בדרך לרב המכר / דודו עזריה
15 שנה לאחר גיוסי פתאום מצאתי את עצמי נזרק מהכיתה בבה"ד 7 רק בגלל שמישהו לא מצא את הסיווג הבטחוני שלי, מכיוון שכך ושיום הלימודים עמד להסתיים מצאתי את עצמי "סופג אווירה" בבלומפילד מוקדם מהמתוכנן. ומה אגיד? לא מעט אנשים נמצאים מסביב לאצטדיון ועובדים בתעשיה הזו, שומרים, צלמים, עובדי טלויזיה אחרים, סדרנים, שוטרים ועוד, חלקם נמצא שם 3 שעות לפני ומציב מחסומים, מה עוד אגיד? לא היתה אווירה של כדורגל לספוג לפני המשחק בבלופילד מצד אחד, מצד שני גם מי יודע מה כדורגל לא היה שם, מה שגורם לך לתהות איך זה שכ"כ הרבה אנשים מתעסקים במסביב של כ"כ קצת כדורגל. הפועל ב"ש למרבה הצער עלולה לגרום לי לכתוב את רב המכר ההיסטרי "ככה לא נשארים בליגה", הדברים נכונים הן לכדורגל והן למסביב, הן לטרום ופתיחת העונה והן לימים האלו. נתחיל במסביב, הבעיה הכי גדולה היא שאין לכידות תחת המטרה שנקראת הישרדות. כל אחד אומר שזה חשוב לא לרדת אבל אין את אותה לכידות שיוצרת התגייסות ומדליקה את הניצוץ הזה שכ"כ חסר לנו. זה שלמשחק כ"כ חשוב וקריטי, כזה שעם ניצחון בו אפשר לראות בצורה הרבה יותר בהירה איך נשארים ליגה הפוועל ב"ש מגיעה לבלומפילד עם 200 אוהדים (וגם זה לא מעט בגלל סיבסוד האוטובוסים מצידו של שמוליק אביטל) זה רק הסימפטום. אין עבודת שיווק, אין כמעט נסיון להדליק את העיר, הכותרות וההתעסקות היא במקום אחר (וחשוב כשלעצמו), עם כזו אווירה קשה (למרות שחייב) לעלות עם אש בעיניים, והתוצאה היא קבוצה לחוצה מאוד בחלקה ולא לגמרי מאמינה מצד שני. כשהיינו משחקים כדורגל בשכונה תמיד לקראת הסוף היה מישהו שמחליט לתפוס את הכדור ביד לבעוט אותו על אחד החברים ולהכריז "חממות", רוצה לאמר עכשיו אנחנו מפוצצים זה את זה בטילים, חצי השעה הראשונה בבלופילד היתה הומאז' למשחק ה"חממות" השכונתי, במקום למסור ראינו מופע בעיטות כדורים שחלקם היה סתם הרחקות איומות וחלקם לבטח זוכה לתו תקן "חממה אורגינל". קשה להבין איך הפועל ב"ש לא עלתה למשחק במטרה לפרק ולהתנפל על שחקני מכבי ת"א, איך ניצחון ככה היה נדמה לא היתה המטרה הברורה של המשחק, מכבי ת"א מצידה נראיתה רע אפילו עוד יותר ובמשחק שכזה מי שרוצה להישאר ליגה פשוט חייב לנצח. איכשהו מתוך הלא ממש כדורגל הזה הגיע הפועל ב"ש ל 3 מצבים מצוינים, מי שרוצה להשאר ליגה חייב לעשות מם לפחות 2 שערים, אבל למרבה הצער בהפועל ב"ש כזכור מארגנים לי חומר לרב מכר שאותו, למי שיש תהיות, אני מעדיף שלא לכתוב. אני מקווה שבסיום העונה לא נבכה על המשחק הזה (ואם נבכה הרי שיהיו לנו כ"כ הרבה סיבות שסביר להניח שנדחיק את העובדה שהיה משחק כזה בכלל), ובכל מקרה לקראת המשחקים שנשארו כדאי לכולנו להפנים שעכשיו צריך לתת פוש, ליצור מומנט חיובי לקראת המשחקים הקרובים. אם עונת כדורגל היא מרתון הרי שאנחנו נימצאים בפתאי האצטדיון, זה הזמן לתת כל מה שיש, זה הזמן להעז כי רק ככה יש סיכוי שנעקוף לפחות אחת מאלו שנמצאות לפנינו.
15 שנה לאחר גיוסי פתאום מצאתי את עצמי נזרק מהכיתה בבה"ד 7 רק בגלל שמישהו לא מצא את הסיווג הבטחוני שלי, מכיוון שכך ושיום הלימודים עמד להסתיים מצאתי את עצמי "סופג אווירה" בבלומפילד מוקדם מהמתוכנן. ומה אגיד? לא מעט אנשים נמצאים מסביב לאצטדיון ועובדים בתעשיה הזו, שומרים, צלמים, עובדי טלויזיה אחרים, סדרנים, שוטרים ועוד, חלקם נמצא שם 3 שעות לפני ומציב מחסומים, מה עוד אגיד? לא היתה אווירה של כדורגל לספוג לפני המשחק בבלופילד מצד אחד, מצד שני גם מי יודע מה כדורגל לא היה שם, מה שגורם לך לתהות איך זה שכ"כ הרבה אנשים מתעסקים במסביב של כ"כ קצת כדורגל. הפועל ב"ש למרבה הצער עלולה לגרום לי לכתוב את רב המכר ההיסטרי "ככה לא נשארים בליגה", הדברים נכונים הן לכדורגל והן למסביב, הן לטרום ופתיחת העונה והן לימים האלו. נתחיל במסביב, הבעיה הכי גדולה היא שאין לכידות תחת המטרה שנקראת הישרדות. כל אחד אומר שזה חשוב לא לרדת אבל אין את אותה לכידות שיוצרת התגייסות ומדליקה את הניצוץ הזה שכ"כ חסר לנו. זה שלמשחק כ"כ חשוב וקריטי, כזה שעם ניצחון בו אפשר לראות בצורה הרבה יותר בהירה איך נשארים ליגה הפוועל ב"ש מגיעה לבלומפילד עם 200 אוהדים (וגם זה לא מעט בגלל סיבסוד האוטובוסים מצידו של שמוליק אביטל) זה רק הסימפטום. אין עבודת שיווק, אין כמעט נסיון להדליק את העיר, הכותרות וההתעסקות היא במקום אחר (וחשוב כשלעצמו), עם כזו אווירה קשה (למרות שחייב) לעלות עם אש בעיניים, והתוצאה היא קבוצה לחוצה מאוד בחלקה ולא לגמרי מאמינה מצד שני. כשהיינו משחקים כדורגל בשכונה תמיד לקראת הסוף היה מישהו שמחליט לתפוס את הכדור ביד לבעוט אותו על אחד החברים ולהכריז "חממות", רוצה לאמר עכשיו אנחנו מפוצצים זה את זה בטילים, חצי השעה הראשונה בבלופילד היתה הומאז' למשחק ה"חממות" השכונתי, במקום למסור ראינו מופע בעיטות כדורים שחלקם היה סתם הרחקות איומות וחלקם לבטח זוכה לתו תקן "חממה אורגינל". קשה להבין איך הפועל ב"ש לא עלתה למשחק במטרה לפרק ולהתנפל על שחקני מכבי ת"א, איך ניצחון ככה היה נדמה לא היתה המטרה הברורה של המשחק, מכבי ת"א מצידה נראיתה רע אפילו עוד יותר ובמשחק שכזה מי שרוצה להישאר ליגה פשוט חייב לנצח. איכשהו מתוך הלא ממש כדורגל הזה הגיע הפועל ב"ש ל 3 מצבים מצוינים, מי שרוצה להשאר ליגה חייב לעשות מם לפחות 2 שערים, אבל למרבה הצער בהפועל ב"ש כזכור מארגנים לי חומר לרב מכר שאותו, למי שיש תהיות, אני מעדיף שלא לכתוב. אני מקווה שבסיום העונה לא נבכה על המשחק הזה (ואם נבכה הרי שיהיו לנו כ"כ הרבה סיבות שסביר להניח שנדחיק את העובדה שהיה משחק כזה בכלל), ובכל מקרה לקראת המשחקים שנשארו כדאי לכולנו להפנים שעכשיו צריך לתת פוש, ליצור מומנט חיובי לקראת המשחקים הקרובים. אם עונת כדורגל היא מרתון הרי שאנחנו נימצאים בפתאי האצטדיון, זה הזמן לתת כל מה שיש, זה הזמן להעז כי רק ככה יש סיכוי שנעקוף לפחות אחת מאלו שנמצאות לפנינו.