בהמשך לשאלת השמלה

[שמנתולה]

בהמשך לשאלת השמלה

יש לי שאלה דומה: נניח ויום אחד ילדתכם בת ה-7 (או משהו בסגנון) מבקשת להסתפר. לא סתם להסתפר, אלא כאסח, "כמו בן". מה עושים אז? הרי מזה שהילד הלך יום אחד לגן עם שמלה או טייל יום אחד ברחוב עם בובת ברבי לא נגרם נזק "רציני", אז מה לגבי ילדה שמתעקשת להסתפר ולכם ברור לגמרי שעד שהשיער יגדל שוב היא תזוהה ע"י כל מי שלא מכיר אותה כבן? הייתם מספרים?

 

[טל קר]

בטח, למה לא?

 

[שמנתולה]

גם לדעתי כן

אבל יש לי הרגשה שאנחנו במיעוט...

 

[ע צופיה]

מה יום אחד? ../images/Emo35.gif

זה כבר שנה ככה. היא רוצה קצר "כמו אמא" ואני עושה יד אחת עם הספר להוריד רק עד האוזניים. מי שהשתכנע בינתיים זה רק מס' 2, שמסכין 2 במכונה מגדל בלורית לתפארת. די בקרוב יהיה לו שיער יותר ארוך מלה, ואז מצידי שתעשה קרחת! (התגעגעתי אז באתי, כבר בורחת חזרה הביתה)

 

[ערבהאיןקץ]

מה "כבר בורחת" ???

עיין - אוהבים אותך כאן !!!

 

[טרודי]

איזה צירוף מקרים...

במקרה יש לי ילדה בת שבע, ומדי פעם (בעיקר כשאני נלחמת בקשרים הנוראים בשיער שלה) עולה אצלנו רעיון ה"להסתפר קצר כמו אמא". הבעיה שלי עם זה היא לא שיחשבו שהיא בן - היא אוהבת ללבוש שמלות, וסנדלים וורודים עם נצנצים, אז רוב הזמן אף אחד לא יטעה - אלא שיגידו לה שהיא לא יפה ככה. הסתכלתי על הכיתה שלה במסיבת הסיום, ואין שם אף ילדה אחת עם שיער קצר. (אלא אם כן היא גם טומבוי שלובשת בגדי בנים אפילו למסיבות). אף אחת. בשנים קודמות היו לה חברות עם שיער קצר, ואני זוכרת איך הן היו גאות כשסוף-סוף "ארך להן השיער" והן יכלו לשים בו קשת או קוקיה. הן סופגות מכל הכיוונים "איזה תסרוקת יפה" על שיער ארוך. גם נסיכתי נהנית להיות יום אחד עם צמה, יום אחר עם שתיים, מקורית עם קוקו אחד בצד, או (הכי כיף והכי חגיגי) בשיער פזור. אם השיער שלה יהיה קצר והיא לא תוכל לשחק עם התסרוקות, ואם החברות שלה ישאלו אותה בדאגה "מה קרה לשיער שלך?" כאילו שהסתפורת היא אסון, אז היא תהיה עצובה. ואני לא רוצה שהנסיכה שלי תהיה עצובה. מצד שני, אני גם לא רוצה להכאיב לה בסירוק כל הזמן. (וניסינו את כל סוגי המרככים ומתירי הקשרים הקיימים). בעצם בכלל לא עניתי לשאלה שלך. לגבי המקרה התיאורטי של ילדה שרוצה שיער קצר (ולא רק בגלל שכואב להסתרק), ועלולה להראות כמו בן - אני חושבת שהייתי מזהירה אותה מפני התוצאה הזו, ונותנת לה להחליט. אולי דווקא מוצא חן בעיניה הרעיון שיחשבו שהיא בן. ואולי היא תתחרט. אבל אני חושבת שלבת שבע כבר אפשר לתת להחליט בנושא כזה.

 

[ערבהאיןקץ]

אולי פתרון לבעיית הסירוק?

אצלינו סבך התלתלים נכנע רק באופן אחד: חופפים, שמים מנה נכבדה של מרכך, ממתינים דקה או שתיים שייספג היטב, ואז מסרקים בעוד המרכך על השיער. לא שוכחים לשטוף

 

[טרודי]

ניסינו גם את זה

זה הדבר היחיד שעבד בשבילי, כשהיה לי שיער ארוך וסבוך. (וזו אחת הסיבות שהסתפרתי קצר אחרי שנולדה הנסיכה: כבר לא היה לי זמן לשבת באמבטיה עם מרכך על השיער ולחכות שאפשר יהיה לנסות להסתרק). אבל אצל הנסיכה אפילו זה לא עוזר. גם אחרי חמש או עשר דקות עם מרכך על השיער, הקשרים דורשים עבודה מאומצת עם מברשת (או מסרק, או אצבעות), ועדינתי מתלוננת.

 

[barak001]

לסביות? פמיניסטיות???

ילדה חייבת להיות יפה וילד לא. זה חלק כל כך בסיסי מדיכוי האישה והייתי מצפה מלסביות שיתקוממו בעניין. הרי החברה ובפרט גברים מצפים גם מלסביות להיות יפות מתוקף היותן נקבות, על מנת לספק את דרישות הגבר. לסביות לא מרוויחות מזה דבר - יש רק כפייה ללא שום תמורה, פרט לאיזו תחושת שייכות מזוייפת. אם הילדה נמצאת בגן שמרני, זה מחייב אותה להיות חלק מהעדר ולא מי שהיא? אפשר לחשוב מהתיאור שלך שמדובר בימי הביניים...

 

[hurix]

גם ציפיות הן חלק בסיסי מהדיכוי

אני יכולה לבחור להיות מי, מה, איך ומה שבא לי. זה כולל שיער קצר אצל הסטרייטים, ארוך אצל הלוחמניות, ו/או להיפך. איך שבא. מי שמשלם את המחיר הוא אני, לפחות בעיקר. בתור אמא, הסיפור הופך להיות הרבה יותר מורכב מזה. מצד אחד יש את הדעות שלי, החיים שלי, ומצד שני יש את הדעות והחיים של הילדים שלי. לא הייתי רוצה שאף אחד ינפנף אותי על דגל כלשהו מבלי לשאול את רשותי לעשות כך קודם לכן, על אחת כמה וכמה שאני לא ארצה לעשות זאת לילדים שלי. ילדים באים בהרבה צורות, לעתים רחוקות מוזמנות מראש. אחת הטעויות הנפוצות של נטולי הילדים (ולפעמים גם של הורים) היא ההנחה שהילדים הם מראה נטולת עצמיות של הוריהם - ולא כך הוא. לקחת ילד קונפורמיסט ולהכריח אותו להיות נון-קונפורמיסט, רק כי זה חלק מהאג'נדה החברתית של אמא שלו גרוע בעיני לא פחות מלא לתת גיבוי לילד נון-קונפורמיסט לגבי האינדיווידואליזם שלו. מעבר לכך - המשמעות של "לתת גיבוי" שונה מהורה להורה על סמך אישיות ההורה - כל אחד ואחת עושים כמיטב יכולתם להיות ההורים הטובים ביותר, ואין לי ספק שלא משנה מה נעשה - נעשה גם שגיאות - כל אחד ושגיאותיו. (או כפי שאני שבה ואומרת לתפוח האדמה - התפקיד שלי בתור אמא זה לספק לך מספיק דברים שתוכל לקטר עליהם לפסיכולוג/ית שלך עוד כמה שנים). גיבוי, עד כמה שנראה לי, היא ההכרה והתחושה המועברת לילד שהבחירות שלו הן לגיטימיות, מה שהן לא יהיו (כולל גידול שיער ארוך לבנות כי זה יפה). כהורה, קיימות תמיד שאלות עם תשובות סותרות - מה הקו המפריד בין מתן גיבוי ויצירת גבולות? עד כמה לגונן על הילד, ועד כמה לתת לו להיפגע כדי שילמד להתמודד בעצמו? והמשמעות של לעשות כמיטב יכולתי זה כל פעם לענות מחדש על השאלות האלו, כל פעם כשהן צצות.

 

[ערבהאיןקץ]

איך חסרת לנו אתמול ../images/Emo24.gif

ואיך היה הקומזיץ? וגם- איך היטבת לתאר את המהפך התודעתי שעברתי בין "טרום הורות" ל"הורות"... מודה שילדה מתאפרת בגיל 5 , הלובשת שמלות בארבי ודורשת בתוקף חולצות בטן - ממש לא הייתה בתיכנון שלי... והאתגר שהיא מציבה לטולרנס שלי - עולה בהרבה על האתגרים שמציב ג'וניור עם תאוות השמלות שלו

פשוט - לזה מבפנים , הרבה יותר קל לי לפרגן (לג'וניור), ואילו הנסיכה מציבה רף גבוה, גבוה מאד...

 

[tookmy]

דווקא הרבה יותר קל לי להבין

כשמגבילים חולצות בטן ואיפור מאשר שמלה לילד. הרי אם את אוסרת איפור את אוסרת על כולם, לא רק על אחד מהם, נכון? או מרשה רק בפורים. חולצות בטן, לעניות דעתי, הן המצאה וולגרית שבאה לנפנף באברי הגוף. זה לא רק עניין של טעם. כמטפלת אלטרנטיבית את בטח יודעת שזה לא אידיאלי אפילו ברוח קלה, שהכליות בחוץ. איפור מזיק לעור וכו'. אי אפשר להשוות, ומותר לאסור על ילדים דברים שמנוגדים לערכים שלך. העניין הוא, שחולצות בטן הן בניגוד לערכים שלך כנראה אם מדובר בבן או בת, וכנ"ל איפור. שמלות לעומת זה, את מרשה לחלק מהילדים בבית ולחלק לא וזו כבר אפליה.

 

[hurix]

הקומזיץ היה מאד מוצלח,

התחיל בתשע נגמר בארבע.. ואפילו הייתה קבוצה לא קטנה של אמהות עם הילדים. ודווקא ניסיתי להתעורר, וקמתי בשמונה. ואז בעשר ואז בשתיים עשרה ואז באחת וחצי...

 

[שבלולית בשלולית]

ואצלי דווקא הפורטל של תפוז

מציב אתגר גדול לסבלנות שלי: "שבלולית בשלולית, הגיע הזמן ללמוד להתאפר"

 

[ערבהאיןקץ]

למה אין לך טולראנס?

תפוז מקדם דראג... מה רע?

 

[שבלולית בשלולית]

סובלנות יש לי המון

סבלנות אין לי בכלל הקטע, שזה נראה כאילו הם ממש רואים אותי כשהם מציעים את ההצעות המפתות שלהם אני יושבת לי מול המחשב, אחרי המקלחת של הבוקר, עם חלוק רחצה משנת טיכו, והשיער אסוף במגבת למעלה כמו איזה הודי - ואלה באים לי עם הצעות לשדרוג ההופעה... נעלבתי!

ואני בכלל צריכה לטוס לעבודה

 

[ערבהאיןקץ]

סובלנות זה כלום...

"ערבהאיןקץ, רוצה ערך מוסף לעתיד שלך?" נראה לך, שלאשה בגילי... זו שאלה מנומסת??????????

 

[שבלולית בשלולית]

אני חושבת שאישה בגילך

לא צריכה בכלל להשתמש במילים "אישה בגילך"

 

[אגמית1]

זה שיער - לא שיניים../images/Emo8.gif

דווקא בקיץ שחם אפשר להיסתפר. ולא צריך לחשוש ממה שיגידו- תלמדי אותה לפתח אישיות. חוץ מזה זה יכול להיות יפה וחברות שלה יבקשו להסתפר גם. מקסימום - יגדל בחזרה עד סוף החופש הגדול כי כאמור, זה רק שיער ולא שיניים.

 

[ליאת הגננת]

בלי לשים לב,

עניתי לך, שמנתולה, בשירשור על התחפושות. הגיל 7 היא כבר מבינה. בהחלט כן הייתי מאפשרת לה. אולי הייתי מנסה לבדוק כמה היא רצינית, ומסבירה לה קצת על קצב הצמיחה של השיער, שיהיה לה מידע מדויק להחליט לפיו. אולי לא הבנת, אבל ההתנגדות שלי לשלוח ילד לגן בפיג'אמה או בבגדי בנות, או בכל לבוש לא מקובל, אין לה שום קשר למגדר ולמיניות, אלא להגנה על הילד ולהקניית ידע בסיסי על העולם. בדיוק כשם שאלמד אותו שכרוצים שוקו בסופר, צריך לשלם על זה, ושבשביל לאפות עוגה צריך לעשות בצק. עובדות החיים, ידע כללי, זה הרעיון. ושיער? הוא הרי צומח. קעקועים - זה לא.