בהצתה מאוחרת גיליתי את הפורום..

[קלנדיה]

בהצתה מאוחרת גיליתי את הפורום..

ומרגישה קצת פספוס... אני בשבוע 35 הריון ראשון. מאד מתרגשת לקראת הלידה ובימים האחרונים החלו לעלות בי פחדים שאני מקבלת אותם לגמרי... אני חולמת ושואפת ללידה באופן טבעי בבית חולים מאיר, אתמול היינו שם בקורס הכנה ללידה והראו לנו סרט על הלידה וממש נכנסתי לחששות ופחדים. אני חוששת שלא אעמוד בכאבים האלה. לא אדע איך להתמודד איתם, ואשבר ואקח משככי כאבים, ואז כל החלום על הלידה הטבעית יעלם. עשינו סיור בחדר לידה הטבעי בבית חולים, וממש התחברתי אליו ואני יודעת ששם אעבור את הלידה בצורה הרבה יותר קלה. אני משתדלת לשדר לעצמי אך ורק מחשבות חיוביות, אבל גם לא יכולה להתכחש שדברים עלולים להתשנות. אני מעוניינת לדעת, נשים שעברו לידה טבעית, האם עשיתן הכנה נפשית לכך? גם לכן עלו פחדים שאולי תתאכזבו לא לעבור לידה טבעית כמו שאתן רוצות? תודה, אפרת

 

[יעל עיני]

לידה טבעית במאיר

היי אפרת. את הראשון ילדתי במאיר, לידה טבעית בחדר לידה טבעית. היה אחלה! החששות שלך הם לגיטימים לחלוטין, וטבעיים. גם אני חששתי ופשוט הגעתי להחלטה שאני זורמת עם עצמי, וגם בסוף "אשבר" ואקח אפידורל, זה לא נורא. זה בסדר. בסופו של דבר, עלו בי, במהלך הלידה, פעמיים הרהורי אפידורל, אבל איך שנגמר הציר גם שכחתי את ההרהורים, כך שילדתי טבעי לחלוטין. אני מניחה שההחלטה ללדת טבעי זאת הייתה ההכנה הנפשית שלי. בנוסף, קראתי את הספר "טבעי ללדת" ושכרתי דולה. אלו היו ההכנות שלי. היום, לקראת הלידה השניה, אני קרואת את "לידה פעילה" ושוב שכרתי דולה. בהצלחה, ואני לא חושבת שאת מפספסת...

 

[קלנדיה]

היי יעל

אני גם כל הזמן אומרת לעצמי לזרום עם כל מצב שיקרה, ומנסה לומר לעצמי שגם אם אשבר ואקח אפידורל זה לא סוף העולם, למרות שאני ממש, אבל ממש לא רוצה! אני משתדלת לקרוא המון על הלידה כדי להכין את עצמי נפשית. אני הולכת מדי שבוע למטפלת שהיא שעוסקת גם בנטורופטיה, הומפטיה, רפלקסולוגיה ודמיון מודרך, והיא אפילו הציעה לי ללוות אותי בלידה, מאד שמחתי שהיא אמרה לי את זה כי אני מרגישה שאני אצטרך איזו תמיכה מקצועית שכזו ע"מ להתגבר על הצירים. אם כי אני מרגישה שאולי זה עלול להפריע לאינטימיות עם בעלי בלידה.. האם זו מחשבה מוטעית? אני מלאה במחשבות בחודש האחרון.... מאחר וזו לידה ראשונה ואין לי מושג מה עומד לקרות..

 

[יעל עיני]

אני חושבת שעדיף

דולה, כי היא יודעת איך נראית לידה ויכולה לעזור לך ולבעלך "לקחת את העניינים בידיים". אני לא זוכרת שהיה לי זמן לאינטימיות עם בעלי, כי ההתייחסות הייתה בעיקר לצירים ולהתמודדות איתם... בכל מקרה, לי זה לא הפריע. נהפוך הוא, היא הייתה גורם מאוד חשוב לאורך כל הדרך וסיפקה לי תמיכה פיזית ונפשית. גם בלידה הקרובה אני לוקחת דולה...

 

[swann]

גם לדעתי עדיף דולה

הייתי אצל מטפלת הוליסטית שעבדה איתי על דמיון מודרך, בגלל הפחד שלי מההתמודדות עם הכאב, שנבע מהלידה הראשונה בה הכאבים היממו אותי וביקשתי וקיבלתי אפידורל בשלב מוקדם מדי. הרגשתי שלא היו לי כלים להתמודדות והיא עשתה איתי 3 פגישות של דמיון מודרך ועזרה לי להגיע לסוף ההריון ברוגע. היא גם הציעה לי לבוא ללידה. אני הרגשתי שזה לא מתאים. ילדתי בבית, אמי ואחותי היו, בעלי תמך ובאמת שלא הייתי צריכה את זה. במהלך ההריון חשבתי לקחת דולה אבל בסופו של דבר הרגשתי שהתכוננתי מספיק לבד, ובסוף התמיכה של בעלי היתה הכי משמעותית להתמודדות עם הצירים (וגם העובדה שהלידה היתה קצרצרה

) מבחינה פיזית. אני חושבת שאם הבטחון שלי בעצמי היה נמוך יותר, הייתי לוקחת דולה. בשביל התכל'ס. את העבודה על הדמיון העצמי עשיתי עם עצמי וזה עזר לי מאוד בלידה. אבל מסג'ים, רעיונות וכלים להתמודדות יהיו (לדעתי) מצויינים אצל דולה מנוסה. אלא אם כן המטפלת שלך מנוסה מאוד בליווי לידות וזה חלק ממה שהיא עושה באופן כללי.

 

[שושה בלה]

קלהדיה עוד לא מאוחר

הרכבת עוד לא גמרה את המסע אם את רוצהעזרה תיצרי עימי קשר במייל thorn@!017.net..il בהצלחה