גרעינה ושוש
New member
בהמשך לויכוח שלמטה: למה צופים?
מכה הודעות שקראתי עכשיו למטה התייחסו לשאלה, למה בעצם להצטרף לצופים. אז חוץ מכל מיני שטויות כמו "כי אני שם, דההה", או "אתה לא יכול לדעת עד שתבוא", לא קיבלתי שום תשובה רצינית. זה גורם לי לתהות כמה מנוונת היכולת שלכם להטיל ספק בסביבה שלכם, חברים בני נוער. למשל- האם אתם מרגישים שהתנועה שלכם מורדת במשהו? כי בעיני תנועת נוער בלי מרד לא שווה כלום. ואם אתם לא לומדים לבקר את הסביבה, איך תעצבו אותה בהתאם לאמונותיכם? לערכים שלכם? (מה הערכים שלכם, לעזאזל) אני בנאדם שתמיד נהנה מדיון ברמה גבוהה. אבל בחייאת, אתם לא יכולים להתחמק מאידיולוגיה כל פעם מחדש! ראבאק!!! אתם בני נוער, צעירים, תקופת שיא בחיים שלכם מבחינת היכולת לעצב את החיים שלכם, להטיל ספק, להתפרע, לשים זין על הממסד!!! ומה התנועה מלמדת אותכם? איך להיות אזרח טוב יותר? מי צריך אזרחים טובים יותר?!?!? המדינה צריכה מורדים!!! אני בטוחה שאתם מסתכלים על המצב במדינה, ולא אומרים <"יה, איזה מדינה כיפית ומגניבה... אני חושב שאני אמשיך באותו קו!">, אלא- <"קוס אמק!! שוב פעם הממשלה מציבה כסף לפני בני אדם בסדר עדיפויות כלכלי- מדיני?!! אני הולך להפגין!!"> מי מכם שתומך בגישה הראשונה, א) אין ספק שהוא בצופים כי אף תנועת נוער אחרת לא מוותרת על ביקורת חברתית נוקבת כדי ללמוד קשירות, ב) לא ראוי לחנך ילדים. אז לכל המתלבטים שבכם, בבקשה תקראו היטב את מה שכתוב פה, כי ההחלטה על תנועת הנוער שבה אתה חבר יכולה להשפיע לך על החיים. זאת ועוד: 1)אתם ל א תנועת הנוער השניה בגודלה בארץ. לפניכם יש את הסתדרות הנוער העובד והלומד ואת בני עקיבא. 2) רוב תנועות הנוער בארץ הם א- מפלגתיות. אתם לא מיוחדים. השמוצ אמנם מקושרים קצת למרצ, רעיונית, אבל הנוער העובד והלומד הם א- מפלגתיים, עזרא הם א-מפלגתיים, בני עקיבא, בני המושבים, המחנות העולים, ועוד. מה גם שאתם חייבים להבדיך בין א- פוליטיים לא- מפלגתיים. להיות תנועה מפלגתית, זה אומר פחות או יותר שיש מפלגה שתקועה לכם בתחת. להיות א- מפלגתיים, זה לא בהכרח אומר להיות א- פוליטיים. להיות פוליטי זה אומר לבחור לעצמך, כל פעם מחדש, בהתאם לערכים ולרוח התנועה, את המועמד שאיתו אתה צועד עד הבחירות. לעומת זאת, ההחלטה של הצופים להיות תנועה ממלכתית, גובלת בזנות ערכית: אתם יודעים, צופים יקרים, שיש תכנים מסוימים שפשוט אסור לכם, ע"פ חוק, להעביר לחניכים שלכם? כמה זה מגביל את היכולת שלכם להגשים את עצמכם ולממש את עצמכם בהתאם לתפיסותיכם הערכיות? זה אומר: לא משנה אני, התנועה גדולה וחזקה ממני! כדי להיות בצופים, אתה מותר על ערכים! שווה ערך, בסופו של דבר, לכך שהצופים הינה תנועה לא, ואני חוזרת, לא ערכית, לא מרדנית, לא משנה לטובה את פני החברה הישראלית, אלא מקפיאה אותם עם כל הרוע הכרוך בכך! לא תנועה חינוכית, לא ראויה לחינוך, ואם עד לפני כמה שנים גם חשבתי שזו תנועה לא מזיקה, אז היום אני בפירוש אומרת- מזיקה! אני בטוחה שרובכם לא טרחתם לקרוא את דברי מהתחלה ועד הסוף, בהעמקה. אני גם בטוחה שמי שעבר ברפרוף פשוט יקלע לאנטגוניסטיות (התנגדות עיוורת, מחמת כעס) מטופשת, ויענה לי תשובות סתמיות. אבל בכל זאת אני מקווה שכן הגעתי למישהו חכם בקהל, ואני אשמח לשמוע תגובה אינטיליגנטית, ממישהו שיודע. איך אתם אומרים, חזק ואמץ? שיהיה.
מכה הודעות שקראתי עכשיו למטה התייחסו לשאלה, למה בעצם להצטרף לצופים. אז חוץ מכל מיני שטויות כמו "כי אני שם, דההה", או "אתה לא יכול לדעת עד שתבוא", לא קיבלתי שום תשובה רצינית. זה גורם לי לתהות כמה מנוונת היכולת שלכם להטיל ספק בסביבה שלכם, חברים בני נוער. למשל- האם אתם מרגישים שהתנועה שלכם מורדת במשהו? כי בעיני תנועת נוער בלי מרד לא שווה כלום. ואם אתם לא לומדים לבקר את הסביבה, איך תעצבו אותה בהתאם לאמונותיכם? לערכים שלכם? (מה הערכים שלכם, לעזאזל) אני בנאדם שתמיד נהנה מדיון ברמה גבוהה. אבל בחייאת, אתם לא יכולים להתחמק מאידיולוגיה כל פעם מחדש! ראבאק!!! אתם בני נוער, צעירים, תקופת שיא בחיים שלכם מבחינת היכולת לעצב את החיים שלכם, להטיל ספק, להתפרע, לשים זין על הממסד!!! ומה התנועה מלמדת אותכם? איך להיות אזרח טוב יותר? מי צריך אזרחים טובים יותר?!?!? המדינה צריכה מורדים!!! אני בטוחה שאתם מסתכלים על המצב במדינה, ולא אומרים <"יה, איזה מדינה כיפית ומגניבה... אני חושב שאני אמשיך באותו קו!">, אלא- <"קוס אמק!! שוב פעם הממשלה מציבה כסף לפני בני אדם בסדר עדיפויות כלכלי- מדיני?!! אני הולך להפגין!!"> מי מכם שתומך בגישה הראשונה, א) אין ספק שהוא בצופים כי אף תנועת נוער אחרת לא מוותרת על ביקורת חברתית נוקבת כדי ללמוד קשירות, ב) לא ראוי לחנך ילדים. אז לכל המתלבטים שבכם, בבקשה תקראו היטב את מה שכתוב פה, כי ההחלטה על תנועת הנוער שבה אתה חבר יכולה להשפיע לך על החיים. זאת ועוד: 1)אתם ל א תנועת הנוער השניה בגודלה בארץ. לפניכם יש את הסתדרות הנוער העובד והלומד ואת בני עקיבא. 2) רוב תנועות הנוער בארץ הם א- מפלגתיות. אתם לא מיוחדים. השמוצ אמנם מקושרים קצת למרצ, רעיונית, אבל הנוער העובד והלומד הם א- מפלגתיים, עזרא הם א-מפלגתיים, בני עקיבא, בני המושבים, המחנות העולים, ועוד. מה גם שאתם חייבים להבדיך בין א- פוליטיים לא- מפלגתיים. להיות תנועה מפלגתית, זה אומר פחות או יותר שיש מפלגה שתקועה לכם בתחת. להיות א- מפלגתיים, זה לא בהכרח אומר להיות א- פוליטיים. להיות פוליטי זה אומר לבחור לעצמך, כל פעם מחדש, בהתאם לערכים ולרוח התנועה, את המועמד שאיתו אתה צועד עד הבחירות. לעומת זאת, ההחלטה של הצופים להיות תנועה ממלכתית, גובלת בזנות ערכית: אתם יודעים, צופים יקרים, שיש תכנים מסוימים שפשוט אסור לכם, ע"פ חוק, להעביר לחניכים שלכם? כמה זה מגביל את היכולת שלכם להגשים את עצמכם ולממש את עצמכם בהתאם לתפיסותיכם הערכיות? זה אומר: לא משנה אני, התנועה גדולה וחזקה ממני! כדי להיות בצופים, אתה מותר על ערכים! שווה ערך, בסופו של דבר, לכך שהצופים הינה תנועה לא, ואני חוזרת, לא ערכית, לא מרדנית, לא משנה לטובה את פני החברה הישראלית, אלא מקפיאה אותם עם כל הרוע הכרוך בכך! לא תנועה חינוכית, לא ראויה לחינוך, ואם עד לפני כמה שנים גם חשבתי שזו תנועה לא מזיקה, אז היום אני בפירוש אומרת- מזיקה! אני בטוחה שרובכם לא טרחתם לקרוא את דברי מהתחלה ועד הסוף, בהעמקה. אני גם בטוחה שמי שעבר ברפרוף פשוט יקלע לאנטגוניסטיות (התנגדות עיוורת, מחמת כעס) מטופשת, ויענה לי תשובות סתמיות. אבל בכל זאת אני מקווה שכן הגעתי למישהו חכם בקהל, ואני אשמח לשמוע תגובה אינטיליגנטית, ממישהו שיודע. איך אתם אומרים, חזק ואמץ? שיהיה.
