בהתייחס לשאלה המקורית ששאלת...
כלומר, "איך שינויי המשטר ההדרגתיים בישראל ישפיעו על הקשר בין יהודי ישראל ויהודי התפוצות?" לעניות דעתי, ההשפעה תתבטא בשלושה מובנים שכמכלול מהווים חזרה לדפוסים היסטוריים מתקופות מוקדמות בהיסטוריה. א. המשך המגמות העכשווית בישראל יגדיל את הפערים המוסריים ותרבותיים בין יהודי ישראל ויהודי צפון אמריקה (שהם ליברלים ומודרניסטיים ברובם) ויוביל בטווח הארוך לנתק ואולי אף התעלמות בין שתי הקבוצות. בטח ובטח להקצנת הביקורת כלפי ישראל ואובדן התמיכה הפוליטית והכלכלית שלהם בה. כל עוד יש את הדור הממוסד של התורמים חובבי ישראל הגדולים זה יהיה נסבל. אבל, עם הסתלקותם מהבמה של אדלסון וחבריו, זה יהיה כואב. אל להתבלבל בין זאת לבין מה יהיו דפוסי הקשר בין הממשל האמריקאי וישראל. זה עניין אחר שמושפע היום יותר מנוצרים אוונגליסטיים מאשר מיהודים. זה ישיב את היחסים לאיך שהם היו עד תחילת המאה ה-20 למעשה. תקופה ארוכה בה יהודי ארה"ב קנדה ומקסיקו היו עסוקים בעצמם ובמאבק הזכויות והמעמד הכלכלי ולא בישראל. ב. התחדשות ההסתמכות הכלכלית הישראלית על יהודי אירופה, ובעיקר יהודי צרפת ובריטניה העשירים (והאוליגרכים היהודים-רוסים שברחו למדינות אלו). אלא שבמקום שזה יעשה דרך מוסדות גמ"ח ושליחי הרב זה יעשה שוב דרך מוסדות קרן קיימת, משרד התפוצות וכ'ו. יהודי אירופה הם שמרנים יותר ונוטים להזדהות כאורתודוכסים ומשכך קרובים יותר להלך הרוח היהודי הישראלי. הם גם סובלים (או חוששים) יותר מגילויי גזענות ומשכך חשים דחיפות גדולה יותר לבצר את בטחון ישראל כאופציית החירום שלהם. ג. שאר תפוצות היהודים, במובן מסוים ימשיכו לנהל את חייהן בנםרד מיהודי ישראל, זולת פה ושם גלי הגירה אם המצב הכלכלי והחברתי במדינות מוצאם יהפוך לרע באופן נקודתי (ראה הגירה מארגנטינה וממזרח אירופה). אבל, תמיד כאופציה השניה אחרי מעבר לצפון אמריקה (כמות היהודים שעברו מברה"מ לשעבר לצפון אמריקה משתווה לזו של אלו שעברו לישראל בשנות ה90 וה 2000 ובעיקר אם מחשבים את אלו שעברו לישראל ואז ממנה לצפ אמריקה. יהודים אלו לא קשורים לדת וכמעט שלא קשורים לתרבות הישראלית וככאלו יחדדו את דפוסי הניתוק וחוסר העניין של יהודי צפון אמריקה בישראל. האם המצב הפיך? אולי עדיין לא מאחור מדי. אבל, ישראל תצטרך לעשות שינוי כיוון מוחלט, ומתמשך, במשך לפחות דור, לכיוון יותר ליברלי ומתון גם מבחינה מדינית וגם מבחינה דתית (כלומר יותר פרוגרסיבי, רפורמי ופחות אורתודוכסיה) על מנת לזכות באמון יהדות צפון אמריקה מחדש. וכל זאת בלי לומר מילה וחצי מילה על מה זה בכלל דמוקרטיה ואיך ישראל עומדת בהשוואה למדינות אחרות עם (לכאורה) שיטת ממשל דומה.
