בהכנעה, ממש לא נעים לי שעל ידי כך

[ע ו מ ר 4]

הצד הפנימי.............

 

[vered73]

../images/Emo140.gif ברוך הבא; תודה על התמונות

האם רק הפריטים הביאו אותך אלינו או שהינך אספן בתחום כלשהו? בכל אופן נשמח להכיר.

 

[ע ו מ ר 4]

אני זו את..ולא אתה../images/Emo140.gif

אז .. יש לי מעטפות יום ראשון של השרות הבולאי מאז קום המדינה....ההורים היו מנויים. גם מטבעות שונים. וסמלים...שהיו ברשות ההורים וכעת הם כאן. ההורים היו בן היתר בצבא הבריטי.... ובכל מה שקשור לארץ שלנו לאורך כל השנים...הרבה הרבה מסמכים שהם היסטוריה אמיתית של ארצנו. אבא בן 93 היום ... אמא ניפטרה בקיץ בת 91 וחצי...צלולה לחלוטין...גדושה בסיפורי הארץץץמתועדים כולם....בסיפורים ובתמונות. בתמונה לא אמא אבל תמונה שמצאתי באוסף התמונות....

 

[vered73]

עומר, פריטים מקסימים ומעניינים. יפה שהצלחתם

לתעד גם את הסיפורים. לרוב אנשים שוכחים, וכל ההסטוריה המשפחתית פשוט מתמסמסת לה. אשמח (כמו רבים אחרים כאן) לחלוק אותם איתך.

 

[ronmerav]

הסתכלו על התמונה

המילים משק יגור כתובות בגרמנית: MESCHEK JAGUR (כלומר, באיות גרמני). מאיזו שנה התמונה הזו?

 

[ע ו מ ר 4]

ממש לא יודעת

וגם כבר אין לי את מי לשאול. מצאתי את התמונה בימים אלה....בן הרבה אחרות.

 

[cohen chaim1]

תמונת האוטובוס

מראשית שנות ה-30. באמצע שנות ה-20 נקנו כמה אוטובוסים ע"י תושבים מכפר חסידים ומנשר הסמוכה והם הובילו נוסעים מחיפה ועד ליגור וכפר חסידים. ב 1933 קנה משק יגור אוטובוס ויותר מאוחר עוד אחד או שנים והוביל נוסעים ותוצרת חקלאית באותו הקו. התחרות בין נהגי האוטובוסים הייתה רבה וגרמה לסכסוכים ומריבות בין הנהגים עד שהתאחדו לקואופרטיב אחד בלחץ ההסתדרות. הכיתוב ע"ג האוטובוס נעשה בצידי האוטובוסים כפי שראינו בתמונה. על הדופן האחת נכתב יעד האוטובוס בלועזית ואילו על הדופן השניה בעברית. אפשר להיכנס לאתר אגד שם יש כתבה מעניינת של דני גולדשמיט עם תמונות של האוטובוסים הללו שנסעו בקו חיפה-נשר-יגור-כפר חסידים.

 

[ע ו מ ר 4]

חיים שלום

התשובה שלך מתאימה...כחלק מהיסטורייה מישפחתית...בנשר. תודה. אכתוב כמה מילים מאחורי התמונה.

 

[cohen chaim1]

אם ההיסטוריה המשפחתית שלך

עוברת דרך נשר, ממליץ לך לקרוא את ספרו של אהרן קמינקר שהיה ממייסדי נשר ומראשי ועד שכונת נשר :" השכונה בצל ארובות העשן". זהו ספר שיצא בשנות השבעים, כמדומני ודי קשה להשיגו היום. (אם במקרה יש לך אותו, אז לא אמרתי כלום)

 

[פפריקה 123]

../images/Emo39.gif עומר ברוך הבא. יפה מאוד

שלום עומר . מענין מאוד ,תמונה יפה ומענין לראות עוד. ברוך הנכנס למשפחת השרוטים פפריקה כרמיאל

 

[ליילנד המקורית]

עומר? ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

מקווה שתשארי עמנו

 

[ע ו מ ר 4]

../images/Emo140.gifתודה לילנד....

מעניין כאן...ויש לי המון מסמכים מענינים רק צריכה לעשות" סדר" בדברים...וזה לא ממש פשוט.

 

[ניצה 7]

שמחה שאת כאן ומצפה לראות את הפריטים

המעניינים. כ'כ יש לי הצעה. אני מבינה שיש ברשותך הרבה תמונות היסטוריות. האם את מכירה את הכתבות של 'ביתמונה' בימי ששי? אם לא - כתבי לי במסר.

 

[ע ו מ ר 4]

ניצה בוקר אור../images/Emo13.gif

מכירה גם מכירה. רציתי להביא לכאן את הבחור ממרחביה...וככה כל הזמן חשבתי לעצמי ..עוד מעט...עוד מעט..אזמין אותו ויקשיב לסיפורים ויראה את התמונות. ו.....לא יצא לפועל. אבל יש לי תמונה שהיתה בן התמונות החומות..מטיול ילדי כפר ילדים שבגבעת המורה לירושלים... והביטי מה יש שם בשמיים!!! בשמלה לבנה עם מטפחת לראשה...אמא שלי ז"ל.

 

[ע ו מ ר 4]

אבא היה בצבא הבריטי....

יש לי פנקס קטן בצבע כחול...עם סמל וכיתוב.....

 

[ע ו מ ר 4]

והצד הפנימי

 

[ניצה 7]

חשבתי שהאיש ממרחביה יוכל להפיק

כתבה מצולמת שתרכז את רוב הדברים ורבים, לא רק האספנים, היו נהנים לראותה. בכל יום ששי אני מצפה לכתבה שלו. והתמונה - מעניין שרק אחד המצולמים שם לב לצ'פלין שמרחף בשמים וכל השאר מפנים את מבטם לצלם. והחולצה הרקומה והקסקטים... הכל בניחוח של פעם. אני שותפה לסערת הרגשות חולפת בך כשאת מדפדפת במסמכים ובתמונות. לא קל מבחינה רגשית. אבל אנא, המשיכי.

 

[פפריקה 123]

../images/Emo39.gif רגע סליחה גבעת המורה ליד עפולה??????

 

[MRimer]

תקופת המעבר הייתה תקופה מסובכת ומורכבת

וכדי להבין אותה לעומק על המגוון העצום של פריטים שהיו בשימוש במקומות השונים יש לקרא וללמוד רבות. למרות שאני מסתכן בפישוט יתר, אנסה להסביר את המאפיינים העיקריים של תקופה זו. הגדרת התקופה. תקופת המעבר היא פרק הזמן שהשתרע בין המועד בו הפסיקו הבריטים להפעיל את שירותי הדואר הרשמיים של ממשלת המנדט, ועד שהחל לפעול דואר ישראל. תקופה זו אינה אחידה בכל רחבי הארץ, מכיוון שבמקומות שונים חדל הדואר הבריטי לפעול במועדים שונים, וגם דואר ישראל לא החל לפעול בכל רחבי הארץ מיד עם קום המדינה (יישובים מנותקים וכדומה). הבולים שהיו בשימוש: ככלל, במרבית היישובים שימשו בולי הקרן הקיימת כבולי דואר. הבולים נלקחו ממחסני הקק"ל, והוטבע עליהם הדפס רכב עם המילה "דאר" (לתשומת לבכם, הדפס רכב שונה מהותית מחותמת. חותמת נועדה לבטל את ערכו של הבול ולמנוע שימוש חוזר בו, ולכן היא מוטבעת כאשר הבול מודבק על מעטפה (ואני מתעלם מחריגים שיש גם לכלל זה). הדפס רכב הוא חלק מהותי מן הבול עצמו, ומשמעותו הונפקה של הבול בשלבים. לוקחים בול קיים, שכבר הודפס, ומדפיסים עליו פריט מידע נוסף על מנת להכשירו לשימוש). מכיוון שהאמצעים הטכנולוגיים של התקופה היו דלים מאוד, בוצעה הוספת הדפס הרכב באמצעות חותמות ידניות. הישובים המנותקים: בארבעה ישובים שהיו מנותקים במידה זו או אחרת מלב היישוב היהודי, הוכנו בולים מקומיים: 1. ירושלים, שם הונפקו בולים ועליהם מפת החלוקה של ארץ ישראל. 2. נהריה, שם הונפקו בולים על ידי המועצה המקומית לתשלום עבור העברת הדואר באמצעות סירה לחיפה. 3. צפת, שם הודפסו בולים על ידי ההגנה. 4. ראשון לציון, שם הונפקו בולים על ידי המועצה למימון העברת דואר לתל אביב באמצעות רכב משוריין. עפולה, נהלל, טבריה: בשלושת הישובים הללו נעשה שימוש בבולי המנדט ועליהם הוטבע הדפס רכב "דואר לשעת חירום" ושם הישוב. המדובר ביוזמה מקומית של מנהלי הדואר באותם ישובים, שלא זכתה לגיבוי ונועדה במידה רבה לצרכי הכנת פריטים בולאיים לאספנים יותר מאשר לצורכי דואר אמיתיים. דואר פרטי: לפחות בשני מקומות בארץ הופעלו שירותי דואר פרטיים. בחיפה פעלה קבוצת השליחים שהעבירה דואר בתוך גבולות העיר, ובבאר שבע הופעל שירות דואר פרטי על ידי חייל שפעל לטובת תושבי העיר והעביר מכתבים אזרחיים דרך שירותי הדואר הצבאי. חותמות: במרבית היישובים בארץ הופעלה חותמת עגולה הנושאת של שם היישוב (ללא תאריך). סך הכל הופעלו חותמות בשמונים ישובים בארץ. יש גם מקרים בהם השתמשו מסיבות שונות בחותמות אחרות, מאולתרות, או חותמות ישנות מתקופת המנדט, כולל החותמות המשולשות שהוזכרו בשאלה. וכל זה עוד לפני שדיברנו על דואר שליחים, דואר מוניות, דואר לחו"ל והשד יודע מה עוד. בקיצור, תקופת המעבר היא תקופה מרתקת בתולדות הדואר של ארץ ישראל, לא רק מן ההיבט הדוארי או האספני, אלא גם באופן בו משתקפת המציאות היום יומית הנוראה של תקופת התוהו ובוהו, המלחמה, המחסור והצרות, בצד גילויי היזמה, האילתור, והחריצות של אנשי הישוב שהתגייסו להמשיך את חיי השיגרה ככל יכולתם.

 

[ניצה 7]

דוגמא ששייכת להסבר המקיף והמעניין על תקופת

המעבר - תודה! - הוא בול ראשון לציון שמוזכר כאן. הבול עצמו איננו בידי אלא צילום מתוך חוברת זכרונותיה של אמי. היא נתנה בזמנו את הבול לבית הדפוס והוא הלך שם לאיבוד. (או מישהו חמד אותו). הנה הצילום מתוך חוברת הזכרונות.