אנפלאגד לפרצוף.
נסענו לחיפה בידיעה שרוב קהל היעד יהיה בהופעה הראשונה של הבילויים בעיר זה עידן ועידנים ואכן כשהגיע השעה, אחרי ההופעה המצויינת של ספי, חיכה לנו במרתף קומץ שספק אם מנה יותר מעשרה אנשים. אותם אנשים שכן הגיעו עשו לי חשק לעשות להם ולעצמי ערב מיוחד. מכירים את כל ההופעות ה"אינטימיות"? זאת, חברים, היתה הופעה אינטימית. הורדנו את הכלים מהבמה, אתי (איש המרתף) סובב קצת את התאורה והתישבנו כמעט בתוך קהל עם הגיטרות האקוסטיות והסקסופון , בלי מיקרופונים, לא מחוברים (הבאס, כשדפנה נגנה עליו, היה כמובן מחובר למגבר בווליום נמוך) ועם קצת פרפרים בריאים בבטן (פעם ראשונה שלנו של הופעה ללא הגברה כלשהי). היה אדיר בשבילינו, ייחודי ולשם שינוי, ללא מרחק כלשהו ובלי יכולת להסתיר אף כחכוח , פרצוף או מילה שהחלפנו בינינו. היה כיף גדול לשיר ולנגן באופן הכי ישיר לאותו קומץ יקר שהגיע לשם. תודה גדולה להם, לאיתי ולצוות "תווית" שדואג ומקריב כדי שאוכל להגיע לכל מי שרוצה לשמוע.