בהמשך לשרשור הנקה

משוש30

New member
בהמשך לשרשור הנקה ../images/Emo10.gif

אתן בטח זוכרות שכשחזרתי לעבודה לפני כחודשיים מתן התחיל עם שביתה (לא סתם שם המשפחה שלו זה פרץ...חסר רק שפם) אז מאד התבעסתי מזה אבל שאבתי קצת במשך היום ובלילות הוא ינק מתוך שינה (מתוק שלי...). אז זהו גם זה נגמר...לפני כמה לילות הוא הפסיק לינוק גם בלילה. התחלתי לשאוב שאיבת בוקר גדולה. אז אתמול הלכו לפח 200 CC של חלב שאוב כי לא שמתי לב שהמשאבה לא שטופה עד הסוף ויש בה שאריות סבון, והיום (כנראה אות משמים) שאבתי את 80 ה-CC האחרונים כי המשאבה שבקה חיים (והחלב הולך ומתייבש). אני לא מאמינה שאני כותבת את זה. אחרי הכל הנקתי מלא 3 חודשים והנקה חלקית די יפה (כחצי מהאוכל שלו ביום ) במשך עוד כמעט חודשיים. סך הכל לא רע נכון? ואני יושבת ממש עם דמעות בעינים. זהו נגמרה ההנקה. נגמרה תקופה. הילד שלי כבר "לא צריך" אותי יותר-יש לו בקבוק והוא אפילו מעדיף אותו על אמא...אני לא מאמינה שאני כותבת את זה ואני לא מאמינה שאני ממש באבל... הוא ממהר הילד שלי. ממהר להתהפך, ממהר לגלות את העולם, ממהר להפסיק לינוק. וכל דבר כזה איפשהו הולך ומרחיק אותו ממני הולך ומקטין את התלות שלו בי...נכון. זה מה שאני רוצה. אני כאן בשביל שיהפוך לבן אדם עצמאי, לא תלותי, בטוח בעצמו ובמעשיו, אבל איפשהו קיים הצורך האגואיסטי הזה שלי של ידיעה שרק אני יכולה לתת לו משהו יותר טוב מכולם ואת הדבר הכי טוב-חלב אם, והנה זה נגמר...סליחה על ההשפתחות אבל אני יושבת פה ובוכה
 
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif כ"כ מבינה אותך

אם היו שואלים אותי פעם כמה זמן אניק, הייתי אומרת גג עד גיל חצי שנה ועכשיו כשאריאל בן 5 וחצי חודשים אני ממש לא רוצה לראות את הסוף, למרות שאנשים טובים כל הזמן שואלים אותי אם אני עוד מניקה???? מבינה אותך שזה עצוב, אבל תחשבי שעד עכשיו הוא קיבל את החלב שלך וינק ושזו גם לא אשמתך, הוא פשוט גמל את עצמו.
 
../images/Emo24.gif מאשה, מתוקה...

כל כך מובן לי איך שאת מרגישה. יש דבר אחד בעולם שהוא רק שלך ושלו, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשבילו, ועכשיו זה נלקח ממך. תנסי לחשוב באופן הכי חיובי שיש - שנתת לו את המקסימום, את הזהב הזה שרק את יכולת לייצר עבורו, במשך 5 חודשים! 5 חודשים, מאשה! זה יופי של זמן, הרבה יותר ממה שהמון נשים לא חולמות עליו אפילו... את יכולה לנסות להניק אותו באופן חלקי אם הוא מסכים לינוק. אפילו פעם ביום... זה המצב אצלנו כבר המון זמן. מאיה בת 9 חודשים והיא מוכנה לינוק אך ורק בבוקר כשהיא מתעוררת, לעשר דקות בערך. יותר מזה היא לא מוכנה. במהלך היום היא מסובבת את הראש וסוגרת את הפה אם אני מציעה לה לינוק. היא עושה את זה כבר יותר מחודש, אולי אפילו קרוב לחודשיים... אבל אצלי היא אכלה מוצקים מאוד מוקדם ובגיל חצי שנה כבר אכלה המון ונהדר. כרגע זה המצב אצלנו, ואני מקווה שלפחות זה ימשיך עוד כמה חודשים. אבל אני שמחה שזה לפחות בא ממנה, ולא יגיע אח"כ לגמילה שנכפית עליה כמו שהיה עם יובל לצערי. חוץ מזה, אל תחשבי בחיים שהוא מעדיף את הבקבוק על אמא! זה לא נכון! הוא מעדיף אולי לאכול מבקבוק, אבל הבקבוק לא מחבק, לא מנשק, לא מצחיק ומשחק, לא אוהב אותו יותר מכל דבר בעולם... אוכל זה דבר אחד, ואמא זה משהו אחר. אני בטוחה שהוא מעדיף אותך על הכל!!!
 

שפנים

New member
הוא תמיד יהיה זקוק לך...

גם אם עכשיו הוא נצמד לבקבוק... כל הכבוד על 5 חודשי הנקה+עבודה+חיים בטירוף. בכל מקרה חיבוק ממני... שהולכת כנראה לעבור את כל הבלגן ממש בקרוב
 
כתבתי ומחקתי מאה פעמים

גן כאן וגם בפורום הנקה, אבל אני לא יכולה שלא לכתוב לך, וסליחה אם המילים יתבלבלו. כל אמא בוכה כשהיא מפסיקה להניק. לא משנה אם זה בגלל שלא הצליחה כמה שרצתה או שקיבלה עצות רעות, או שהיונק/ת החליט (ולא משנה באיזה גיל זה קורה). סבתא שלי אמרה שזה הורמונלי. ככה אומרים אצלינו במשפחה כשיש בכי שחייבים לבכות אותו בלי תירוצים. "יש לי בכי" - זה הורמונלי - אין ביקורת. תשמחי שהצלחת את מה שהצלחת. אני לא אנסה לשכנע שיכולת יותר או שהיום יש משהו שאת יכולה לעשות עוד ולא ניסית - כי אני עקבתי אחרי הסיפור שלך, וראיתי איך כמעט נגמרת על הכביש. זו הסכנה האמיתית. מתן מקסים ואוהב ויפה וחכם והכי הכי ילד שלך בעולם. והוא יהיה כזה גם מחר. אז תבכי את הבכי שלך בלי הסברים ובלי להתנצל - ותעברי הלאה אחר כך מחוזקת ורעננה - ותהיי האמא הכי טובה שאת יכולה בשבילו. וקחי לדרך כמה
ים ממני - לחיזוק. ומקווה שהצלחתי להעביר את המסר שניסיתי, ולא יצא מבולבל מידי.
 

lulyK

New member
כתבת מקסים.

"יש לי בכי", זה הולך להיות ביטוי שגור אצלי מעכשיו
 

עמית@

New member
כנ"ל, אהבתי.

זה ממש מדוייק לרגעים שבכי הוא צורך פיזי, כמו אוכל ושינה ושאר דברים
 

סם2

New member
מסכימה.

וגם אני הולכת לאמץ את הביטוי המוצלח הזה
 

עמית@

New member
כל כך מבינה.

כמה עצוב, באמת סוף תקופה מאוד מאוד משמעותית. את יודעת שעדיין יש דברים שרק את יכולה לתת, את אחת ויחידה בעולם שלו. אבל את התחושה קשה להדביר
 

dorlim

New member
../images/Emo24.gif

לא מוצאת את המילים הנכונות אז בנתיים רק
גדול
 
מאוד מאוד מאוד מבינה אותך ../images/Emo24.gif

רועי בן שנה ושלושה חודשים וההנקות אצלי הצטמצמו להנקה אחת בבוקר. התחושה היא באמת קשה ועצובה. עצוב לי שזה נגמר ולכן אני כל כך מבינה אותך. מצד אחד זה כיף לראות שהוא מפתח עצמאות ומצד שני - קשה שהאינטימיות הזו ששייכת רק לך ולו נפגעת. אבל - יש דרכים נוספות "לפצות" על המגע הזה שנעלם - את יכולה סתם להתכרבל איתו ולחבק כמה דקות לפני השינה זה גם המון. ודעי לך שהתלות שלו בך רק תלך ותגדל (ראי הודעה שלי בפורום הורים לתינוקות) ושהוא יצטרך אותך כל חייו בלי קשר להנקה. שולחת לך כמה חיבוקים של הזדהות
 

אפרת12

New member
כל כך מבינה ומזדהה...

כל פעם מסתכלת על ההודעה שלך, ולא עונה כדי לא להכניס את עצמי פה... סיון סיים (ביוזמתי) לינוק ביום שבת, ולא היה נראה שאכפת לו מי יודע מה... רק לי היה עצוב נורא. שלא לדבר על זה שבלילה, אחרי שהוא נרגע, או אחרי שהוא אוכל (תלוי איזו מהקימות זו) הוא דוחף אותי בעצבים כדי לחזור למיטה. אמא שלי אומרת לי להפסיק להיעלב - אבל איך אפשר
ככה מתחילה לאט לאט לחלחל ההבנה שלא לעולם הקטן הזה יזדקק לי כל כך, שאני כבר לא הכל בשבילו... ואז את כתבת את ההודעה שלך - ואני
איתך... אנחנו צריכות לשמוח, לא
שהקטנים שלנו מפתחים עצמאות ומפלסים להם דרך בעולם... אבל זה צובט ב
, קצת... בכל זאת...
 

עינבלית

New member
../images/Emo24.gifמשושה יקרב../images/Emo24.gif

"אני כאן בשביל שיהפוך לבן אדם עצמאי, לא תלותי, בטוח בעצמו ובמעשיו, אבל איפשהו קיים הצורך האגואיסטי הזה שלי של ידיעה שרק אני יכולה לתת לו משהו יותר טוב מכולם ואת הדבר הכי טוב-חלב אם, והנה זה נגמר..." כתבת בדיוק את הניגוד הכי חזק בלבה של כל אם (מניקה או מתמלת)- בין העצמאות לתלות. נגמרת תקופה, אכן. אבל יקחו עוד כמה חודשים עד שמתנצ'וק יעשה עצמאי באמת. אולי לא תעניקי לו מחלבך כמו שתכננת אבל מאהבתך ומחיבוקך- לנצח! תרגישי טוב, אני מתארת לעצמי שאת עוברת תקופה לא קלה.
 

משוש30

New member
תודה בנות אתן ממש מקסימות!../images/Emo13.gif

כל תשובה ותשובה באה מהלב ממש כיף לחלוק איתכם את הדברים גם הקשים. אני עדיין עצובה, אבל אני מתחילה להתרגל לרעיון. מה שכן דווקא אתמול הוא החליט בערב שהוא רוצה ציצי, רק ציצי ולא בקבוק אבל...כבר אין לי חלב. אז נתתי לו ציצי והתפללתי שיצא ויגיע אליו קצת חלב בכל זאת אבל אני לא יודעת אם זה הצליח או לא.מבחינתי התייחסתי לזה כאל פירדה שלנו מההנקה. היום היה לי יום מטורף והמשאבה שבורה אבל לא הרגשתי אפילו מעט אי נוחות במשך היום. זהו אין חלב יותר
עכשיו אני מחכה עוד יותר להריון הבא ולילד הבא שאני אניק...זה לא יהיה מתן אבל ללא ספק אני אתגעגע לסוג הזה של קרבה שאין בשום מקום אחר. מה שכן אתמול היו למתן רגעים ארוכים שהוא הסתכל עלי כל כך ברצינות ועם כל כך הרבה אהבה שהרגשתי ששום דבר עוד לא נגמר. נגמרה ההנקה אבל האהבה שלנו והקשר שלנו עוד בחיתוליו ומחכים לי חיים שלמים לגדל אותו להכיר אותו וללמוד להעריך אותו כי לאהוב אותו אני אוהב תמיד
 
אוי ../images/Emo10.gif

אני לא יכולה לדמיין את היום שגם אצלי זה יגיע. למעשה, אני מסרבת לתת מוצקים בינתים מתוך טמינת ראשי בחול. במקרה שלך, תסתכלי על הצד החיובי, אולי זה בדיוק מתאים לך עכשיו בשביל לעבוד על הילד הבא.
 

wieci

New member
../images/Emo24.gif קצת עצוב והרבה שמח לקרוא

את ההודעה שלך. הסתיים לו שלב ביחסים שלכם ומתחיל שלב חדש ומרגש, תשמחי על הקשר היפה שלכם, ועל האהבה שמתן מעניק בשפע.
 
הודעה מקסימה!

אני מאד שמחה על הגישה החדשה שגיבשת. היא נראית לי מאד בריאה. גם אני מפחדת מהיום שבו תסתיים ההנקה, אבל יש גם מקום קטן שלוחש, שיכול להיות שבאותו רגע היחסים עם הפיצית יקבלו גוון ועומק שונה, וזה יכול להיות גם לטובה. יכול להיות? תדווחי אם את מרגישה משהו כזה בקרוב...
 
למעלה