אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
בד"כ אומרים שבתנ"ך אין מילים
- פותח הנושא sneta
- פורסם בתאריך
לגבי מלחמת 4 המלכים ב-5 המלכים...
המאמר שהבאת טוען שהסיטואציה מתאימה ביותר למאה ה-18 לפנה"ס. יש רק בעייה פצפונת בתיאוריה הזו... במאה ה-18 לפנה"ס כל המרחב מצפון סוריה ועד (כולל) מצרים נשלט ע"י ההיקסוס (כנענים מקומיים), ושום אימפריה משנער/עילם וכו' לא התקרבה בכלל לא"י. הפעם האחת והיחידה שמממלכה ממזרח מסופוטמיה הצליחה להכפיף לשלטונה את א"י לפני הפלישה האשורית בתקופת המלוכה היתה בסביבות 2050 לפנה"ס. המלך שולגי (Shulgi) מהשושלת השומרית Ur III הצליח להפוך את א"י לארץ מעלה מס וכפופה לשלטונו. בנו כבר איבד את השליטה על א"י והאימפריה שלו התכווצה. ראה מפת האימפריה של שושלת Ur III. השטח בתכלת הוא הכיבושים של מייסד האימפריה Ur Nammu (אביו של שולגי), והשטח בורוד הוא מה שהשיג שולגי. השטח הורוד כולל גם את ארץ ישראל. המצב של שלטון לזמן קצר (בנו של שולגי כבר איבד את השליטה) מתאים לסיטואציה שמתוארת בבראשית י"ד. כמובן שמיקום אברהם אבינו ב-2050 לפנה"ס יוצר בעיות קשות, בין השאר יוצר צורך להזיז את יציאת מצרים למאה ה-15 לפנה"ס כדי לא ליצור פער של 800 שנה בין אברהם למשה.
המאמר שהבאת טוען שהסיטואציה מתאימה ביותר למאה ה-18 לפנה"ס. יש רק בעייה פצפונת בתיאוריה הזו... במאה ה-18 לפנה"ס כל המרחב מצפון סוריה ועד (כולל) מצרים נשלט ע"י ההיקסוס (כנענים מקומיים), ושום אימפריה משנער/עילם וכו' לא התקרבה בכלל לא"י. הפעם האחת והיחידה שמממלכה ממזרח מסופוטמיה הצליחה להכפיף לשלטונה את א"י לפני הפלישה האשורית בתקופת המלוכה היתה בסביבות 2050 לפנה"ס. המלך שולגי (Shulgi) מהשושלת השומרית Ur III הצליח להפוך את א"י לארץ מעלה מס וכפופה לשלטונו. בנו כבר איבד את השליטה על א"י והאימפריה שלו התכווצה. ראה מפת האימפריה של שושלת Ur III. השטח בתכלת הוא הכיבושים של מייסד האימפריה Ur Nammu (אביו של שולגי), והשטח בורוד הוא מה שהשיג שולגי. השטח הורוד כולל גם את ארץ ישראל. המצב של שלטון לזמן קצר (בנו של שולגי כבר איבד את השליטה) מתאים לסיטואציה שמתוארת בבראשית י"ד. כמובן שמיקום אברהם אבינו ב-2050 לפנה"ס יוצר בעיות קשות, בין השאר יוצר צורך להזיז את יציאת מצרים למאה ה-15 לפנה"ס כדי לא ליצור פער של 800 שנה בין אברהם למשה.
מבטיח לחזור אליך עם תשובה בנושא
בסוף השבוע אבקר במוזיאון המזרח הקדום.. אולי אחווה שם התגלות לגבי הפלשתים- אינני בטוח שבאמת קיימים ממצאים חד משמעיים בנוגע למוצאם. למרבה הפלא נמצאו כתובות בעברית אודות שליטים פלשתים מסוימים מתקופת ממלכת יהודה. לשאלתך- לא יודע מתי התיישבו הפלשתים בא"י.
בסוף השבוע אבקר במוזיאון המזרח הקדום.. אולי אחווה שם התגלות לגבי הפלשתים- אינני בטוח שבאמת קיימים ממצאים חד משמעיים בנוגע למוצאם. למרבה הפלא נמצאו כתובות בעברית אודות שליטים פלשתים מסוימים מתקופת ממלכת יהודה. לשאלתך- לא יודע מתי התיישבו הפלשתים בא"י.
זו אפילו לא מכה מתחת לחגורה ../images/Emo8.gif
המקרא נכתב למען האנשים, וככזה הוא דיבר אליהם בשפתם. הטענה היא לא כי ספר דברים נכתב על ידי משה רבנו, אלא הוא נכתב בתקופה מאוחרת יותר, דהיינו ימי המלכים. אינני זוכר את ההקשר המדויק, אך ספר דברים "נמצא" בתקופת אחד ממלכי יהודה (חזקיה? אינני בטוח) בבית המקדש. במלים אחרות, במשך תקופה לא קצרה, נאמר לפחות ימי שלמה, העם לא ידע דבר קיומו של החומש. באותה מידה אני יכול לשאולך האם לדעתך מקור כל האנשים בזוג, מבלי שיהיו להם פגמים גנטיים רבים מספור. אני מאמין בכל מאודי כי דברים מסוימים במקרא אינם סיפורי פשט, אלא מורכבים הרבה יותר. ייתכן וזהו הרובד הכהני, רובד j או רובד e, אינני מעוניין לרדת לפרטים אלו כרגע מאחר והם אינם הנושא. גם אם סיפור הבריאה ושושלת היוחסין בבראשית נכתבו על ידי רובד כזה או אחר, הרעיון אינו כה פשוט כפי שנכתב. אם קוראים את ספר דברים כספר שנכתב בדיעבד מבינים כי ידיעת הדובר אודות העמים עליהם דיבר איננה תוצאה של רוח נבואית או עליונה אלא תיאור היסטורי. הפרק כולו נכתב בזמן עבר מלבד הפסוק האחרון, שהוא מעין הוראה.
המקרא נכתב למען האנשים, וככזה הוא דיבר אליהם בשפתם. הטענה היא לא כי ספר דברים נכתב על ידי משה רבנו, אלא הוא נכתב בתקופה מאוחרת יותר, דהיינו ימי המלכים. אינני זוכר את ההקשר המדויק, אך ספר דברים "נמצא" בתקופת אחד ממלכי יהודה (חזקיה? אינני בטוח) בבית המקדש. במלים אחרות, במשך תקופה לא קצרה, נאמר לפחות ימי שלמה, העם לא ידע דבר קיומו של החומש. באותה מידה אני יכול לשאולך האם לדעתך מקור כל האנשים בזוג, מבלי שיהיו להם פגמים גנטיים רבים מספור. אני מאמין בכל מאודי כי דברים מסוימים במקרא אינם סיפורי פשט, אלא מורכבים הרבה יותר. ייתכן וזהו הרובד הכהני, רובד j או רובד e, אינני מעוניין לרדת לפרטים אלו כרגע מאחר והם אינם הנושא. גם אם סיפור הבריאה ושושלת היוחסין בבראשית נכתבו על ידי רובד כזה או אחר, הרעיון אינו כה פשוט כפי שנכתב. אם קוראים את ספר דברים כספר שנכתב בדיעבד מבינים כי ידיעת הדובר אודות העמים עליהם דיבר איננה תוצאה של רוח נבואית או עליונה אלא תיאור היסטורי. הפרק כולו נכתב בזמן עבר מלבד הפסוק האחרון, שהוא מעין הוראה.
בוא ונבהיר דבר אחד...
ההתפלספות של חוקרי המקרא (שהם בעיקרם חוקרי ספרות) על רובד E ו- P וכדומה, הם מבחינתי במידה רבה הבל ורעות רוח. זו בניית תילי תילים של תיאוריות על חוטי שערה מפוקפקים. הנקודה החשובה היא האם התורה נכתבה (קרי: הומצאה) בסוף תקופת המלוכה, או נערכה בתקופה זו. (כדוגמא מדברים על ספר דברים שלכאורה נכתב בימי יאשיהו. זה המלך שבימיו נתגלה ספר משנה תורה.) אתה וחוקרי המקרא האתיאיסטים מדברים על כתיבה מאוחרת, ומגייסים כל פיפס לשוני כדי להוכיח שאיזה כהן בימי יאשיהו או חזקיהו חיבר את הכול ממוחו הקודח. אני מסתכל על אותם סופרים וכוהנים כעל מקבצים ועורכים של מסורות עתיקות בע"פ ושל קטעי מגילות כתובות. אז יתכן שאותו מקור כוהני העלה דברים על הכתב בצורה מסוימת ואף הוסיף פה ושם משפט בלשון תקופתו על תקן "הערת העורך", אבל הטקסט במהותו הוא קדום. הויכוח לא צריך להיות על השאלה מה מקורו של ספר התורה כספר מוגמר, אלא מה מקור תוכנו של ספר התורה.
ההתפלספות של חוקרי המקרא (שהם בעיקרם חוקרי ספרות) על רובד E ו- P וכדומה, הם מבחינתי במידה רבה הבל ורעות רוח. זו בניית תילי תילים של תיאוריות על חוטי שערה מפוקפקים. הנקודה החשובה היא האם התורה נכתבה (קרי: הומצאה) בסוף תקופת המלוכה, או נערכה בתקופה זו. (כדוגמא מדברים על ספר דברים שלכאורה נכתב בימי יאשיהו. זה המלך שבימיו נתגלה ספר משנה תורה.) אתה וחוקרי המקרא האתיאיסטים מדברים על כתיבה מאוחרת, ומגייסים כל פיפס לשוני כדי להוכיח שאיזה כהן בימי יאשיהו או חזקיהו חיבר את הכול ממוחו הקודח. אני מסתכל על אותם סופרים וכוהנים כעל מקבצים ועורכים של מסורות עתיקות בע"פ ושל קטעי מגילות כתובות. אז יתכן שאותו מקור כוהני העלה דברים על הכתב בצורה מסוימת ואף הוסיף פה ושם משפט בלשון תקופתו על תקן "הערת העורך", אבל הטקסט במהותו הוא קדום. הויכוח לא צריך להיות על השאלה מה מקורו של ספר התורה כספר מוגמר, אלא מה מקור תוכנו של ספר התורה.
אתה ראוי לנזיפה חמורה
אם אתה מגן על שיטה מסויימת, ראוי שלפחות תהיה בקי בעיקריה. לענייננו, השיטה הנפוצה היום במחקר היא שספר דברים נכתב בזמנו של יאשיה, שאנשיו הם שמצאו את ספר התורה, שריגש וזיעזע את כולם. לעצם הקריאה החתרנית של הסיפור יש לדון (הלוא ודאי לא זו הייתה כוונתו של הכותב; מעבר לכך, לשיטתו ראוי היה שיעלים אירוע כזה, שעלול הטוען לטעון שהבחורצ'יק הזה כתב אותו), ולא ברור עד כמה הדברים 'יושבים' בתוך הסיפור, אשר לפי פשוטו מספר פשוט על מציאת ספר תורה לאחר 70 שנה של עבודת אלילים אינטנסיבית. וכבר עמד מ"צ סגל על כך שספר דברים יש בו ראייה אידיאליסטית של הדברים, דבר המתאים לדברים הנאמרים טרם הכניסה לארץ וטרם ההיפגשות עם עובדות החיים הבעייתיות. באופן כללי, גישת הביקורת הטוענת שהיה מי ש'ריתך' סיפורים אחד אל תוך השני נראית תמוהה ביותר. מצד אחד, הוא היה גאון (נראה אותך מרתך סיפורים ומשלב אותם אחד בתוך השני כך שייראו עקביים), ומצד שני היה טיפש מטופש (בכך שהשאיר סתירות בולטות בטקסט). מעבר לטענתי על חוסר מוחלט של ממצאים לתיאוריה הזו. דוגמה מעניינת היא סיפור המבול, ש'פורק' בהצלחה לשני מקורות, חלקים חלקים, ולאחר מכן נמצאה הגרסה הבבלית העתיקה של הסיפור, שכללה אלמנטים משני המקורות גם יחד! כמו שאמר אחד החוקרים - לפי זה ייצא ששני הסופרים תיאמו ביניהם מה לכתוב ומה לא ו'חילקו את העבודה'... בקיצור: מילא לקבל את דברי המסורת בלי ביקורת. זה ברור, וזו טבעה של מסורת. אבל לקבל את דברי הביקורת ללא ביקורת?
אם אתה מגן על שיטה מסויימת, ראוי שלפחות תהיה בקי בעיקריה. לענייננו, השיטה הנפוצה היום במחקר היא שספר דברים נכתב בזמנו של יאשיה, שאנשיו הם שמצאו את ספר התורה, שריגש וזיעזע את כולם. לעצם הקריאה החתרנית של הסיפור יש לדון (הלוא ודאי לא זו הייתה כוונתו של הכותב; מעבר לכך, לשיטתו ראוי היה שיעלים אירוע כזה, שעלול הטוען לטעון שהבחורצ'יק הזה כתב אותו), ולא ברור עד כמה הדברים 'יושבים' בתוך הסיפור, אשר לפי פשוטו מספר פשוט על מציאת ספר תורה לאחר 70 שנה של עבודת אלילים אינטנסיבית. וכבר עמד מ"צ סגל על כך שספר דברים יש בו ראייה אידיאליסטית של הדברים, דבר המתאים לדברים הנאמרים טרם הכניסה לארץ וטרם ההיפגשות עם עובדות החיים הבעייתיות. באופן כללי, גישת הביקורת הטוענת שהיה מי ש'ריתך' סיפורים אחד אל תוך השני נראית תמוהה ביותר. מצד אחד, הוא היה גאון (נראה אותך מרתך סיפורים ומשלב אותם אחד בתוך השני כך שייראו עקביים), ומצד שני היה טיפש מטופש (בכך שהשאיר סתירות בולטות בטקסט). מעבר לטענתי על חוסר מוחלט של ממצאים לתיאוריה הזו. דוגמה מעניינת היא סיפור המבול, ש'פורק' בהצלחה לשני מקורות, חלקים חלקים, ולאחר מכן נמצאה הגרסה הבבלית העתיקה של הסיפור, שכללה אלמנטים משני המקורות גם יחד! כמו שאמר אחד החוקרים - לפי זה ייצא ששני הסופרים תיאמו ביניהם מה לכתוב ומה לא ו'חילקו את העבודה'... בקיצור: מילא לקבל את דברי המסורת בלי ביקורת. זה ברור, וזו טבעה של מסורת. אבל לקבל את דברי הביקורת ללא ביקורת?
מקבל את נזיפתך
הפסקה האחרונה של תגובתך הרשימה אותי מאד. תזקף לזכותי הסתייגותי בתגובה לגבי המלך באמצעות סוגריים. אני מודה שכדאי שאכין שיעורי בית באופן רציני יותר. אני מנסה, לשווא ככל הנראה, למצוא את הקו המפשר בין טענות המדע ובין טענות המסורת, וזאת כיוון שלפי דעתי מסורת באשר היא אינה "מומצאת" כך סתם יש מאין אלא ישנם דברים מעבר לה. המסורת כן מפשטת דברים מסוימים, בכדי שיתאימו לקהילתה. חלק מן השאלות שאני שואל אינן אלא בכדי לקבל תשובה אותה אנסה לשלב עם מערכת ההבנות שלי. שאלות אחרות, כמובן, הן שאלות שנוצרו מאותה המערכת.
הפסקה האחרונה של תגובתך הרשימה אותי מאד. תזקף לזכותי הסתייגותי בתגובה לגבי המלך באמצעות סוגריים. אני מודה שכדאי שאכין שיעורי בית באופן רציני יותר. אני מנסה, לשווא ככל הנראה, למצוא את הקו המפשר בין טענות המדע ובין טענות המסורת, וזאת כיוון שלפי דעתי מסורת באשר היא אינה "מומצאת" כך סתם יש מאין אלא ישנם דברים מעבר לה. המסורת כן מפשטת דברים מסוימים, בכדי שיתאימו לקהילתה. חלק מן השאלות שאני שואל אינן אלא בכדי לקבל תשובה אותה אנסה לשלב עם מערכת ההבנות שלי. שאלות אחרות, כמובן, הן שאלות שנוצרו מאותה המערכת.
מסתייגת מדברי שלי....
בכל אופן, לא אמרתי שP אינו תמצתן, ואם כך אמרתי - טעיתי. אמרתי שמעניינים אותו קרבנות ופולחן יותר מאשר אגדות שמטרתן בעיקר אסתטית. במילים אחרות אין בכלל מקום להשוות בין הסיפורים לבין הטקסטים הפולחניים. לא בטוח שהם באו מידי אותה אסכולה, ובכל מקרה מטרתם שונה. יכול להיות שקודם הסקתי כמה מסקנות מרחיקות לכת לגבי ההבדל בין הכותבים. אכן תורת התעודות ניתנת להפרכה ולאחרונה עוברת התפוררות קשה בחקר המקרא. ועדיין, לי ברור שלא כותב אחד כתב את הדברים, הסתירות, הכפילויות, שינויי הסגנון (!), החזרות, כולם מהווים ראיה שלי קשה להתעלם ממנה.
בכל אופן, לא אמרתי שP אינו תמצתן, ואם כך אמרתי - טעיתי. אמרתי שמעניינים אותו קרבנות ופולחן יותר מאשר אגדות שמטרתן בעיקר אסתטית. במילים אחרות אין בכלל מקום להשוות בין הסיפורים לבין הטקסטים הפולחניים. לא בטוח שהם באו מידי אותה אסכולה, ובכל מקרה מטרתם שונה. יכול להיות שקודם הסקתי כמה מסקנות מרחיקות לכת לגבי ההבדל בין הכותבים. אכן תורת התעודות ניתנת להפרכה ולאחרונה עוברת התפוררות קשה בחקר המקרא. ועדיין, לי ברור שלא כותב אחד כתב את הדברים, הסתירות, הכפילויות, שינויי הסגנון (!), החזרות, כולם מהווים ראיה שלי קשה להתעלם ממנה.
אם את יוצאת מנקודת הנחה
שהכותב הוא אנושי בכל מקרה, אז ייתכן לומר את דברייך, שקשה להאמין שאדם אחד כתב את הכול. אמנם גם זה שווה בדיקה, אבל מובן. אגב, באותה מידה קשה לי להאמין שכמה בני אדם כתבו ומישהו ערך את זה בגאונות-על וטיפשות מדהימה, כפי שהסברתי למעלה. כך שלחוקר המקרא השולל את קדושתו יש בעיה באופן כללי. אני יוצא מנקודת הנחה של "תורה מן השמים". במקרה כזה, הבעיות שמטרידות אותך כלל לא מטרידות אותי. אמנם, אני רואה בהן אתגר מורכב לפענח מדוע הדברים נכתבו כפי שהם נכתבו, ומה הם מלמדים אותנו, אבל אין זו "קושיה" כלל ועיקר. שלא לדבר על העובדה שגם לפי המסורת אין הכרח לומר שהתורה נכתבה ברצף אחד (ספר בראשית מסתבר שהוא עתיק הרבה יותר, ספר דברים נכתב בסוף שנת הארבעים, וכו'). אגב, אני מכיר כמה וכמה סופרים אנושיים שכותבים בסגנונות שונים.
שהכותב הוא אנושי בכל מקרה, אז ייתכן לומר את דברייך, שקשה להאמין שאדם אחד כתב את הכול. אמנם גם זה שווה בדיקה, אבל מובן. אגב, באותה מידה קשה לי להאמין שכמה בני אדם כתבו ומישהו ערך את זה בגאונות-על וטיפשות מדהימה, כפי שהסברתי למעלה. כך שלחוקר המקרא השולל את קדושתו יש בעיה באופן כללי. אני יוצא מנקודת הנחה של "תורה מן השמים". במקרה כזה, הבעיות שמטרידות אותך כלל לא מטרידות אותי. אמנם, אני רואה בהן אתגר מורכב לפענח מדוע הדברים נכתבו כפי שהם נכתבו, ומה הם מלמדים אותנו, אבל אין זו "קושיה" כלל ועיקר. שלא לדבר על העובדה שגם לפי המסורת אין הכרח לומר שהתורה נכתבה ברצף אחד (ספר בראשית מסתבר שהוא עתיק הרבה יותר, ספר דברים נכתב בסוף שנת הארבעים, וכו'). אגב, אני מכיר כמה וכמה סופרים אנושיים שכותבים בסגנונות שונים.
ברויאר אכן העלה כמעט פתרון קסם
אבל בשביל לקבל את דבריו צריך קודם להאמין באלוהים. אכן, אני יואצת מנקודת הנחה שהכותב הוא אנושי בכל מקרה. אני לא חושבת שכדי לערוך טקסט כפי שהוא נערך צריך להיות גאון וטיפש במידה מדהימה, צריך רק להיות עורך שלא יכול להתעלם מהטקסט המקודש, ולא יכול להרשות לעצמו לעשות כל מה שהיה רוצה - כיון שחלות עליו מגבלות הדת - ומצד שני הוא מספיק מוכשר כדי לעשות עבודת עריכה היכן שהוא יכול. ברויאר אגב (וכמוהו - וקודם לו - קאוסטו) מעלה השערה מעניינת, וכמעט מסתברת, ביחס להבדל בשמות האל, אבל באופן כללי הוא לא משכנע אותי. אבל שוב, אם הייתי מאמינה באלוהים הייתי הולכת אחרי ברויאר (בעיניים פקוחות אמנם) די בקלות. אכן מטרידות אותנו בעיות מסוג שונה. העניין פשוט, ולכן ההתפלמסות עליו מיותרת לדעתי: או שאתה מאמין באלוהים, מאמין שהתורה ניתנה מהשמיים ואז כל הפתרונות שתתן יהיו כפופות לאפשרות הזו. או שאתה מאמין שהכל יכול להיות (או שיש אלוהים או שאין, או שהתורה ניתנה על ידי גורם על-אנושי או שלא, או שאלוהי השומרים קיים ואלוהי היהודים זו המצאה מודרנית או שלא, וכו') ואז אתה יכול להיות גמיש יותר עם הפתרונות שלך וללכת על מה שנראה הגיוני על פניו. על אף שיכול להיות שבשורה התחתונה גם אני כבולה באמונות המוקדמות שלי - בסופו של דבר, נראה לי סביר יותר שאדם, ולא אל, כתב את הטקסט הזה. נו מילא, לשיטתי הרי גם רשע, באמונתו יחיה.
אבל בשביל לקבל את דבריו צריך קודם להאמין באלוהים. אכן, אני יואצת מנקודת הנחה שהכותב הוא אנושי בכל מקרה. אני לא חושבת שכדי לערוך טקסט כפי שהוא נערך צריך להיות גאון וטיפש במידה מדהימה, צריך רק להיות עורך שלא יכול להתעלם מהטקסט המקודש, ולא יכול להרשות לעצמו לעשות כל מה שהיה רוצה - כיון שחלות עליו מגבלות הדת - ומצד שני הוא מספיק מוכשר כדי לעשות עבודת עריכה היכן שהוא יכול. ברויאר אגב (וכמוהו - וקודם לו - קאוסטו) מעלה השערה מעניינת, וכמעט מסתברת, ביחס להבדל בשמות האל, אבל באופן כללי הוא לא משכנע אותי. אבל שוב, אם הייתי מאמינה באלוהים הייתי הולכת אחרי ברויאר (בעיניים פקוחות אמנם) די בקלות. אכן מטרידות אותנו בעיות מסוג שונה. העניין פשוט, ולכן ההתפלמסות עליו מיותרת לדעתי: או שאתה מאמין באלוהים, מאמין שהתורה ניתנה מהשמיים ואז כל הפתרונות שתתן יהיו כפופות לאפשרות הזו. או שאתה מאמין שהכל יכול להיות (או שיש אלוהים או שאין, או שהתורה ניתנה על ידי גורם על-אנושי או שלא, או שאלוהי השומרים קיים ואלוהי היהודים זו המצאה מודרנית או שלא, וכו') ואז אתה יכול להיות גמיש יותר עם הפתרונות שלך וללכת על מה שנראה הגיוני על פניו. על אף שיכול להיות שבשורה התחתונה גם אני כבולה באמונות המוקדמות שלי - בסופו של דבר, נראה לי סביר יותר שאדם, ולא אל, כתב את הטקסט הזה. נו מילא, לשיטתי הרי גם רשע, באמונתו יחיה.
רגע,
גם לך האפשרויות לא פתוחות לגמרי. אם האופציה שהתורה היא אלוהית הייתה רלוונטית לגבייך, היית לוקחת את הרב ברויאר לפחות כאפשרות. אני מניח שגם בקיומם הממשי של נסים את לא מאמינה (תקני אותי אם אני טועה), ובכך את סוגרת לעצמך את האופציה להאמין שכל מיני נסים שמתוארים בתנ"ך, אכן היו. כנ"ל לגבי נבואה - שוב אני מניח שאת לא מקבלת אפשרות קיומה, ולכן את מחוייבת לומר שנבואות נאמרו אחרי שהדברים קרו, או למצער מעט לפני כן (כך שאפשר היה לנחש ניחוש מושכל שהדברים יהיו איך שיהיו). כלומר, את כובלת את עצמך, בהחלט, לפי הנחותייך המוקדמות. אם לא, היית צריכה לחקור בשני מישורים מקבילים. או שאני טועה?
גם לך האפשרויות לא פתוחות לגמרי. אם האופציה שהתורה היא אלוהית הייתה רלוונטית לגבייך, היית לוקחת את הרב ברויאר לפחות כאפשרות. אני מניח שגם בקיומם הממשי של נסים את לא מאמינה (תקני אותי אם אני טועה), ובכך את סוגרת לעצמך את האופציה להאמין שכל מיני נסים שמתוארים בתנ"ך, אכן היו. כנ"ל לגבי נבואה - שוב אני מניח שאת לא מקבלת אפשרות קיומה, ולכן את מחוייבת לומר שנבואות נאמרו אחרי שהדברים קרו, או למצער מעט לפני כן (כך שאפשר היה לנחש ניחוש מושכל שהדברים יהיו איך שיהיו). כלומר, את כובלת את עצמך, בהחלט, לפי הנחותייך המוקדמות. אם לא, היית צריכה לחקור בשני מישורים מקבילים. או שאני טועה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.