בדכאון כרגיל שוב

[LsMs]

בדכאון כרגיל שוב

שוקלת לקחת ואליום לשארית היום

הפרויקט שלי תקוע

יש לי יזיז שמוכן להשאר יזיז כי הוא בחיים לא יהיה חבר שלי הוא אמר לי..ואני מצטטת..את פסיכית אני בן 30 (אני בת 25) אני רוצה כבר להתחתן ולהביא ילדים..ואיתך זה בחיים לא יקרה את פסיכית את יותר מדי פסיכית את יותר מדי לוקחת כדורים ולא עושה עם חייך כלום את לא מעניינת אותי ואני לא רוצה להיות איתך בכלל...הדבר היחידי שאני מוכן לעשות לך זה "טובות"..

אני אמורה ללכת איתו היום להופעה של דפש מוד


האמת אני מתה על דפש מוד אבל לא נראה לי שאני באמת אהנה כשאני צריכה ללכת עם הבן אדם החראי הזה תסלחו לי על הביטוי...

 

[LsMs]

למען ההגינות הוא הציע גם את זה להפסיק

ולהיות רק ידיד שלי בלי שום דברים מעבר ולקחת אותי להופעה ולהחזיר אותי לבית הוריי שם אני מתגוררת אבל למען האמת לא בא לי לחזור הבייתה ב4 בבוקר...ההורים שלי יתעצבנו יעירו אותי בכוונה ב7 בבוקר כשהם קמים מבלי להתחשב בי ועוד יציקו לי כמו היום..רק קמתי עוד לא פתחתי תעיינים עוד לא הלכתי לשירותים עוד לא אמרתי בוקר טוב לאף אחד אמא שלי ישר...המחשב לא עובד לי תתקני אותו ועכשיו! ועוד התחילה לעשות את זה בסחיטה רגשית..ממש אחלה יום להתחיל..אמרתי לו שאני אלך לישון אצלו על הספה אפילו אם זה כזה מפריע לו..

 

[Lady Stark]

יקירתי

ממש נורא איך שהבנאדם מדבר אליך. זה פשוט רוע!
את לא פסיכית, את סובלת.
ממליצה לך לחשוב על אופי הקשרים שאת רוצה לשמר, כי לפעמים הצעד הראשון בהחלמה הוא להקיף את עצמנו באנשים תומכים.
תנסי לדבר עם ההורים שלך ולהסביר את המצב הרגיש בו את נמצאת כרגע. מהיכרותך איתם, זה יכול לעזור?
תרגישי טוב, מתוקה. וד"ש לדייב גאהן!

 

[LsMs]

דייב לצערי ולצערך כבר נהיה זקן

היה לו "וילונות" ביידים..זהו הקעקוע של הצלב הענקי שיש לו על הכתף..זה כבר לא כתף מחוטבת יפה וגדולה שבא לנשוך אותה זה כבר כתף קצת מדולדלת ומקומטת גורם לי לחשוב פעמיים על קעקועים (רציתי פעם לעשות)

ולא לצערי אין מה לדבר עם ההורים..זה די לדבר ללמפה..תודה על ההתייחסות בשבילי זה כבר מראה לי שמישהו התאמץ כדי לכתוב לי והתייחס אליי..תודה

 

[Lady Stark]

ברור, מה את חושבת

פה מתייחסים לכולם.

אני רוצה לשאול אותך אם את הולכת לטיפול שיכול לעזור לך לצאת מהמעגל שבו את נמצאת כרגע. כי נשמע שאת מוקפת באנשים שהתקשורת איתם רק מקשה עליך.
החדשות הטובות - זה יכול להשתנות! את תצאי מבית הורייך, את תפגשי חברים שיהיו חברים אמיתיים ויראו אותך כמו שאת ולא כמו הפחדים שלך.
אבל חשוב להיכנס לתהליך טיפולי שיוכל לעזור לך.

וכמה חבל על דייבוש. אבל זו דרכו של הטבע.
נ.ב. אהבתי את התיאור על הכתף

 

[LsMs]

לא פעם ולא פעמיים

אמרו לי שאני צריכה להיות משוררת או סופרת ושכנראה יש לי כשרון כתיבה גלום

בכל אופן...כן הולכת לטיפול..מרוצה ממנו לא?

אבל החלטתי פשוט החלטה מודעת להגיד לעצמי שדי עם החרא אני אסיים תתואר שלי אעבוד מספיק אתחיל ללמוד להשקיע בבורסה אשקיע בבורסה בנוסף לעבודה וזה ייקל עליי להתחיל לצאת מהבית ASAP אני כבר די מבוגרת..בגיל הזה כבר לא חיים בבית ובטח בלי אוטו ושום דבר..

 

[Lady Stark]

לא הבנתי

אם את מרוצה מהטיפול?

אני באמת חושבת שהחלטה לשנות דברים היא תחילתה של דרך.
אנחנו פה לתמוך בך בדרך הזאת, אם תרצי