בהמשך לדיון על "אוף דה רקורד"...
אני איש של וינילים. מזה עשרים שנה אני מבקר בחנויות יד-שנייה כאלה בארץ ובעולם. אני מכיר היטב חנויות כאלה, וגיבשתי לי קונספציה באשר לדרך שהכי טוב להציג את הסחורה. בחנות הזו, המדפים הם דפיניטלי לא נוחים. מילא הדיסקים... איכשהו הם נגישים. אבל הוינילים... ניכר שיש שם סחורה מעולה וסיכוי טוב למצוא דברים נדירים וטובים. אני אפילו מוכן לשלם קצת יותר עבור זה. אבל... איך מדפדפים שם לעזאזל... איך. הכל צפוף, גבוה מידי, או נמוך מידי... המחשבה שעולה בראשך כשאתה שם היא..."יא-אללה! כל כך הרבה דברים שנראים מעניינים, והם הניחו את זה ככה שלא תוכל להבחין בזה, וכדי שתלך מהר משם בלי לקנות כלום". נדרש שיפור דחוף במיקום התקליטים בחנות. אם מחפשים רעיונות לאירגון מחדש, אפשר ללמוד מ"החור בשחו" או מ"האוזן השלישית", שאפילו נמצאות בקירבת מקום.
אני איש של וינילים. מזה עשרים שנה אני מבקר בחנויות יד-שנייה כאלה בארץ ובעולם. אני מכיר היטב חנויות כאלה, וגיבשתי לי קונספציה באשר לדרך שהכי טוב להציג את הסחורה. בחנות הזו, המדפים הם דפיניטלי לא נוחים. מילא הדיסקים... איכשהו הם נגישים. אבל הוינילים... ניכר שיש שם סחורה מעולה וסיכוי טוב למצוא דברים נדירים וטובים. אני אפילו מוכן לשלם קצת יותר עבור זה. אבל... איך מדפדפים שם לעזאזל... איך. הכל צפוף, גבוה מידי, או נמוך מידי... המחשבה שעולה בראשך כשאתה שם היא..."יא-אללה! כל כך הרבה דברים שנראים מעניינים, והם הניחו את זה ככה שלא תוכל להבחין בזה, וכדי שתלך מהר משם בלי לקנות כלום". נדרש שיפור דחוף במיקום התקליטים בחנות. אם מחפשים רעיונות לאירגון מחדש, אפשר ללמוד מ"החור בשחו" או מ"האוזן השלישית", שאפילו נמצאות בקירבת מקום.