בהמשך לשרשור הטחינה למטה וביקור בסופר הסיני

[נחמנית]

בהמשך לשרשור הטחינה למטה וביקור בסופר הסיני

אחרי הדיון המעניין בנושא איזה טחינה ואיזה טחינה כדאי לקנות בסופר ערבי. חשבתי היום בעודי משוטטת בסופר הסיני, האם יש חנויות מהגרים אחרות שאתם הולכים אליהם לקנות משהו מיוחד שאין במקום אחר. הצלחתי למצוא היום חציל סיני, או שאולי יש לזה שם יותר מקובל. התגעגעתי לזה מטורונטו - חציל נטול גרעינים וכשלונות.

יש חנויות נוספות שאינן ג'ו הסוחר שאתם ממליצים עליהן, או מוצר ספציפי מעניין?

50% מהמוצרים בחנות היום נראו לי בין המעניין למשונה. לא הצלחתי להחליט אם יש לי אומץ ומי ינסה את זה.

 

[KallaGLP]

אני לא הצלחתי לנהל רומן עם ג'ו.

הייתי אצלו פעמיים, בפעם הראשונה כי שמעתי עליו ניסים ונפלאות והלכתי לבדוק במה הדברים אמורים, ובשנייה רק כי הייתי עם חברה שרצתה לקנות שם משהו, אחרת הייתי מוותרת על התענוג. לא ראיתי שם שום דבר שעשה לי חשק לחזור לשם שוב. מבחינתי המבחר קטן וגם האריזות קטנות, לא מתאים לי. אני שונאת קניות, ולכן כל מה שניתן לשמור מחוץ למקרר או במקפיא קונה באריזות גדולות, למשל בקוסטקו.
ממילא אפשר לספור על אצבעות של יד אחת את מגוון המוצרים שהילדים שלי מוכנים לאכול, ואלה חייבים להיות מאכלים הכי בסיסיים ופשוטים, בלי שום התחכמויות, לכן אין לי מה לקנות משהו לא סטנדרטי כי אין סיכוי שיסכימו אפילו לטעום. עד עכשיו הם לא מסוגלים להתרגל למזון בארה"ב ושום דבר כמעט לא טעים להם, אלא מבחר קטן מאוד של דברים שאני מכינה בדיוק כפי שהכנתי בארץ (וגם אז על חלק מהדברים הם מתלוננים שזה לא אותו טעם).
איפה שאנחנו גרים יש סייפוויי ממש מוצלח ועוד סופר מקומי קצת יותר קטן, שניהם במרחק מייל מהבית, אז לרוב קונים שם, כשפעם בשבועיים בערך קופצים לקוסטקו ולפעמים פרד מאייר, שנמצאים במרחק כרבע שעה נסיעה. לרוב, אני משתדלת לצמצם את הגיחות לקניות למינימום (בזבוז זמן מבחינתי) וגם מעדיפה להסתפק בחנויות כמה שיותר קרובות לבית, אלא אם פעם בכמה זמן יש צורך לקנות משהו שאין בחנויות הקרובות יותר.

 

[KallaGLP]

אגב, יצא לי להיות בערך פעמיים בחנויות מהגרים.

פעם אחת, בקיץ האחרון, כשאירחנו תלמידות מקוריאה במסגרת חילופי תלמידים של ערים אחיות, ולקחנו אותן לחנות של קוריאנים כדי שיבחרו להן מה שהן אוהבות, ופעם שנייה כשהוריי באו לביקור בסתיו האחרון ולקחתי אותם לחנות של רוסים כדי לקנות כוסמת, פרלובקה ודג מלוח פחות או יותר נורמלי. בארץ נורא אהבתי דג מלוח, אבל פה אפילו בחנות הרוסית הוא לא היה מספיק טעים בשביל שאטרח לנסוע לשם שוב. וחוץ ממני אף אחד בבית ממילא לא אוהב. הדייסות, למרות שהן בריאות ודי טעימות לי, הן פחמימתיות, ואני ופחמימות לא הולכים טוב ביחד. על יתר בני המשפחה אין אפילו מה לדבר - אף אחד לא נוגע, פרט לבן הבכור שגם ככה מתגורר כרגע בארץ.

 

[KallaGLP]

ועוד נזכרתי שבקליפורניה נכנסתי פעם לחנות הודית,

בזמן שחיכיתי לבת שלי שבילתה עם חבריה במקום סמוך, ונזכרתי שבדיוק נגמרת לי הפפריקה, אז קניתי. אחרי זה במשך זמן מה לא הצלחתי להבין מדוע כל הבשר שאני מכינה יוצא לי ממש חריף, עד שקלטתי שזה בגלל הפפריקה הארורה הזאת. אצלנו מתים על פפריקה ואני מוסיפה בנדיבות למזונות רבים, והיה פשוט בלתי אפשרי לאכול את זה. אז נתתי את הפפריקה החריפה לעוזרת וקניתי לי פפריקה בחנות נורמלית ובא לציון גואל.

 

[metm98]

הממ...

אני מניח שלא התכוונת שהמשפט האחרון יצא כל כך פלצני..
(או קולוניאלי, לפי אסכולות מסוימות)

 

[KallaGLP]

נו, באמת.

בחרנו לגור באזור עם מעל 90% אסיאתים כשרוב הישראלים בוחרים לגור ב"קיבוץ", ילדיי הביאו כל יום חברים אסיאתיים הביתה ולא פעם כתבתי גם פה וגם בפורום השני כמה אהבנו את החברים האלה. כל הסיטואציה תוארה בצורה הומוריסטית, מדובר פה על מזון, for Christ's Sake, או אם לא אוהבים מזון אתני מסוים זה גם מצביע על גזענות או קולוניאליזם? ילדיי לא אוהבים מזונות שהם לא רגילים אליהם בכללי, כפי שטרחתי והדגשתי (ובכלל אוהבים מעט מאוד סוגי מזון), וברור שבחנויות אתניות מטבע הדברים מוכרים סוגי מזון רבים שהם לא רגילים אליהם, פרט לכך, הם גם לא אוהבים דג מלוח, רגל קרושה ועוד כמה דברים, וזאת אף על פי שאחת הבנות שלי היא ילדה מאומצת מרוסיה. אז מה זה אומר? שאסור להתבדח בעניין כי ישר מרימים את דגל הגזענות, הקולוניאליזם ומה לא?

 

[Boston Guy]

אצלנו יש את הרובע הארמני ב"סביוני צ'ארנייב"

בעיירה ווטרטאון שצמודה לעיר קיימברידג' יש רובע ארמני שבו כמה מכולות ומאפיות שמוכרות מוצרים בסגנון עדות הימ"ש. מי אמר לחמג'ון ולא קיבל?

יש באזורינו שתי רשתות גדולות של סופרמרקטים אוריינטאליים - הונג קונג מארקט ו H-MART. רצוי להצטייד באטמי אף וכפפות מנתחים (לפחות בראשונה).

דגים לסושי קונים בחנות שנקראת "סאקאנאייה" - חנות אוכל ים ודגים בבעלות יפנים, שפותחים כל בוקר בחמש על הרציף של נמל הדייגים בגלוסטר, קייפ אן - ופותחים את החנות כשהם מצליחים לצלוח את הפקקים של הכניסה לבוסטון עם השלל היומי. אין דג יותר טרי ממה שהם מוכרים שם.

יש שתיים או שלוש רשתות של מכולות רוסיות (יש כאן אוכלוסייה גדולה של מהגרים מרוסיה, שרובם עברו דרך מענק הקליטה בישראל בדרך לפה).
לשם אני מגיע בשביל נקניק קבאנוס (מבקר נמוך) ונקניק הרץ כחלחל מבשר סוס.
וביצות קינדר, כשהילדים היו קטנים יותר.

הסופרמרקט שבו אנחנו קונים הכי הרבה הוא "סופרמרקט לאנשים שהדולר חשוב להם" - וככזה יש לו מגוון מאוד רחב של מוצרים אתניים - אוריינטאליים והיספאניים. והמון מוצרים יווניים כי הבעלים של הסופר הם יוונים.
השבוע היו על המדף שם חצילים רגילים גדולים, חצילים קטנים (BABY), חצילים תאילנדיים, חצילים יפניים, חצילים סיניים, חצילים איטלקיים, חצילים מפוספסים...
ובאזור הירקות האוריינטאליים יש את כל אבות המזון - מדאיקון ועד בוק צ'וי.
היתקון של לקנות את הירקות האלו שם ולא בסופר הסיני הוא שבמארקט בסקט הרבה יותר נקי... בסופר הסיני הריח כל כך חזק שאתה מרגיש שהוא גורם לשיער שלך להסתלסל.

 

[John the Savage]

אני אוהב סופרמרקטים אסייאתים

כשגרתי בערים גדולות, היו לידי סופרמרקטים אסייאתים גדולים, והייתי הולך אליהם לא מעט. במקום המגורים הנוכחי שלי, יש אמנם איזה שתיים-שלוש חנויות אסיאתיות, אבל אלו חנויות קטנות עם מבחר מצומצם. אני מתגעגע לסופרמרקטים האסיאתים הגדולים.

מבחינתי, היו שתי סיבות ללכת סופרמרקטים אסיאתים: אחת זה ירקות ופירות זולים. והסיבה השניה היא זה שאני אוהב לנסות מוצרים חדשים. קרה לא מעט שחזרתי מהסופר הויאטנמי או הסיני או הקוריאני עם כמה מוצרים שאין לי מושג מה הם אבל ניראו לי מעניינים, ורק אחרי שחזרתי הביתה חיפשתי מה לעשות איתם, ואיזה מתכונים יכולים להתאים, ומה זה בכלל ...

סופרמרקט אחר שאני הולך אליו לעיתים קרובות יחסית זה רשת בשם Grocery outlet, שידועה אצלינו גם בשם החיבה שלה Used foods. זו רשת סופרמרקטים שנמצאת בעיקר בחוף המערבי, שפועלת כאאוטלט של מזון ומוכרת בעיקר עודפים, מכירות חיסול וכו' במחירים מוזלים. הקטע הוא שאפשר למצוא אצליהם הרבה פעמים מוצרי מזון איכותיים בחצי מחיר מכל סופרמרקט אחר (וגם דברים שלא תמיד מוצאים בסופרמרקטים אחרים). זו גם דרך לגלות כל מיני מוצרים שלא ידעתי על קיומם. ומצד שני, אף פעם אי אפשר לדעת מה אמצא אצליהם בביקור הבא. יש אמנם מוצרי בסיס שיש אצליהם תמיד, אבל הדברים היותר מעניינים מתחלפים כל הזמן.

 

[ron1222]

אני מאוד אוהבת חנויות מהגרים

יש אצלנו בעיקר חנויות הודיות מרתקות. אני אוהבת את תחושת ההרפתקאה שיש לי עם מוצרים לא מוכרים....
אלא מה- החיים קצת הכניעו אותי. למי יש זמן לבשל מוצרים שרק חבר משפחה אחד מתוך חמישה יאכל? אני גם ככה מפסידה במרוץ הבלתי אפשרי לדאוג שתמיד יהיה מספיק אוכל בריא וטעים בבית שיש בו שני בנים בגיל ההתבגרות, אז להקציב זמן בישול למאכל עלום שהכנתו ארוכה וטעמו חשוד?
אולי כשאצא לפנסיה / הילדים יצאו מהבית, אחזור לתחביב הזה....

 

[Midriff]

גויאבות

הולכים לסופר הסיני ומוצאים שם גויאבות..(ותמיד משלימים בכל מיני סוגי דים סאם קפואים)

 

[נחמנית]

הסופר הסיני נפתח בקצה הרחוב שלנו - מילולית

ולידו הפיצה השכונתית. אם אני קופצת להביא פיצה לילד וצריך לחכות כמה דקות אני עושה שם סיבוב בהייה. שמתי לב לחצילים רק כי בהיתי במה שנראה כמו עגבניות רקובות ולפי הריח קלטתי שזה בכלל אפרסמונים.

אני קונה אוכל במקפרי, שופרייט, הול פודס וקוסטקו ואין שם חצילים סיניים. גם לי אין יחסי חיבה עם ג'ו הסוחר. בתור לקטוזית כבדה שלא מסוגלת לגעת בדברים "נגועים" הכל כמעט אצל ג'ו מסומן כ"עלול להכיל עקבות חלב" וזה אומר שגם ככה אין לי מה לקנות שם.

חנויות מהגרים אני אוהבת, זה מעניין, גם בלי לקנות.