בהמשך לגמילה ממוצץ - מה דעתך:

בהמשך לגמילה ממוצץ - מה דעתך:

למרות הקושי שלי להוריד לה את המוצץ אבל בגלל המצב אני חייבת אז חשבתי ואימרי לי מה דעתך: חשבתי שאני במשך שבוע שבועיים לא יזכיר כלל את המוצץ פשוט שיהיה איתה כל היום בלי שנדבר על זה. בעוד כמה ימים אתחיל לטפטף לה לאט לאט שלילדים בגיל שלוש המוצץ מתחיל להתקלקל ויהיה לו טעם מר וכשזה קורה זה הסימן לזרוק אותו כי זה אומר שכבר גדלת. ובאחד הבקרים אני אטפטף לה משהו מר על המוצץ (כל המוצצים...) והיא לא תרצה להכניס אותו לפה. אחותי עשתה זת לכל ילדיה בגיל 3 וזה עבד יופי) יום יומיים של בכי וזהו... מה דעתך?
 
שאלת, אז אני עונה...

שלום שרון, אצלנו נוהגים לומר, שסוסים מוצלחים לא מחליפים בעליה. יחד עם זאת, איני אוהבת את השיטה. שיטה זו בעיני היא דרך כוחנית, "בעל הדעה הוא בעל המאה" , זו דרך מרמה שמנצלת את תום ליבם של ילדים. אני מקווה שתסכימי איתי, אינך חייבת! עינת
 
מפחיד שזה נכון....

קצת מפחיד איך שהגדרת את זה אך המסר ברור והגיוני. ברור שלא לשם היתה כוונתי, אך מכורח הנסיבות אני חייבת למצוא דרך, ברור לי שתקופת צינון היא הכרחית בשלב זה אך מה אחר כך... נגיע לגשר... שרון
 
אני שמחה על...

הי שרון, אני שמחה על היכולת שלך לשאול, לבדוק, לשקול, לא למהר, לאפשר, לקחת פסק זמן, להצטנן ... בהחלט נגיע לגשר... בינתיים חשבי אילו כוחות פנימיים צריכה שיהיו לה, לילדה, על מנת לשתף פעולה עם גמילה? בתקופת הצינון תוכלי לגלות ולהעצים לה את הכוחות הללו. הרמן הסה אמר ואני מסכימה: החכמה היא ספקות במחשבה וביטחון במעשים. אם כך, את בהחלט בדרך הנכונה. המשיכי ולהשתמע עינת גבע.
 
למעלה