בהמשך לשאלתי ,ואיך אני יוצאת מזה
אופטימית? המון שנים אני מחכה לאהבה אמיתית שתגיע. והינה היא הגיעה, כך לפחות הרגשתי. היינו ידידים טובים חודשיים. ידעתי שיש לו בן עם אמא בחו"ל. בערב ראש השנה נישברה הידידות והיו יומיים מדהימים. כל הזמן ידעתי שהיום אמורים להגיע לארץ בנו ואימו. אין קשר בין הבחור לאימו של הילד, הילד פשוט קטן ולכן הוא לא רצה שיטוס לכאן לבד. הקשר בינינו נבנה בצורה מאד פתוחה בכנות ובשיחות נפש. אתמול בערב כבר הרגשתי איך מתחילות להיכנס אנרגיות שליליות. היינו המון ביחד היה כיף אבל לא הסכמתי ללכת איתו עד הסוף (לא שכבתי איתו) כי הייתי בטוחה שניצטרך להיתנתק כשהם יבואו. אני מרגישה שיכלתי להיות יותר חיובית פשוט הכל היה פתאומי כזה. סיפרתי לו שתכננתי לעשות משהו קטן לפני שהם יבואו אבל לא תכננתי שנהיה דבוקים כל כך וגם הסברתי שהרבה זמן לא קרה לי דבר כזה. פעם אחת הוא הציע שאבוא לבקשר כשהם יהיו ואמרתי... "לא ניראה לי..." פשוט חשתי במן חוסר ביטחון או אולי פחד מזה. בסוף ניפרדנו מבלי לסכם כלום. היום, ניסיתי להיות חיובית: צלצלתי אליו ודיברנו על העבודה (כן, אנחנו עובדים בייחד) שאל מה היה בעבודה. כשאמרתי שאשמח אם יבוא לבקר או אני אמר "נהיה בקשר". הרגשתי בשיחה שהוא מנותק ממני. נקודה. כן, אנחנו עובדים בייחד. היה לי בעבר קשר עם בחור שעבד איתי קשר רע שבגללו לא רציתי להתחיל את הקשר עם הבחור הנ"ל. גם על זה הוא יודע. אין לי עבר שמח בקשרים עם בחורים שאהבתי(את זה הוא לא יודע..). אני מאשימה את עצמי עכשיו בכך שהוא לא בעיניין שלי. אני שונאת את החוסר ביטחון שלי. אני חוששת שגם איתו הייתי חסרת ביטחון וזה מה שעכשיו דוחה אותו. אני לא יודעת אם להאמין באהבה הזו או לא. יש לי כל כך הרבה מה לכתוב עוד.. לא רוצה לעשות טרגדיה אבל כואב לי שהוא לא מרגיש כמוני. הכי אני שונאת שאני מרגישה לא שווה. חסרת ביטחון. למה זה קורה לי אחרי כל כך הרבה עבודה עצמית?? עד שמגיע משהו טוב, משום מה יש קשיים.
אופטימית? המון שנים אני מחכה לאהבה אמיתית שתגיע. והינה היא הגיעה, כך לפחות הרגשתי. היינו ידידים טובים חודשיים. ידעתי שיש לו בן עם אמא בחו"ל. בערב ראש השנה נישברה הידידות והיו יומיים מדהימים. כל הזמן ידעתי שהיום אמורים להגיע לארץ בנו ואימו. אין קשר בין הבחור לאימו של הילד, הילד פשוט קטן ולכן הוא לא רצה שיטוס לכאן לבד. הקשר בינינו נבנה בצורה מאד פתוחה בכנות ובשיחות נפש. אתמול בערב כבר הרגשתי איך מתחילות להיכנס אנרגיות שליליות. היינו המון ביחד היה כיף אבל לא הסכמתי ללכת איתו עד הסוף (לא שכבתי איתו) כי הייתי בטוחה שניצטרך להיתנתק כשהם יבואו. אני מרגישה שיכלתי להיות יותר חיובית פשוט הכל היה פתאומי כזה. סיפרתי לו שתכננתי לעשות משהו קטן לפני שהם יבואו אבל לא תכננתי שנהיה דבוקים כל כך וגם הסברתי שהרבה זמן לא קרה לי דבר כזה. פעם אחת הוא הציע שאבוא לבקשר כשהם יהיו ואמרתי... "לא ניראה לי..." פשוט חשתי במן חוסר ביטחון או אולי פחד מזה. בסוף ניפרדנו מבלי לסכם כלום. היום, ניסיתי להיות חיובית: צלצלתי אליו ודיברנו על העבודה (כן, אנחנו עובדים בייחד) שאל מה היה בעבודה. כשאמרתי שאשמח אם יבוא לבקר או אני אמר "נהיה בקשר". הרגשתי בשיחה שהוא מנותק ממני. נקודה. כן, אנחנו עובדים בייחד. היה לי בעבר קשר עם בחור שעבד איתי קשר רע שבגללו לא רציתי להתחיל את הקשר עם הבחור הנ"ל. גם על זה הוא יודע. אין לי עבר שמח בקשרים עם בחורים שאהבתי(את זה הוא לא יודע..). אני מאשימה את עצמי עכשיו בכך שהוא לא בעיניין שלי. אני שונאת את החוסר ביטחון שלי. אני חוששת שגם איתו הייתי חסרת ביטחון וזה מה שעכשיו דוחה אותו. אני לא יודעת אם להאמין באהבה הזו או לא. יש לי כל כך הרבה מה לכתוב עוד.. לא רוצה לעשות טרגדיה אבל כואב לי שהוא לא מרגיש כמוני. הכי אני שונאת שאני מרגישה לא שווה. חסרת ביטחון. למה זה קורה לי אחרי כל כך הרבה עבודה עצמית?? עד שמגיע משהו טוב, משום מה יש קשיים.
