בהמשך לבקשתי ממכם להיכנס לאתרי

dr-dyslexia

New member
בהמשך לבקשתי ממכם להיכנס לאתרי

ולקורא קצת על דיסלקציה אני רוצה לפרסם לכם פה מכתב ששלחתי לכול העיתונים בארץ ונשלח כמו כן למשרד החינוך בואו תראו איך תרגישו אחרי שתיקראו אותו
 

שלךhamora

New member
אילולא פגשתי באמת...

ליאור ,מכתבך הוא חלק מהאמת הצורבת יום-יום תלמידים המאובחנים לכליקויי למידה, לא כל המורים טועים,אבל רובם,לא כל התלמידים בכיתה לא יודעים מהי דיסלקציה או ליקוי למידה,כואם כן המורים שלהם ע"פר אטומים,חסרי סבלנות וחסרי יצירתיות בעבודתם. כואבת את כאבך הרב, ומקווה שבעזרתך,ישתה קצת...ואילו מלחמתך זו-תביא חיוך לילדים אחרים,להורים,לקהילה,כדי שכולנו נאמין שמגיע לנו טוב יותר,מגיע לנו להיות שווים,ולא שווים פחות. מגיע לנו לחייך! בברכה HAMORA
 

dr-dyslexia

New member
אני רואה שאתם מעדיפים להתעלם כנראה

מורים באמת פחדנים ולא יודו שזה נכון ושזה המצב שיהיה לכם שבת שלום והמשך חיים רגועים ותמשיכו להתיחס בזילזול לתלמידים דיסלקטים כי כנראה זה הדבר היחידי שאתם יודעים לעשות
 

Elishabb

New member
ליאור היקר

ראשית אני חייב לציין שהתרשמתי מאוד מהמכתב שכתבת, ובכוונתי לההפיץ אותו ברשימות התפוצה המחוזיות שלנו, הכוללות למעלה מאלף מפקחים, מורים ותלמידים. לאתר שלך הגעתי כבר בשנה שעברה ופירסמתי אותו ברשימת התפוצה. מצורף קישור לפירסום. יחד עם כל הערכה והסימפטיה, אני מוצא לנכון להעיר לך בנושא הסיגנון. כאן בפורום אף אחד לא חייב לאף אחד. רוצים המשתתפים להגיב - יגיבו. לא רוצים - לא יגיבו. חוסר התגובה אינה מקנה לך את הזכות להטיל רפש בכולם. בהצלחה בהמשך דרכך. אלישע
 
הדיסלקציה הופכת על ידך לעלה תאנה

ומכשיר להצדקת גסות רוח, בוטות וחוסר נימוס מצדך. המתן בסבלנות ובנימוס לתשובת חברי הפורום, וגם אם לא ישיבו - תוקפנות לא תשרת את מטרתך, נהפוך הוא, היא רק תרחיק אנשים טובים מהבעיות הכואבות שהעלית. שבת שלום ומנומסת שתהיה לך.
 

שלךhamora

New member
נסחפת.....מנשה-אתה הבוטה מבין שניכם

הנער מבקש תגובת המורים בפורום וראה באיזו מגננה בחרת,להתקיף,ובמה שונה אתה מכל ישראלי אלים אחר....תן לו שהות ודוגמא אישית, הסבר לו בנועם ובסבלנות, האר פניך-כתיבתך למי שזקוק, בדיוק על אותה רגישות שהוא מציין שלא קיימת אצל המורים-אתה ההוכחה לחוסר רגישות ,סובלנות,קבלה וכבוד לנער.זכור כל ילד הוא אדם ולו חשוב באאיזה גיל.אתה המבוגר ,כוון אותו לנתיב המתאים.אחד מאמות המידה הנדרשות ממורה היום זה הכבוד הדדי, יחס של שיויון,סבלנות אל האחר, טהבת האדם,הגינות. חשוב על זה.
 
חשבתי, ובכל הרצינות, אינני רואה

בקריאתי לנער להתייחס בנימוס למורים ולמערכת החינוך משום בוטות כלפיו. אולי את טועה בגישתך הסלחנית משהו לנער? אולי דרישה אסטרטיבית לכללי התנהגות ויחס נאות כלפי מערכת החינוך תועיל לו יותר?
 

dr-dyslexia

New member
תסלחי לי אומנם הייתי קצת בוטה אבל

חשבתי שהנה בטח המורים ממשיכים להתעלם ולהעלים עין כמו שהםן כבר התרגלו מזה שנים לעשות להתעלם מהבעיה מבחינתם הבעיה קיימת אני מוצף באלפי מכתבים מידי שנה על כך שהמורים מתעלמים מהם מזלזלים ואף פוגעים בהם לעיני כול הכיתה כאשר מורה צועק עליך שאתה לא יכול להכנס לכיתה שלך בגלל שיש מבחן ואת דיסלקט ואסור שתראה את המבחן והוא לא אומר את זה בשקט בצד אלא צועק לפני כול הכיתה וכול הכיתה יושבת וצוחקת עליך אז נראה אותך איך תרגיש
 

matan sh

New member
באמת??

ליאור, המציאות שתיארת במכתבך היא מציאות שונה לגמרי מהמציאות שאני חי בה. אני לא דיסלקט אך בכיתתי יש כ-3 דיסלקטים ואף פעם הם לא היו מקופחים לימודית או חברתית. אף פעם לא קראו להם :דיסלקט מטומטם, או דברים בסגנון.
 

רוניתב18

New member
האמנם המערכת אטומה?../images/Emo35.gif

רציתי לספר לך שבני אובחן כדסגרף עם "קווים" דיסלקטים כבר בכתה ג´. עד היום כשהוא כבר בכתה י´ מעולם לא כינו אתו בשמות או לעגו לו בשל כך. המערכת בבית הספר בו הוא לומד תומכת מאוד ומקילה עליו ככל יכולתה. אני רוצה להוסיף שזה קודם כל בגלל האישיות שלו. הוא לא רואה בעצמו פגם או לקות ותמיד עשה ככל יכולתו כדי להתקדם אפילו מבלי לערב אותנו - הוריו. זו הסיבה שאני לא מסכימה להכללה שכל המערכת אטומה. אני אישית נמצאת בבית ספר שמאוד מקבל, מקל ומבין וכמובן לא רואה בדיסלקציה מחלה.
 

dr-dyslexia

New member
תאמיני לי זה לא רק אני ואני לא

מרגיש שום קיפוח אני מרגיש אטימות ואטימות קשה ולא רק אני אלא כול אלפי הילדים שמידי שנה אני מקבל את המכתבים יש כאלו שחוזרים על עצמם מידי שנה ומידי שנה אני קורא ובוכה ביחד איתם אתה מה שהם עוברים אני מכיר כמה דיסלקטים שפשוט נטשו את ביה"ס בגלל שהמורים והתלמידים התעללו בהם. כמו כן אני לא מתבייש ולא מתרץ שום דבר שאני לא עושה טוב בהיותי דיסלקט בחיים לא עשיתי את זה ובחיים אני לא יעשה את זה
 

חוה גפן

New member
זה לא רק אתה!

בני הוא דיסלקטי ודיסגרפי. מצבו מבחינת הליקויים קשה ואף חמור. לא אכביר במילים את כל ההיסטורייה שלו. מאז כיתה ב´ אנחנו שומעים על: חינוך מיוחד, כיתה מקדמת, כיתה מיוחדת ועוד. בני נושא על מצחו את הצלקות: "טיפש, אידיוט, מפגר ועצלן". תודות לכוח רצון עז, התארגנות והירתמות של כל המשפחה הוא כיום, תשבו ותחזיקו חזק, סטודנט מצטיין במכללת עמק הירדן. אבל, שום דבר שבעולם לא ימחה את צלילי לעגם של מוריו וצחוקם המזלזל של חבריו לכיתה. אמא של ילד מיוחד ומדהים!
 

עליגל

New member
אחד הדברים המקשים ביותר על ילדים

ואנשים הסובלים מלקות למידה זו הסטיגמה. אני מאוד ממליצה לליאור ולאחרים לא להשתמש בכינויים כמו דיסלקטיים וכד´. יש לנו כבני אדם נטיה להתחבא מאחורי כותרות ולהתבצר בעמדות שלנו. התוצאה שליאור וחבריו וכד´ מרגישים פגועים וכואבים ולא מבינים את תגובות הסביבה הלא אוהדות-לפעמים זה קורה כי הדיסלקטיים כל כך בטוחים שמגיע להם והם מסכנים והם אומללים והם מתלבשים לתוך התפקיד. עצתי- ללכת בדרך האמצע- לדרוש ולבקש את ההקלות המתאימות ומאידך להשקיע לא בכעס בכי וכאב אלא בתמיכה של פסיכולוג שיסייע להרים את הדימוי העצמי ולסייע בגיוס הכוחות החיוביים לחפש מעקפים כמו: להקליט את המורה בשיעור כך שאפשר להקשיב בבית ולא צריך לקרוא כי שם יש קושי, לבקש מאמא שתקרא לכל קלטת את הפרק בהיסטןריה שצריך ללמוד למבחן, וכד. זריקת האשמות לא תוביל לאף מקום. כבר אמרו חז"ל-" אם אין אני לי מי לי?
 

dr-dyslexia

New member
כדי שתיקראי שוב את המכתב תחשבי מה

יקרה ברגע שהם יראו שאני מקליט את השיעור את לא קראת את כול המכתב בצומת לב ובגלל זה את חושבת ככה ואיך בדיוק את רוצה שאני יגדיר את מה שיש לי ששואלים אותי למה אני עושה מבחנים בע"פ או משהו כזה??? אההההה יש לי בעיה אני קצת דפוק ובגלל זה או שאולי אהההה יש לי בעיה אני מפחד לכתוב תעשי טובה תהיי קצת יותר רצינית שלך ליאור
 

עליגל

New member
תסלח לי על חוצפתי אבל חזרתי

ועיינתי במכתבך ומסקנתי היא או שבית הספר בו אתה לומד צריך לעמוד למשפט על התעללות או שלך יש בעיה שאתה רק רואה את קשייך ולא מגייס מספיק כוחות להתמודד. אם בית הספר כל כך גרוע כמו שאתה מתאר מדוע לא החלפת מוסד? מדוע אינך מחפש מסגרת אחרת תומכת יותר? אני לא מכירה את בתי הספר של הזרם הממלכתי כי אני מורה בזרם הממלכתי דתי ולא פגשתי אצלנו אטימות כמו שאתה מתאר. אולי תברר על מקום יותר אנושי. מישהו חכם אמר פעם את העולם קשה לשנות אבל את עצמך קל יותר. אני מבינה שקשיי הלמידה שלך הם עניין שדורש התמודדות שלך ושל הסביבה ומצאת בחט"ב מורה תומכת למה שלא תחפש מסגרת אחרת תומכת ותפרסם אותה ותראה שיש מקומות שתומכים. אני אישעת מכירה את ישיבת בני עקיבא במירון והם קולטים כל מיני ילדים עם כל מיני קשיים ומנסים לעזור ולתמוך ומעודדים את התלמידים לקוי הלמידה לקשת למבחני בגרות עם הקלות ומשיגים עבורם את ההקלות. אולי אתה צריך להתחבר לקדוש ברוך ולהגיע למוסדות של החינוך הדתי.
 

dr-dyslexia

New member
חכם אמר לי פעם אם אתה לא תסמוך על

עצמך גם הקדוש ברוך הוא לא יוחל לעזור לך אני סומך על עצמי ועל עצמי בלבד אני יודע ש"אם אין אני לי מי לי" אני ובלי שום רצון לפגוע בך או באמונתך כול אחד באמונתו יחיה. אני לא ילך לישיבה או לבי"ס דתי כי אני לא יכול מבחינת מצפון אני אוכל מאכלי ים ונוסע בשבת וכולי ואני יבוא וילמד בישיבה או בדבר כזה אני לא יהיה שלם עם עצמי וזה יפגע באני הפנימי
 
תשובה

לצערי אני רוצה לספר לך שאולי ישיבת מירון היא בין יחידי הסגולה אשר מוכנים לקלוט תלמידים כאלה אשר אין זו אשמתם כלל , והרי ליקויי הלמידה הגיעו בתורשה, מכר קרוב שלי סולק ממדרשיית נועם בפרדס-חנה כי הוא לקוי למידה ולא הגיע להשגים לימודיים , דבר שפוגע במעמדו של המדרשיה, אבל שכח את דברי חז"ל "חנוך הנער על פי דרכו", אולי המעמד הסנובי מאד חשוב במדרשיה אולם מצב החינוכי בכי רע וזה מורשת הרבנים הדגולים אשר חיים ממשכורת ציבורית. אשמח לעזור לילד אשר סולק בסוף כתה י´ ועתה לא מוצא את מקומו בשום מקום ומתפלאים אח"כ כיצד מגיעים לפשיעה במשפחות דתיות. הילד צריך ללמוד בכתה י"א , אבל בכתה י´ כבר מחליטים על מגמות ואיזה ילד רוצה להישאר כיתה? אם תוכלי ליעץ לי על מנת שאעביר הלאה ויהיה עוד ילד מחייך במדינת ישראל, רק קראי את דבריה של חוה גפן בפורום זה לאן בנה הגיע??? כל אחד מסוגל לדעתי אבל כאשר מחנך ור"ם בישיבה מוריד את המוטיבציה זה ממש לא חינוכי. אף אחד לא הזמין את זה? זה מה שהקב"ה נתן ויש לקבל זאת בחן, בחסד וברחמים, אבל הרבנים במדרשיה כנראה שלא מכירים את הקטע מברכת המזון. סליחה ממך על ההתפרצות , אבל במקרה הגעתי לכאן ואשמח לקבל ממך עצה תודה מראש.
 

עליגל

New member
לאלמונית יקרה

אם את חושבת על ישיבת בני עקיבא במירוןתפני לאדם מאוד יקר שעובד שם ושמו בני קליין הוא אחראי על המגמה הטכנולוגית וסגן המנהל שם. גם מנהל המקום הרב אנגל הוא אשויות מיוחדת. אני יודעת מנסיוני שהם עזרו לילדים לקוי למידה. אני מעונינת בהזדמנות זו להבהיר משהו מנסיוני האישי גם כמורה וגם כאם ל2 ילדים עם הפרעות קשב שברוך ה´ מטופלים ומאוד מצליחים כל אחד במוסד הלימודי שלו. הצעיר לומד בבית ספר ממ"ד רגיל והשני בישיבה יחסית קטנה ולא מהיוקרתיות אבל יש זמן בשבילו ולומדים ברמה שלו ומעודדים אותו וזה מה שחשוב לי . נקודה שניה- ילד לקוי למידה לפעמים מרוב תסכול או התלבשות על המסכנות שלו הופך מבעיית למידה גרידא לבעיית התנהגות. בעיות התנהגות הן הרבה יותר קשות לפתרון הן דורשות שיתוף פעולה בין הרבה גורמים הבית הילד המורה ולפעמים שזה ברוב המקרים יש לערב פסיכולוג. אני מצאתי שגורם חיצוני מאוד עוזר הוא מאפשר לאנשים שנמצאים בתוך הבעיה לראות אותה מכיוונים אחרים. כאשר אנחנו בתוך הבעיה אנחנו הרבה פעמיים לא רואים את האמת האובייקטיבית אנחנו רואים רק את הצד שלנו. בכל אופן יש במגזר של בני עקיבא או המזרחי אייך שתקראי לזה ישיבות הרבה פחות יוקרתיות ממדרשיית נועם שבמקום יוקרה שי אהבה. שמעץי אתמול מגיסי על ישיבה בשם מלד מ,ל,ד, בירושלים שמטרתה לעזור לטפח ולשקם ילדים שנפלטו מכל מיני ישיבות. אני גם ממליצה לפנות לרב וובר ישעיהו ממכון רות בירושלים הוא מכיר מוסדות חינוך טובים לילדים עם לקויות למידה.
 
למעלה