בדקה ה 90.
לדבר עם קיר זה יותר פשוט מסתבר לפחות עליו אני יכולה לצעוק אותו אני יכולה להכות והוא יחזיר הוא יעביר תחושות זה כמו להתבונן לשמים ולשאול שאלות כשאתה יודע שהתשובות אינן קיימות וגם אם כן אין מי שיענה לך זה כמו הרגשה שאתה באמצע הים הפתוח הכחול והעמוק הרגשה של אבדה ומציאות לא נתפסת הרגשה של טביעה אבל אי רצון לוותר כמו בשדה הפתוח רואים את האופק מרגישים את הרוח וחוץ מיופי לא רואים דבר ממש כמו לעצום עיניים ולסמוך לסמוך על האנשים שמסביבך שידאגו שלא תפגע ברצפה ואז לגלות את הנורא הקיר חלול ומאחוריו דבר אינו רק ריק שבלע את זעקותיך ושאב את בכייך שמע וראה הכל אבל לא הגיב רק החזיר כאור החוזר מנקודה לבנה החזיר את שנתת בלי תגובה בלי שינוי של אישיות או הרגשה כי אותו קיר הוא אטום אטום אליך וסגור כלבבך.
לדבר עם קיר זה יותר פשוט מסתבר לפחות עליו אני יכולה לצעוק אותו אני יכולה להכות והוא יחזיר הוא יעביר תחושות זה כמו להתבונן לשמים ולשאול שאלות כשאתה יודע שהתשובות אינן קיימות וגם אם כן אין מי שיענה לך זה כמו הרגשה שאתה באמצע הים הפתוח הכחול והעמוק הרגשה של אבדה ומציאות לא נתפסת הרגשה של טביעה אבל אי רצון לוותר כמו בשדה הפתוח רואים את האופק מרגישים את הרוח וחוץ מיופי לא רואים דבר ממש כמו לעצום עיניים ולסמוך לסמוך על האנשים שמסביבך שידאגו שלא תפגע ברצפה ואז לגלות את הנורא הקיר חלול ומאחוריו דבר אינו רק ריק שבלע את זעקותיך ושאב את בכייך שמע וראה הכל אבל לא הגיב רק החזיר כאור החוזר מנקודה לבנה החזיר את שנתת בלי תגובה בלי שינוי של אישיות או הרגשה כי אותו קיר הוא אטום אטום אליך וסגור כלבבך.