התוצאות של הסקר שלי שונות.
אני לא חושב שלדוקינס יש נטיה כזאת (על חבר מרעיו איני יכול להעיד. איני בטוח מי נחשב כחבר מרעיו, אבל סבורני שלא קראתי את ספריהם. בכל מקרה אם יש לו חבר מרעים מכאן שהוא לא לבד לא?). קראתי את ספריו, וקראתי אח"כ את גולד, ומצאתי את הסבריו מתאימים למה שגולד אומר פחות או יותר ובעיקר יותר. גולד לא מרבה לאזכר את דוקינס בספריו, שהם בד"כ אסופות של מאמרים שלו מתוך Natural History, אבל לפחות במאמר באינטרנט אחד על "אולטרה דרוויזיזם" כביכול הוא ביצע חטא של קריקטוריזציה של התיאוריות של דוקינס, ובמאמר אחר הוא פשוט נראה כאילו הוא לא מבין אותה.
הנה תגובתו העניינית של דוקינס על מאמר המנסה לנפח את העניין מפרופרציה. איני חושב שהתיאור של דוקינס כאיזה אדם איזוטרי מתאים למציאות. האיש כמעט קונצנזוס בבריטניה, לפי מה שאני יודע. באתר חופש עצמו בו כתבת מופיעה
סדרת מאמרים על אבולוציה של יואל רק שדווקא כן רואה בדוקינס רפרנס. איני חושב שהטענה של דוקינס טאוטולגית באופן מיוחד. בעצמו הוא אומר (כמו גם גולד) שמאובן אדם אחד בשכבה לא נכונה יכול להפוך את התיאוריה על פיה. יש אי-הסכמה. אי-הסכמה בין שני אנשים ששניהם ככל הנראה מבריקים למדי. דוקינס אומן הכתיבה המסבירה והבהירה, גולד נבון בצורה בלתי רגילה, סקרן וחקרן. שניהם אינם האלים שאנשים אולי חושבים. שניהם נסמכים על עבודה של חוקרים אחרים שלא זכו לתהילת מדע פופלארי; וזה בסדר גמור. שני אלה לא מסכימים (לא הסכימו, משום שגולד כבר אינו איתנו) בנושאים מסויימים והסכימו באחרים. אני משתדל מאוד שלא לקחת עכשיו את הצד של דוקינס בפיסקה הזו, למרות שאני רוצה, כי אני. אי-ההסכמה בין השתי ההשקפות קיימת, וכמו הרבה פעמים במדע היא מובילה לעיתים, עקב חולשות אנוש, להגזמות על בסיס אמוציונאלי. ראוי להתווכח, אך לא כדאי בהטחת עלבונות סתם לתת תחמושת בידי הבריאתנים (דבר, שאני מצטער, אבל דוקינס וגולד נזהרים בד"כ לא לעשות. גולד כושל בנקודה אחרת, בה התיאוריות שלו מנוסחות בצורה שמאפשרת לבריאתנים פתח קל כדי לשבשן ולהופכן למה שהן לא). העובדה היא כזו. דור שלם של תלמידי מדעי החיים בבריטניה הלכו ללמוד מדעי החיים עם "הגן האנוכי" תחת ידם, וגם בארצות אחרות לא נפקד מקומם של אלה. דוקינס כותב בעצמו כי הוא מכוון את ספרו לשלושה סוגים של קוראים. בתור מי שהשתייך לשניים מן השלושה אני יכול להעיד שהספר מהלך עלי קסם. באשר לסוג השלישי. לא ידוע לי על טרוניות מצד ווילסון או המילטון בעניין. כפי שציינת יש ספרות תומכת לנקודת ההשקפה של דוקינס. אני מעיד על הסגנון הסולידי שבו הוא מרשה לעצמו הנחות, על ההקפדה שלו לתת קרדיט לכל מיני חוקרים. אתה הראשון שנתקלתי בו שטוען שהוא ייצג דעה מסויימת בחוסר הגינות. לטעמי הוא אומנם פרקליט נאמן ללקוחתו הברירה, אך עושה את עבודתו נאמנה ובאמינות. זכותך כמובן לדעתך אך היא אינה קונצנזוס. מוקיון אינו מגיע למקומות אליהם הגיע פרופ' דוקינס. אני חושב שבהשתלחות בו אתה יורה לעצמך ברגל ונותן מתנה גדולה לבריאתנים (זו אגב הסיבה שאני נזהר בגולד. אחד הדברים שנאמרו עליו וכן העליבו אותו, הוא כי סובלים אותו מפני שהוא מסייע במלחמה נגד הבריאתנים). העובדה לגבי לפחות היא, שאני קורא את גולד מפני שקראתי את דוקינס. ההתייחסות הביקורתית ההוגנת של דוקינס היא שדחפה אותי אל הספרים של גולד. גידופים לא היו מביאים אותי לשם. יותר מכך. הכתיבה של גולד היא מחכימה לעיתים (וגם בנושאים שאינם אבולוציה) אך אינה קולחת כמו זו של דוקינס. העובדה כי ספריו הם למעשה אוסף של מסות גם כן אינה מסייעת לי בזאת. אם הייתי מתחיל בגולד סביר להניח שהספר הראשון שלו היה מעלה אבק לנצח באיזה מדף אחרי שנקראו כ-50 עמודים. דווקא רוחו של דוקינס היא זו שמרחפת מעל כתפי בעודי קורא ספר של גולד ואומרת "קרא הלאה והחכם. ראה גם את הצד שכנגד". אני לא יודע מה דחף אותך לכנות את דוקינס דמגוג. בעיני ההפך הוא הנכון. בזכות דוקינס אני מתעניין גם בדעה המנוגדת. אני מצטער. נראה לי שדווקא אתה "הלוחם הקדוש" פה ולא דוקינס. דוקינס כותב את התיאוריות שלו על בסיס ווילסון והמילטון, כפי שציינת עצמך. אם הוא צודק פחות או צודק יותר, לא יודע. אני לא חושב שצריך לצאת נגדו למסע צלב, ובטח לא להשוות אותו לבריאתנים. לדוקינס יש לא פחות אותות קרב מול הבריאתנים מלכל אחד אחר, והוא זכה בהם ביושר.
