בהמשך לביוגרפיה של סיד

[ציףציף1000]

בהמשך לביוגרפיה של סיד

שהועלתה כאן: אני מבינה שעבור חלקכם זו הפעם הראשונה שאתם שומעים את הסיפור מהתחלה עד הסוף, או לפחות קטעים מסויימים הם חדשים עבורכם. האם זה שינה את הדרך בה אתם רואים את סיד, ואת סיפורו? כמו כן, האם זה תרם להבנה של הפלויד, ואלבומיהם בשנות השבעים? לדעתי, האלבומים הגדולים שלהם - DSOTM, WYWH ו"החומה" היו בחלקם נסיונות להתמודד עם הסיפור הזה, שלא הרפה מהם.

 

[NIR Y]

שאלה מצוינת

וכן זה גרם לי לראות את הסיפור בצורה הרבה יותר טרגית כלפי שאר החברים, עד שקראתי לא חשבתי שהיה להם כזה אכפת, כאילו היה קשה ואז הם המשיכו, ועכשיו זה נראה לי הרבה יותר הגיוני שכול כך הרבה שירים שלהם ואפילו אלבומים שלמים נכתבו עליו.

 

[thezanani]

הוא מהפנט../images/Emo28.gif

עם כל הכבוד לעמק הסיליקון של מאיה בוסקילה. רק מלשמוע על שמחת החיים שלו,הילדותיות והאהבה שהוא מייצג,אתה ממש רוצה לשבת לידו במעיין מלא צפרדעים בבריטניה ולגנוב תחתונים לאמילי. ובקשר לטרילוגיה שעשו ממנו,זה מגעיל. מה שעוד יותר מעצבן,זה שזה מקסים. הסיפור הזה יותר מדי טעון מכדי להנפיק אותו על הדיסקים הגדולים ביותר שידע עולם הרוק(פולק/פרוג/מרוקאית/שירי עם הודים), אבל גאד דם מאטר פאקר, הדחיפה שהוא נתן בסקודה הישנה והמכוערת שנקראת רוג'ר וואטרס,נתנה לנו כמה מהטקסטים היפים שנכתבו אי פעם. שוב סליחה,הציצים של מאיה. אז בנתיים אני ממשיך להתענג ולבכות. ממשיך להטריד מינית את התמונות של דיוויד,בבית השני של WYWH. ולאחל טחורים לוואטרס,המודל של דארווין,על הציניות וחוסר הבושה בFEARLESS. זה כמו התרנגולות המפוטמות מעיורני ו' שמקבלות אורגזמה משוקולד באמצע שיעור,ואח"כ יש צורחות בכל תל אביב מהראש החדש והדביק שגדל להם פתאום. סיד בארט.שוקולד.

 

[crazy diamond 84]

אככ צנעני, צנעני

מה יהיה איתך... אתה משוגע עם תעודות. הייתה לך ילדות קשה אין ספק

 

[holo]

../images/Emo6.gif

צנעניי חזרת!! לא שומעים ממך כבר..איפה אתה?!

 

[thezanani]

אני מופיע במועדני מחתרת בראש העין

מורח חילבה על הראש ושובר מנדולינות על איתן כבל. ראבק הגבות שלי גודלות שוב.

 

[NIR Y]

לא

 

[ציףציף1000]

עוד התרשמויות?

 

[afon]

אף פעם לא ראיתי בבארט דמות

כריזמטית וסוחפת, יותר ראיתי אותו כילד השקט, כבן אדם הנסחף. לא ראיתי אותו בתור האדם שמושך בחוטים ואנשים הולכים אחריו.

 

[crazy diamond 84]

מסכים...

אני חושב שהאנשים שהיו סביבו ראו בו כישרון פינומנלי, לא רגיל אז הם נתנו לו את הבמה ויד חופשית ולמדו ממנו הרבה דברים. בתקופה שאחרי הפייפר, וזה מוזכר במאמר, יש טענה שהמנהלים נתנו לו יותר סם שהמוח הגאוני שיצר את האלבום הגאוני ישבור עוד שיא, רק מה, מוחו של סיד לא סבל את זה והוא "טוגן". ווטרס למד ממנו את הכתיבה, גילמור את הנגינה ורייט את המקוריות בכתיבת שירים. ולדעתי ולצערי, הם זנחו אותו.