בהמשך לדיון על לימודי קיץ

[alphadelta]

בהמשך לדיון על לימודי קיץ

כמה מהעונים דיברו על אוניברסיטאות יוקרתיות. האם יש עדיין חשיבות רבה ל״אייבי ליג״? לאוניברסיטאות יוקרה אחרות ? האם באמת מקומות עבודה כל כך שמים דגש על זה? אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני חיה בבריטניה ועדין רחוקה מהעולם הזה,

אבל אני יודעת שבבריטניה יש חשיבות מאוד גדולה לאוניברסיטה בה למדת מבחינת עבודה אחרי כן.

 

[בוקובזה שטראסה]

אוניברסיטת עלית לא מבטיחה לך אושר ועושר,

ואוניברסיטה שהיא "רק" טובה, או אפילו בינונית, לא תמנע ממך איפסו פאקטו להשיג אושר ועושר. עדיין, במוסדות עלית יש, בין היתר, הסתברות גבוהה יותר לזכות בהזדמנויות במהלך הלימודים, להשיג המלצות כבדות משקל ללימודי המשך, ליצור קשרים שעשויים לשלם דיווידנדים גבוהים בעתיד, לזכות בסיוע כספי גבוה יותר למימון הלימודים, ולקבל כרטיס כניסה ל"מועדון" הבוגרים.
כל עוד השאיפה להתקבל למוסד עלית לא הופכת לאובססיה עבור ההורים והילד, וכל עוד אינה מנותקת מהמציאות מבחינת יכולותיו של הילד, זו דרך מצויינת לתת תחושה של מטרה עבור הטינאייג'ר במהלך שנות חטיבת הביניים והתיכון. אבל תמיד להדגיש שגם אם זה לא יקרה זה לא אסון, מפני שהיכולות וההישגים שנרכשו ישרתו את הילד היטב גם במוסדות אקדמיים פחות אליטיסטיים ובחיים בכלל.

 

[forglemmigej]

שאלה פרקטית

מי שלא התמזל מזלו ונולד למשפחת מעמד ביניים איך הוא יכול להכניס רגל לאוניברסיטת עילית? זה כרוך בהוצאה מטורפת של מאות אלפי דולרים ?
במדינות סקנדינביה החליטו שלכולם צריכה להיות אפשרות ללמוד יהא זה עני או עשיר ההזדמנויות חייבות להיות שוות, בנוסף גם מקבלים מלגת קיום מהמדינה בנוסף לשכר לימוד חינם , זה מאפשר באמת לכולם ללמוד ומעלה את הרמה האינטלקטואלית של האנשים, הון אנושי הרבה פעמים עדיף על אוצרות טבע. הענין הוא שעשו רפורמה רצינית בתיכונים למי שרוצה להתקבל לאוניברסיטה (דומה לחמש יחידות כמו שיש בארץ) וזה ממש לא פשוט להתקבל היום , הרבה גם עושים הסבה מקצועית כי מתברר שהרבה מקצועות שלמדו באוניברסיטה לא תואמים את השוק , זו גם בעיה.

 

[בוקובזה שטראסה]

הוא לא תמיד יכול. אבל מצד שני, כפי שציינתי למעלה,

דווקא לאוניברסיטאות העלית יש את הסיוע הכספי הכי נדיב לאזרחים/אזרחי קבע אמריקאים שהתקבלו ללימודים (אחת הסיבות העיקריות שכל המוסדות האליטיסטיים מקבלים אחוז גבוה יותר ויותר של אזרחים זרים עשירים או ממומנים, מפני שהם אינם מקבלים סיוע כספי מהאוניברסיטה. דוברי האוניברסיטה מציגים זאת כמובן כהגדלת הדייברסיטי....).
במוסד שהבן שלי הולך אליו העלות השנתית הכוללת היא באזור ה-$70K. אנחנו לא נדרשים לשלם אפילו קרוב לזה היות והם רצו את הבן שלי מספיק והיות ואנחנו עניים מספיק...
בניגוד למה שכתבת, הכי קשה מבחינת כיבוי העלות זה דווקא למעמד בינוני גבוה, שאינם מקבלים הנחה, אבל אינם עשירים מספיק עד כדי כך שמאות אלפי הדולרים שעולה לממן 4 שנות לימודים אינן משמעותיות עבורן.
עבור עניים אמיתיים, הקושי הוא להביא את ילדיהם למצב שיתקבלו ולאחר מכן שיהיו תחרותיים. אחרי שהם התקבלו, ובמיוחד אם הם מ-under-represented minorities (תרגום: שחורים ו/או היספאנים), בדרך כלל הם זוכים למימון מאוד נדיב באוניברסיטאות העלית.
&nbsp
בנודע לסקנדינביה, התחושה שלי היא שזו שיטה שיכולה לעבוד טוב במיוחד כשיש תחושת ערבות הדדית חזקה בין מרכיבי החברה השונים. בארה"ב זה לא קיים. התקופה היחידה שזה כביכול כן היה קיים, מיד לאחר תום מלחמת העולם השניה, היתה באמת תקופה שבה הורחבה מאוד הגישה להשכלה גבוהה באמצעות מימון פדרלי. המבחן האמיתי של הסקנדינביות יהיה אם אנשים ימשיכו להיות מוכנים לשלם מיסים גבוהים למימון השיטה כאשר רבים מהנהנים ממנה יהיו מהגרים שזה מקרוב באו.

 

[forglemmigej]

אני מניחה שאוניברסיטאות העילית הן פרטיות ושכ"ל

נגזר מכך. זה אולי מעורר תחרות בריאה אבל אין מה להשוות מי שנולד לתנאים שיאפשרו לו להכניס רגל מלכתחילה לעומת מי שלא שפר עליו גורלו , או איך שגיא רולניק מכנה את זה בדה מרקר המחוברים.
נראה לי שהמיעטים שציינת מראש לא מאמינים ביכולות אז לא מסלילים את יורשי העצר לכיוון משהו כמו שקורה בשולה בארץ .
אגב, מה אם מישהו לא מאמריקה שתורם סכום נאה ביותר לאותו מוסד נאם לא יקבלו את ילדיהם בלי בחינות או יעבירו אותם איכשהו.
לא כל אחד צריך ללמוד בטופ ולא כל אחד יכול , צריך גם אופי מאד תחרותי כדי לשרוד שם.
באשר למדינות סקנדינביה , רבות מהן חיות באמת בסרט שהן הכוכבות בו והמהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה מעוררים זעם רב , נורבגיה ודנמרק באמת מגבילות את הגירה אבל שבדיה הצדקנית ממשיכה לקבל את הזרם בלי להבין את ההשלכות . אגב גם אני מהגרת מהמזרח התיכון

 

[picnic4]

הערה בנוגע להגירה

אכן גם אני מהגרת מהמזרח התיכון, ולא מתנצלת ולא מרגישה שאני מנצלת מישהו. אני עובדת ולכן משלמת מיסים נאים למדינה ולא מבקשת כל תמיכה נוספת. מבחינתי זה בדיוק כמו מהגר ממדינה אירופאית או אף סקנדינבית אחרת.

 

[Gidi Shemer]

בנוסף למה שבוקובוזה כתב

יש גם משמעות לתחום הלימודים.
יש הבדל משמעותי בין סטודנט שעושה את המייג׳ור שלו ב- business school לבין סטודנט שעושה את המייג׳ור שלו בביולוגיה, כמיה, או ספרות משווה. בעוד שבמקרה של הראשון קשרים ויוקרת מוסד בהחלט ממנפים את המשך הדרך, במקרה השני ההבדלים בין לימודים באייבי ליג ללימודים באוניברסיטה משובחת של ה״עמך״, כולל אוניברסיטאות ציבוריות רבות, הם זניחים למדי. זה לא פוסל את הרעיון ללמוד באייבי ליג למי שרוצה ויכול, אבל בהחלט שיקול משמעותי מדוע לא תמיד חייבים להיסחף מבחינת ההשקעה הטרום-קולג׳ית, לא כל שכן השקעות כספיות די מיותרות במרבית המקרים.

 

[alphadelta]

תודה לכל העונים