינה, מקווה שלא מאוחר מדי לענות: HCT הוא ההמטוקריט, מראה כמה יש תאים אדומים ביחס לנוזל הדם. לדעתי הוא מעט נמוך, אך לא מאד. MCV=Mean Copuscule Volume, שזה נפח ממוצע של הכדורית האדומה והוא בעצם מדד של רזרוות הברזל, ואצל בנך יש פחות מדי ברזל במחסנים. לכן גם המטוקריט נמוך. כדאי להוסיף ברזל, רק אחרי שבדקת נשאים, כמו פריטין. נויטורפילים, הן כדוריות לבנות הנלחמות בחיידקים והן עולות בזיהומים חיידקיים, או אחרי טראומות. העליה אצל בנך לא מאד גדולה- אולי הראה זיהום חיידקי, תלוי במספר שלהם. לימפוציטים נמוך, כי זו לא דלקת ויראלית, כנראה. אני מעתיקה לך קצת מידע על הבדיקות ששאלת, באופן כללי: לויקוציטים (תאי דם לבנים) Leucocytes WBS גבולות הנורמה: 11.00-4.5 (4,500 עד 11 אלף תאים למיקרוליטר מעוקב דם). מה זה: תאים חסרי צבע שמהווים את המערכת החיסונית בגופנו. הם נמצאים בדם ונודדים לרקמות שבהן יש דלקת. תפקידם להגן על הגוף מפני פולשים זרים, בעיקר חיידקים. חריגה: עלייה ניכרת או ירידה ניכרת בתאי הדם הלבנים יכולה להעיד על דלקות. כמות עצומה של לויקוציטים (מאה אלף - שלוש מאות אלף) יכולה להעיד על לוקמיה. כדי לקבוע את סוג הלוקמיה צריך לבדוק באיזה סוג של לויקוציטים יש עודף. לידע כללי: לתימנים יש מראש ספירה נמוכה של לויקוציטים, אז לא להיכנס ללחץ. הלויקוציטים נחלקים לשלושה סוגים שבתוכם מתקיימת חלוקה לתת-סוגים. נתמקד בפירוט של אלו השגרתיים, כפי שהם מופיעים בבדיקות המעבדה שלך: = נאוטרופילים Neutrophils Neutro גבולות הנורמה: 70%-40% (מספר נאוטרופילים מתוך 100 לויקוציטים). מה זה: תאים הנוצרים במח העצם, אורך החיים שלהם נע בין שבוע לעשרה ימים והם נלחמים בחיידקים על ידי בליעתם בתהליך שנקרא פגוציטוזיס. חריגה: במצב של דלקת עולה הכמות שלהם בדם. באופן נורמלי הם מהווים 45% מכלל הלויקוציטים. = לימפוציטים Lymphocytes Lympho גבולות הנורמה: 43%-22% (מספר לימפוציטים מתוך 100 לויקוציטים). מה זה: התאים היחידים בין תאי הדם המיוצרים במערכת הלימפה. הם נחלקים ללימפוציטים מסוג B, המייצרים נוגדנים ולימפוציטים מסוג T, שנלחמים בזיהומים באופן ישיר. חריגה: עלייה במספר הלימפוציטים עלולה להיגרם ממגוון מחלות וזיהומים. לידע כללי: רוב הלימפוציטים הם מטיפוס T שנחלק לשתי תתי-קבוצות - הלפרים, שמאובחנים באמצעות הנוגדן cd4 וסופרסורים, שמאובחנים באמצעות הנוגדן cd8. ההלפרים הם הסוג שנעלם אצל חולי איידס. הנגיף HIV תוקף ספציפית את הנוגדניםcd4 . = אאוזינופילים Eosinophils Eos גבולות הנורמה: 6%-0 (מספר אאוזינופילים מתוך 100 לויקוציטים). מה זה: תאים המופיעים כשיש אלרגיות. חריגה: כשיש עלייה בתאים האלו, סימן שיש בגוף גורם המביא לתגובה אלרגית, כמו למשל תולעים. = אריטרוציטים (כדוריות דם אדומות) Red Blood Cells RBC גבולות הנורמה: 5.60-4.20 לגברים, 5.30-3.80 לנשים (מספר תאים כפול מיליון למיקרוליטר דם). מה זה: כדוריות הדם האדומות מהוות את רוב החלק התאי בדם. תפקידן להעביר המוגלובין, שהוא החלבון שאחראי להובלת החמצן בדם. ההמוגלובין בנוי מחלבון ומברזל. החמצן, שנמצא בריאות, נקשר להמוגלובין, וזה מוביל אותו מהריאות לרקמות השונות בגוף בתוך כלי הדם. חריגה: חוסר בכדוריות דם אדומות יכול להעיד על אנמיה (שאחד הגורמים להיווצרותה הוא תזונה שחסרה בחומרים העוזרים לבנות את התא, כמו ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית). לידע כללי: מצבים נוספים המשפיעים על עלייה וירידה בכדוריות הדם האדומות קשורים בנטילת תרופות, בפעילות יתר של הטחול או הכבד ובייצור מופחת שנובע מדיכוי מח העצם (כמו בטיפולים כימותרפיים והקרנות). = המוגלובין Hemoglobin HGB גבולות הנורמה: mg/dl 17.20-13.10 לגברים, 16.00-11.70 לנשים (גרם לדציליטר - ל-100 מיליליטר דם). מה זה: חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות. נושא החמצן לתאי הגוף. ככל שמספר כדוריות הדם בגוף גדול יותר יש בגוף יותר המוגלובין. חריגה: ירידה מתחת לערך המינימום פירושה אנמיה שתבוא לידי ביטוי בחולשה, בסחרחורות, בעייפות ועוד. במקרים אחרים, כשריכוז החמצן בגוף נמוך, הגוף מייצר יותר כדוריות אדומות, כדי שתהיה לו אפשרות לקלוט יותר חמצן, ואז ערכי ההמוגלובין יהיו מעט מעל המקסימום. לידע כללי: לעתים, אף שמספר כדוריות הדם האדומות תקין, ערכי ההמוגלובין מסמנים לנו שמשהו לא בסדר. במקרים מסוימים של אנמיה מספר הכדוריות תקין, אבל הן "חיוורות", ולכן יראו ערכים נמוכים של המוגלובין. = טרומבוציטים (טסיות דם) Platelets PLT גבולות הנורמה: 450-150 (מספר תאים כפול אלף למיקרוליטר דם). מה זה: הטרומבוציטים הם חלקי תא שמקורם בתא אם גדול מאוד (מגהקריוציט) שנמצא במח העצם. מתאים גדולים אלו נשברים חלקים, ואלו הם למעשה טסיות הדם המשמשות את הגוף בתהליך של קרישת דם ומניעת דימום. חריגה: כמות נמוכה שלהם, פחות מחמישים אלף, יכולה להיות קשורה לדימום. בערכים נמוכים אף יותר מדובר במצב שעלול להיות מסכן חיים. במקרה של פציעה הדם לא נקרש, והאדם ממשיך לדמם. עודף טסיות עלול לגרום לקרישים בדם, שעלולים לגרום לאירועי לב או מוח. לידע כללי: לפעמים יכולה להיות טעות מעבדה בספירת טסיות הדם. בגוף מתרחש תהליך טבעי של היצמדות תאים, ומכיוון שבבדיקה מחפשים תא קטן, לא נספרים הטרומבוציטים שנצמדו ויצרו תא גדול, ותוצאות הבדיקה יראו כאילו האדם נמצא במצב של חוסר. הרופא שיראה את תמונת הדם הכללית ידע כיצד לנהוג. בברכה, תלמה.
