בהמשך לשמופית, שאלה כבדה נוספת

Aאלינור

New member
בהמשך לשמופית, שאלה כבדה נוספת

האם אתם מתכננים את עניין הילדים על פי התקדמות הלימודים והקריירה שלכם? או אולי רק של האישה? האם אתם מסמנים לכם דברים שהייתם רוצים להשלים קודם לפני שתחליטו להביא ילדים לעולם? אני אישית מאוד מסובכת עם עצמי בנושא. מצד אחד אני אומרת לעצמי שאני לא יכולה לעשות את הצעד הגדול עכשיו כי אפילו עוד לא התחלתי תואר שני ואם אני רוצה להישאר בבית עם התינוק לפחות בתקופה הראשונה (חצי שנה)אז שני הדברים קצת מתנגשים. מצד שני אני חושבת על תכנון המשפחה, על מספר הילדים שאנחנו רוצים ואומרת לעצמי שצריך להתחיל. מצד שלישי.... (אם מדובר במשולש), הרי החיים תמיד מתפתחים ותמיד רוצים לעשות עוד משהו וכנראה שמוכרחים לדעת לשלב. מה איתכם?
 

שמופית

New member
כבדות על הבוקר ../images/Emo13.gif ...

אנחנו אמנם לא לומדים אבל רוצים לחכות עם הילדים עד שנסיים לבנות, כי במקום שבו אנחנו גרים כעת אין מקום אפילו למוצץ... כמובן שאני חושבת על תכנון המשפחה ואומרת לעצמי שצריך להתחיל (אני כבר אוטוטו בת 31) אבל מצד שני אני ממש לא מרגישה מוכנה. תמיר אומר לי שאף פעם לא מרגישים מוכנים - שזה פשוט מגיע ונכנסים לתוך זה. כנראה שבסוף נשלב - נתחיל לעבוד על ההריון כשנתחיל עם הבנייה, ונראה מה יצא קודם -
או
 

אתי@

New member
אנחנו בהחלט מתכננים את המהלכים שלנו

לפי שאר החיים. למשל החתונה, התחתנו רק כשזה הסתדר מבחינת לימודים, עבודה, מבחינה כספית, וכו´. כך גם ילדים, מן הסתם נחכה איתם עד שנספיק את כל מה שאנחנו רוצים, כמו טיולים בחו"ל, רונן-תואר שני, וכו´. כרגע אנחנו לא מרגישים שיש איזו התנגשות בלוחות זמנים, כמו שאת מתארת. אבל זה נכון שבנקודות מסוימות צריך לעשות לפעמים ויתורים. זה נכון שתמיד יהיה עוד משהו, אז אם אתם בגיל שזה מתחיל להיות דחוף, מן הסתם הילדים נעשים בעדיפות ראשונה. ואם לא, אז תהנו מהחיים כל עוד אפשר...
אני בטוחה שככה אנחנו ננהג...
 

fila

New member
אנחנו.......

ברור שהיינו רוצים שוב לנסוע לחו"ל לתקופה ארוכה והייתי רוצה להתחיל תואר שני ושמעון גם היה רוצה לעשות כל מיני דברים אבל תמיד זה ככה תמיד יש משהו שבא על חשבון משהו אחר והשאלה אם זה הזמן המתאים או לא תלויה בגורמים נוספים כמו למשל העובדה שהיום-מזל טוב לאחד והיחיד שלי- שימי- יש יומולדת 36 !
וכן הוא כבר רוצה ילד , אז מה שאני אומרת זה שלפעמים הזמן עושה את שלו... ולא רק הלו"ז המאוד מתוכנן שלנו בד"כ הוא מה שקובע
 

dorlim

New member
מזל טוב והרבה אושר ../images/Emo140.gif../images/Emo65.gif../images/Emo140.gif

 

danaziv

New member
מזל טוב והרבה אושר../images/Emo65.gif../images/Emo151.gif../images/Emo77.gif

 

תמרה*

New member
אצלינו ההחלטה על ילדים היתה מנותקת

משאר ההחלטות, ואולי זו היתה טעות. פשוט החלטנו שאנחנו רוצים, ומוכנים נפשית. בינתיים אני החלטתי להרשם לתואר שני, עשיתי GMAT, והתחלתי למלא את טפסי הרישום. ואז התברר לנו שהנסיונות הצליחו. אז הנה אנחנו, בתחילת הריון (חודש שני), ואני עדין מתכוונת להתחיל גם ללמוד בשנת הלימודים הבאה. מקווה שאני אצליח. ועוד משהו, דווקא בעבודה שלי יש עכשיו חוסר ודאות נורא, ואני כל הזמן בלחץ שיפטרו אותי, אז נראה שההריון לא בא בזמן הכי מוצלח, ובכל זאת אני לא מצטערת לשניה. מה שיהיה יהיה, ואנחנו נזרום עם השינויים...
 

תמרה*

New member
על פי החוק היבש

צריך לקבל אישור ממשרד העבודה על מנת לפטר אישה בהריון. בימינו אנו לא כ"כ בעיה לקבל את האישור...
 

יעלי2

New member
אישה עובדת מתחת לחצי שנה

מותר לפטר אותה בהריון. אישה לא חייבת להודיע למעביד שהיא בהריון עד חודש חמישי. אישה שיש לה ותק של מעל 1 שנת עבודה, אסור לפטר אלא באישור מיוחד ממשרד ממשלתי ויש להם נטייה להשיג את האישור הזה לעיתים קרובות מידי. אם מפטרים אישה בהריון מומלץ לפנות לויצ"ו (יש להם אתר) ובו חוברת של כל הזכויות שלה במהלך ההריון. כמה ימי חופשה מגיעים לצורך בדיקות, הריון בסיכון גבוה, טיפול משפטי, שביבת עבודה במשמרות וכו. מומלץ שיהיה בבית בכל מקרה (מחולק חינם).
 

יעלי2

New member
נראה לי שאף פעם אין זמן מתאים בול

יש גם אילוצים. אחי לדוגמא עשה את הבת הראשונה שלהם לפני 6 שנים. את הבת השניה הם דחו כי "לא מצאנו זמן מתאים" והתוצאה, ילדה שניה מדהימה בהפרש של 6 שנים. הרבה קינאה מצד הגדולה על התוספת החדשה, ומצד שני האמא אומרת שהיא לא מבינה למה הם חיכו ודחו ומשכו את "עשיית" השניה. אז נדמה שזה אף פעם לא הזמן האידאלי אבל מסתדרים. ולאתי@ כל הכבוד לכם על התכנון. יש לי זוג חברים שהולך לפי הספר, וזה מאוד מתאים להם. הלוואי על כולנו.
 

אתי@

New member
בקשר לתכנון, מה שחשוב בעיני זה לא

להינעל על התכניות, כלומר, מותר גם לשנות את התכניות אם הדברים משתנים באופן לא צפוי
, או סתם כי פתאום נורא רוצים להתחתן עכשיו או לעשות ילד עכשיו.
 

שירי71

New member
אצלנו...(ארוך)

לי לחילופין היהתה תחושה שכל פעם עולה שעד שאני לא מסיימת התמחות (עוד 3.5 שנים) אני לא אביא ילד לעולם... וזה השתנה אחרי שנישאנו ושוב השתנה לו ככה כל כמה זמן הייתי משנה את דעתי. אבל כיוון שבשבועות האחרונים קורה לי דבר חדש לגמרי שלא קרה לי אישית בחיים ותמיד הייתי שומעת אותי מאחרות ולא מצליחה להזדהות איתו, כנראה שהתכניות יתגמשו להן ככה... מה שקורה לי בזמן האחרון וזה די חזק וראשוני כזה עבורי זה הרצון החזק, מין רגש חזק של זהו, תינוק, ועכשיו!!! המעניין הוא שכל החיים ממש לא התחברתי לתינוקות קטנים, תמיד הם היו נראים לי שבירים כאלה ושעדיף לא לגעת בהם וכאלה... (מוזר הא?!) ובתקופה האחרונה נראה לי שמשהו בסביבה קולט את זה (נשמע פסיכי?!) פתאום כל מיני אנשים שאני מכירה מראים לי תינוקות שלהם ואני מרגישה שחייבת פשוט חייבת להחזיק תינוק... משלי, והיום בקופח בבוקר נגשה אלי מישהי עם תינוק מדהים!!! וביקשה שאשים עליו עין לכמה דקות ומבחינתי זה היה השיא!!! איזה תינוק חמוד ואמרתי לעצמי שבעבר לא הייתי יודעת מה לעשות עם זה ועכשיו זה נראה לי כזה טבעי... ומנגד, יש את המציאות וכל מיני חוקים מוזרים הקשורים לעבודה ורצון שלי להמשיך להיות במקום בו אני נמצאת ולא לעזוב... ככה שהאיזון בין הרצון העז והמציאות מתקבל בצורה של לחכות אבל רק קצת, ולא לחכות עוד 3 וחצי שנים זה בטוח.
 

אתי@

New member
התרגשתי מהתשובה והכנה ומהפתיחות../images/Emo9.gif

נשמע כאילו השעון הביולוגי מתחיל להראות את אותותיו. שמעתי שלכל אישה יש שלב בחיים שבו היא מרגישה הרגשה חזקה מאוד של רצון עז לתינוק, הרגשה שאי אפשר להדחיק, וההרגשה הזאת מסמנת לנו שהגיע הזמן לתינוק...
 

Ronnie*

New member
נראה לי שהשעון הביולוגי שלי מוכן...

כבר הרבה זמן, בערך מאז שנולד האחיין הראשון שלי (טוב, של אורי, אבל למה להיות קטנוניים). הוא כמעט בן חמש... אבל מבחינה מעשית - נראה לי שנחכה שנה-שנתיים. אני אסיים את התואר השני (או לפחות אהיה לקראת סיום), ומצבנו הכלכלי יהיה יותר טוב בגלל שנשלם חלק מהמשכנתא, תיפתח לנו קרן השתלמות וכו´. וחוץ מזה, למרות שאני מאוד מאוד רוצה, אני כן מרגישה שאני צריכה עוד קצת זמן כדי להתרגל לרעיון... ושירי, גם אני התרגשתי מהתגובה שלך והזדהיתי איתה...
 
למעלה