בהמשך לשרשור ממטה
בועזחודורוב ניסה לטעון ששירות צבאי הוא נעלה יותר משירות אזרחי או כל מסגרת אחרת מהטענה ש"כל תפקיד בצבא הוא חשוב", וכי אם יש תפקידים שאינם מועילים או אינם קשורים למטרות הצבא, הרי שזה בגלל שהכל מתוכנן מראש ובטח מישהו חשב על איזושהי דרך עקיפה בה זה תורם לצבא. אני רוצה לקרוא תיגר על הנחות היסוד התמוהות האלה, אבל לשם כך יש להכנס ראשית כל לשאלה המהותית אליה בועז לא התייחס (ואודה אם הוא או מי מחברי הפורום יתייחס עכשיו) והיא שאלת תפקידו של צבא. כידוע, במדינה דמוקרטית-מודרנית תפקידו של צבא הוא תפקיד הגנה על גבולות. גם אם לא נתייחס לשטחים הכבושים כאל מונח בעייתי בהגדרה של "גבולות", עדיין אפשר לסכם שתפקידו של צבא הוא ביטחוני בלבד, ונפרד לחלוטין מתחומים אזרחיים כלשהם. הסיבות לכך הן גם כלכליות-תועלתניות (יותר פרוייקטים = יותר חיילים שאותם יש לממן) אך בעיקר דמוקרטיות, שכן על התחומים האזרחיים להיות נקיים מאלימות ממוסדת (שצבא הוא השיא שלה). לכן, בניגוד להצהרה של בועז - לא כל תפקיד בצבא הוא תפקיד מועיל רק בשל העובדה שמדביקים לו את הלוגו צ'. אם לתפקיד מסויים אין אופי צבאי מלבד המדים של מי שמבצע אותו, הוא בלתי רלוונטי לצבא. אם תפקיד מסויים חורג מגבולות ההגדרה של צבא או אינו בעל תפקיד ביטחוני, הוא בלתי רלוונטי ומסוכן - שכן הוא מטשטש את הגבולות של צבא אל מול החברה האזרחית. כפי שהראתי לבועז, תפקידים כמו עבודות שיטור, כלי תקשורת, תפקידי חינוך (!) וכדומה, אשר אין להם ולצבא שום קשר מופיעים תחת סמכותו של צה"ל על אף ש'התרומה' שלהם למערכת הצבאית הכוללת היא מפוקפקת ומהווה סוג של אבטלה סמויה. בועז שוכח שהמטרה היא לא לתרום "למערכת הצבאית הכוללת" כי אם למדינה עצמה. התפיסה כאילו הצבא הוא איזשהו גוף נפרד שמגייס להנאתו את החיילים היא עיוות של מושג המדינה: המדינה מגייסת את האזרחים לצרכיה שלה ועושה זאת באמצעות הצבא. העובדה היא, שגם המדינה מבינה שאי אפשר להעמיס עוד תפקידים בלתי רלוונטיים על הצבא, ולכן היא מעניקה פטורים ל56% ממחזורי הגיוס, לכן צה"ל יזם תכנית לקיצור השירות, לכן הוא מעביר יותר ויותר תחומים לחברות פרטיות ולכן כנראה שגם בדרגים הללו מבינים שלא כל תפקיד בצבא חשוב. כאמור, בועז התעלם מהטיעונים ובחר ללכת על המסלול המאוד נוח - "בטוח יש מישהו מאוד חכם שחשב על כל זה, ובגלל זה אפשר לישון בשקט". יחי ההשגחה העליונה. ראשית כל, יש דבר מה חמור במיוחד בהנחה שאפשר ללכת עיוור ולא צריך לשאול שאלות מהותיות כי "בטוח מישהו חשב על זה". אני לא מאמין שבועז יעלים עין מכל סימן שאלה שנקלע בדרכו על סמך הטענה הזו. הרי לפי הנחות יסוד כאלו גם אין טעם לקיים בחירות (הממשלה מבינה מה היא עושה), אין טעם ללכת לבתי משפט (המשטרה יודעת יותר טוב ממך) וגם אסור בתכלית האיסור לבקר את תופעת "ההשתמטות" כביכול, שהרי צה"ל הוא זה שמעניק את הפטור למושמטים, וצה"ל כאמור לא יכול לטעות לעולם. אז או שבועזחודרוב יתקן את העוול ההיסטורי ויקרא לסגור הפורום שכן צה"ל - יחד עם אותו מישהו ממש ממש חכם שיודע מה הוא עושה - הוא זה שמעניק את הפטורים למושמטים, או שייאלץ להתמודד עם הטיעונים. מכל מקום, ההגינות מחיבת גם ניסיון להסביר מדוע "יש מישהו שחשב על הכל" הוא לא טיעון רלוונטי. כאמור לעיל, יש ערך מאוד כושל בכך. האמונה העיוורת שמה שאומרים ועושים הוא נכון תמיד יכולה להיות מדוייקת אך ורק כמו שעון מקולקל שמדייק פעמים ביום.גם האיש שחשב על הכל יכול לטעות, גם הוא יכול להיות מושפע מטעמים בלתי ענייניים, וגם קונספציות מבוססות יכולות להתגלות כשגויות. דווקא צה"ל עומד בקריטריונים האלה כולם: בני אדם כבני אדם יכולים לטעות - ההדחות וחילופי הרמטכ"לים הוכיחו זאת היטב: גם צה"ל מושפע מטעמים בלתי ענייניים - אם זה הצורך להמשיך להיות מתוקצב, ואם העובדה הפשוטה שהוא מחוייב למצוא עבודה ל-200,000 מגוייסים. כאשר מס' המגוייסים הוא שרירותי מן הסתם הוא גם יכול לעלות על הנדרש. השימוש בכח עודף למטרות שאינן ביטחוניות הינה החלטה שנובעת משיקולים לא רלוונטיים מקצועית. סופית - גם הקונספציות הצה"ליות הוכחו כשגויות פעמים רבות. באותה מידה שלא צריך להאמין בלב שלם לכך שקונספציות שנזקקו להן בעבר הן רלוונטיות כיום (לדוג', תורות הלחימה הצה"ליות שזכו לביקורת בועדת וינוגרד), כך גם גיוס החובה שנוסד בשנים בהן מדינת ישראל מנתה כמות קטנה בהרבה יותר של צעירים בני מחזור הגיוס והפך מכח האינרציה למאגר כח אדם מנופח ומסורבל. לסיכום, כפי שהראתי לכם, גם בצה"ל יש תפקידים בלתי רלוונטיים לצבא ולתפקידו המקורי, והטענה כי כל תפקיד בצבא הוא חשוב (ועוד לטעון שכל תפקיד יהיה יותר חשוב מכל מסגרת אחרת) היא מוגזמת ומנותקת מהמציאות. אשמח לשמוע תגובות בנידון.
בועזחודורוב ניסה לטעון ששירות צבאי הוא נעלה יותר משירות אזרחי או כל מסגרת אחרת מהטענה ש"כל תפקיד בצבא הוא חשוב", וכי אם יש תפקידים שאינם מועילים או אינם קשורים למטרות הצבא, הרי שזה בגלל שהכל מתוכנן מראש ובטח מישהו חשב על איזושהי דרך עקיפה בה זה תורם לצבא. אני רוצה לקרוא תיגר על הנחות היסוד התמוהות האלה, אבל לשם כך יש להכנס ראשית כל לשאלה המהותית אליה בועז לא התייחס (ואודה אם הוא או מי מחברי הפורום יתייחס עכשיו) והיא שאלת תפקידו של צבא. כידוע, במדינה דמוקרטית-מודרנית תפקידו של צבא הוא תפקיד הגנה על גבולות. גם אם לא נתייחס לשטחים הכבושים כאל מונח בעייתי בהגדרה של "גבולות", עדיין אפשר לסכם שתפקידו של צבא הוא ביטחוני בלבד, ונפרד לחלוטין מתחומים אזרחיים כלשהם. הסיבות לכך הן גם כלכליות-תועלתניות (יותר פרוייקטים = יותר חיילים שאותם יש לממן) אך בעיקר דמוקרטיות, שכן על התחומים האזרחיים להיות נקיים מאלימות ממוסדת (שצבא הוא השיא שלה). לכן, בניגוד להצהרה של בועז - לא כל תפקיד בצבא הוא תפקיד מועיל רק בשל העובדה שמדביקים לו את הלוגו צ'. אם לתפקיד מסויים אין אופי צבאי מלבד המדים של מי שמבצע אותו, הוא בלתי רלוונטי לצבא. אם תפקיד מסויים חורג מגבולות ההגדרה של צבא או אינו בעל תפקיד ביטחוני, הוא בלתי רלוונטי ומסוכן - שכן הוא מטשטש את הגבולות של צבא אל מול החברה האזרחית. כפי שהראתי לבועז, תפקידים כמו עבודות שיטור, כלי תקשורת, תפקידי חינוך (!) וכדומה, אשר אין להם ולצבא שום קשר מופיעים תחת סמכותו של צה"ל על אף ש'התרומה' שלהם למערכת הצבאית הכוללת היא מפוקפקת ומהווה סוג של אבטלה סמויה. בועז שוכח שהמטרה היא לא לתרום "למערכת הצבאית הכוללת" כי אם למדינה עצמה. התפיסה כאילו הצבא הוא איזשהו גוף נפרד שמגייס להנאתו את החיילים היא עיוות של מושג המדינה: המדינה מגייסת את האזרחים לצרכיה שלה ועושה זאת באמצעות הצבא. העובדה היא, שגם המדינה מבינה שאי אפשר להעמיס עוד תפקידים בלתי רלוונטיים על הצבא, ולכן היא מעניקה פטורים ל56% ממחזורי הגיוס, לכן צה"ל יזם תכנית לקיצור השירות, לכן הוא מעביר יותר ויותר תחומים לחברות פרטיות ולכן כנראה שגם בדרגים הללו מבינים שלא כל תפקיד בצבא חשוב. כאמור, בועז התעלם מהטיעונים ובחר ללכת על המסלול המאוד נוח - "בטוח יש מישהו מאוד חכם שחשב על כל זה, ובגלל זה אפשר לישון בשקט". יחי ההשגחה העליונה. ראשית כל, יש דבר מה חמור במיוחד בהנחה שאפשר ללכת עיוור ולא צריך לשאול שאלות מהותיות כי "בטוח מישהו חשב על זה". אני לא מאמין שבועז יעלים עין מכל סימן שאלה שנקלע בדרכו על סמך הטענה הזו. הרי לפי הנחות יסוד כאלו גם אין טעם לקיים בחירות (הממשלה מבינה מה היא עושה), אין טעם ללכת לבתי משפט (המשטרה יודעת יותר טוב ממך) וגם אסור בתכלית האיסור לבקר את תופעת "ההשתמטות" כביכול, שהרי צה"ל הוא זה שמעניק את הפטור למושמטים, וצה"ל כאמור לא יכול לטעות לעולם. אז או שבועזחודרוב יתקן את העוול ההיסטורי ויקרא לסגור הפורום שכן צה"ל - יחד עם אותו מישהו ממש ממש חכם שיודע מה הוא עושה - הוא זה שמעניק את הפטורים למושמטים, או שייאלץ להתמודד עם הטיעונים. מכל מקום, ההגינות מחיבת גם ניסיון להסביר מדוע "יש מישהו שחשב על הכל" הוא לא טיעון רלוונטי. כאמור לעיל, יש ערך מאוד כושל בכך. האמונה העיוורת שמה שאומרים ועושים הוא נכון תמיד יכולה להיות מדוייקת אך ורק כמו שעון מקולקל שמדייק פעמים ביום.גם האיש שחשב על הכל יכול לטעות, גם הוא יכול להיות מושפע מטעמים בלתי ענייניים, וגם קונספציות מבוססות יכולות להתגלות כשגויות. דווקא צה"ל עומד בקריטריונים האלה כולם: בני אדם כבני אדם יכולים לטעות - ההדחות וחילופי הרמטכ"לים הוכיחו זאת היטב: גם צה"ל מושפע מטעמים בלתי ענייניים - אם זה הצורך להמשיך להיות מתוקצב, ואם העובדה הפשוטה שהוא מחוייב למצוא עבודה ל-200,000 מגוייסים. כאשר מס' המגוייסים הוא שרירותי מן הסתם הוא גם יכול לעלות על הנדרש. השימוש בכח עודף למטרות שאינן ביטחוניות הינה החלטה שנובעת משיקולים לא רלוונטיים מקצועית. סופית - גם הקונספציות הצה"ליות הוכחו כשגויות פעמים רבות. באותה מידה שלא צריך להאמין בלב שלם לכך שקונספציות שנזקקו להן בעבר הן רלוונטיות כיום (לדוג', תורות הלחימה הצה"ליות שזכו לביקורת בועדת וינוגרד), כך גם גיוס החובה שנוסד בשנים בהן מדינת ישראל מנתה כמות קטנה בהרבה יותר של צעירים בני מחזור הגיוס והפך מכח האינרציה למאגר כח אדם מנופח ומסורבל. לסיכום, כפי שהראתי לכם, גם בצה"ל יש תפקידים בלתי רלוונטיים לצבא ולתפקידו המקורי, והטענה כי כל תפקיד בצבא הוא חשוב (ועוד לטעון שכל תפקיד יהיה יותר חשוב מכל מסגרת אחרת) היא מוגזמת ומנותקת מהמציאות. אשמח לשמוע תגובות בנידון.
