בהמשך ליום הנפלא מיה30
אנחנו התחלנו את היום שלנו בשעה תשע וחצי בבוקר,שקמנו. בעלי החליט,היום ``מנפנפים`` (צריך להכיר את בעלי ולדעת שמפיו ``מנפנפים`` לא נשמע רעיון כל כך מלהיב). אך למרות זאת גילינו התלהבות וקמנו להתארגן. רק מה ההתארגנות הזו ארכה לנו עד השעה שתים עשרה בצהריים. אז הלכנו לקנות פיתות,שתיה וכו`. אך לאחר קניות אלו שכחנו פרט חשוב קטן,מנגל צריך לקנות מנגל,וכך מצאנו את עצמנו חוזרים לכיוון השני לקנות מנגל. (וכמובן שברקע הילדים רבים,מנדנדים שחם להם ומתי כבר נגיע). בשעה אחת וחצי כבר היינו קצת עצבניים אך בדרך ``לנפנף`` רק מה לא הבאנו בחשבון את הפקקים,אך אנחנו משפחה שכזו(שמאד רוצה לתת צאנס לבעל המשפחה ``לנפנף) לא אמרנו נואש וחזרנו מתל אביב לקצה השני. בדרך כבר הילד נרדם והילדה חצי מנמנמת אך לבסוף בשעה שתים וחצי הגענו לפארק. את הילד העמסנו בעגלה יחד עם שאר הדברים,את הילדה הורדנו בכוח מהאוטו,חצי רדומה. אני עם שקיות,בעלי עם העגלה ושאר הדברים. באמצע הכביש נקרעה השקית ומצאתי את עצמי באמצע הכביש אוספת את שנפל וצועקת לבעלי שיבוא לעזרתי,אך לרוע מזלי החולצה נתקעה לו בעגלה ונאלצתי לאסוף את כל הדברים לקול צפצופם של המכוניות,ושוב צעדתי באומץ עם כל הדברים על הידיים,בדרך לפארק. הגענו,התארגנו בעלי מוציא את המנגל ולרוע מזלו הידית של המנגל נשברה. אך לא אנחנו נאבד תקווה כבר לא ידענו מה לעשות אז פשוט צחקנו וצחקנו וצחקנו. סוף,סוף הדלקנו את המנגל (למזלנו הפארק לא נשרף) ואכלנו והסוף היה טוב. אם זה לא יום כיף אז אני לא יודעת מה כיף.
אנחנו התחלנו את היום שלנו בשעה תשע וחצי בבוקר,שקמנו. בעלי החליט,היום ``מנפנפים`` (צריך להכיר את בעלי ולדעת שמפיו ``מנפנפים`` לא נשמע רעיון כל כך מלהיב). אך למרות זאת גילינו התלהבות וקמנו להתארגן. רק מה ההתארגנות הזו ארכה לנו עד השעה שתים עשרה בצהריים. אז הלכנו לקנות פיתות,שתיה וכו`. אך לאחר קניות אלו שכחנו פרט חשוב קטן,מנגל צריך לקנות מנגל,וכך מצאנו את עצמנו חוזרים לכיוון השני לקנות מנגל. (וכמובן שברקע הילדים רבים,מנדנדים שחם להם ומתי כבר נגיע). בשעה אחת וחצי כבר היינו קצת עצבניים אך בדרך ``לנפנף`` רק מה לא הבאנו בחשבון את הפקקים,אך אנחנו משפחה שכזו(שמאד רוצה לתת צאנס לבעל המשפחה ``לנפנף) לא אמרנו נואש וחזרנו מתל אביב לקצה השני. בדרך כבר הילד נרדם והילדה חצי מנמנמת אך לבסוף בשעה שתים וחצי הגענו לפארק. את הילד העמסנו בעגלה יחד עם שאר הדברים,את הילדה הורדנו בכוח מהאוטו,חצי רדומה. אני עם שקיות,בעלי עם העגלה ושאר הדברים. באמצע הכביש נקרעה השקית ומצאתי את עצמי באמצע הכביש אוספת את שנפל וצועקת לבעלי שיבוא לעזרתי,אך לרוע מזלי החולצה נתקעה לו בעגלה ונאלצתי לאסוף את כל הדברים לקול צפצופם של המכוניות,ושוב צעדתי באומץ עם כל הדברים על הידיים,בדרך לפארק. הגענו,התארגנו בעלי מוציא את המנגל ולרוע מזלו הידית של המנגל נשברה. אך לא אנחנו נאבד תקווה כבר לא ידענו מה לעשות אז פשוט צחקנו וצחקנו וצחקנו. סוף,סוף הדלקנו את המנגל (למזלנו הפארק לא נשרף) ואכלנו והסוף היה טוב. אם זה לא יום כיף אז אני לא יודעת מה כיף.