בהקשר לדיון על מאבק החד הוריות

[avitalst]

בהקשר לדיון על מאבק החד הוריות

קישור שמשתלב היטב עם דעותי. ומילה אידאליסטית לפני השינה: ערבות הדדית וחמלה הן שני הדברים הנעלים שהופכים אותנו לאנושיים. בלעדי אלה, אנה אנו באים???? בברכת, תחשבו כמה צעצועים בבזאר ברח' יפו אפשר לקנות באייס קפה אחד מארומה שאנחנו מורידים בלי לחשוב, (שלא לדבר על סושי) אביטל.

 

[bali]

קראתי את המאמר

ויש לי כמה השגות בעניין... (שלא אפרט כאן ועכשיו כי זה לא ייגמר לעולם) ולגבי המותרות שאנחנו נהנים מהם בחיים, המותרות האלה יהיו הראשונות מבחינתי שיתבטלו אם אי פעם אהיה חס וחלילה במצב כמו של האמהות החד הוריות האלה. השאלה היא על מה הן מוכנות לוותר (צביעת שיער במספרה ב 400 ש"ח למשל... זה אוכל לשבוע לפחות) כדי לתת לילדים שלהן איכות חיים סבירה.

 

[alexit]

אביטל.אני לא מקבלת את עניין האייס-

קפה.אם יש לי כסף מעבודה קשהואני בוחרת לקנות בו אייס קפה.זאת בחירה שלי כי אני אף פעם לא באתי בדרישות לממשלה והיא לא תמכה ולא תומכת בי.

 

[avitalst]

כמובן שזו זכותנו אפילו לעשות

אמבטיות באייס קפה... אבל בואו לא נשפוט את בזבזנותן של האמהות כי הן מעשנות וצובעות את השיער! זה מרגיז, כי מהמקום המרופד במותרות שבו אנחנו יושבים זה פשוט שיפוט אכזרי.

 

[ווין תו]

אביטל, דעי לך שבתור מעסיקה

מזה 20 שנה, הפסקתי כבר לפני שנים לפנות ללשכת העבודה כשאני מחפשת עובדים. 90% מאלה שראיינתי היו כאלה שהגיעו רק כי שלחו אותם ומצאו תירוצים מהגורן והיקב למה הם לא מתאימים ופשוט בזבזו את זמני ואת כספי כאחת שמהמיסים שאני משלמת משלמים את משכורות עובדי התעסוקה שאותם אלה מבזבזים גם את זמנם. וזה שהעוזרת שלי בוחרת אחרי גמר העבודה לקנות בדרך סנדויץ ב- 25 ש"ח זה עניינה, אבל שלא תלך אח"כ לבקש הבטחת הכנסה. אז מהמקום המרופד בו אני יושבת ושאליו הגעתי בעבודה קשה של הרבה שנים, שאף אחד לא יכתיב לי למי לתרום, אני אתרום למי שאני רוצה ואני לא רוצה לתרום לאמהות החד הוריות כי אני לא קונה את התירוצים של רבות מהן.

 

[avitalst]

למה לתרום?

ממתי תשלום מסים זו תרומה??? אם כך אז אני בעד להפסיק לתרום את כספי לישיבות ולהתנחלויות!!! מה פתאום לתרום? מדינת רווחה (אנחנו עדיין מוגדרים כזו לא?) מחייבת את אזרחיה העובדים לתת אחוז מסוים מכספם כדי לקיים רשת הצלה למי שנופל. אז נכון, תמיד יהיו פרצות ותמיד ימצא מי שינצל אותן. אני, בוחרת להאמין שהרוב לא מנצל אותן!!! בדיוק כמו שאני בוחרת להאמין שלרוב הקבצנים אין (אין!!!!!) אופציה אחרת, אחרת הם לא היו קבצנים!! ולהם (לקבצנים) אני בהחלט בוחרת לתרום!! הבעיה היא שהמרמור מגיע מכך שנטל המס הוא גבוה מאד. השאלה היא אם נטל המס גבוה כ"כ בגלל אותם מקבלי קצבאות, או שמא בגלל אותם אנשים שבגללם אנו נאלצים להחזיק מערך צבאי מטורף ומגודל ששותה את רוב כספי המסים. לדעתי, קצפנו יוצא על פלח האוכלוסיה הלא נכון!

 

[princes of dnile]

המערך הצבאי הזה שומר על חייך ועל

זכותך הריבונית לגור איפה שאת גרה. בלעדיו כנראה שביקור בשוק של דמשק היה עבורך חלק מהקניות של יום שישי. נצלנים יש ויהיו תמיד, ונטל המס גבוה בין השאר בגלל נצלנים כאלה, כמו, למשל - מעלימי מס, ולאור זה שאת עוברת דירה, אני בטוחה שנתקלת בחלק מהם לאחרונה. אנחנו הפכנו למדינה שבה לדפוק את המערכת היא הנורמה, ואם אתה אזרח שומר חוק אתה פראייר שאוכל אותה. בתור מי שבנתה את חייה בעשר אצבעות ועבודה קשה מאוד, אני לא יכולה לגלות אמפתיה כלפי מי שלא לוקח אחריות על חייו, והולך להתדפק על דלתות שרותי הרווחה במקום. שרותי הרווחה הם חשובים, אולם גם הם מנוצלים לרעה על ידי אותם אנשים שקל להם יותר להיות אומללים מאשר למצוא עבודה. תרמתי לא מעט כסף לעמותות שיש להן מטרות חברתיות משמעותיות בעייני, אבל אני לא מרגישה אחריות לפרנס את מי שמסרב לקחת משרה בלשכת העבודה כי קל לו יותר לשבת בבית ובבתי קפה (תאמיני לי, הם גם יושבים בבתי קפה, אני לא גדלתי ברמת אביב), או את אלה שרנה דיברה עליהם, ואני ראיתי במו עייני מאיימים על פקידי לשכת העבודה ועל מעסיקים כדי שלא יירשמו אותם לעבודה. גם לי יש ערכים הומניים מפותחים, ומצפון חברתי, וחמלה רבה מאוד, אבל מדיניות הרווחה שלנו מנוצלת לרעה על ידי אנשים שאין להם את כל אלה. ושוב - אני לא מדברת על אלה שנזקקים באמת.

 

[פריזB]

אהם,

קודם כל, אני לא חושב שכאן המקום להתייחס לעלות הביטחון במדינה, בין היתר בגלל שזה לא קשור ישירות לדיון שהיה. כמו כן לא נראה לי שזה המקום להתייחס לעלות אבטחת ההתנחלויות (וזה מבלי להביע כל עמדה פוליטית בנושא) - הואיל ושוב, לא בזאת מדובר. מדובר ב"שכבות החלשות" מדובר במי שיכולים להיות מוגדרים כ"עלוקות". אדם עושה בחירות בחיים שלו, המטרה של מדינת רווחה היא לדאוג לזה שיהיה מינימום כלשהו. אבל, מה המינימום, זו שאלה נפרדת. בארה"ב החלו חוקי העבודה בעקבות ניצול מחפיר של עובדים (7 ימי עבודה בשבוע, 14 שעות עבודה ביום ומשכורת של 2-3 דולר לשבוע) - מזה צמח כל הרעיון של ה"ניו דיל". אבל המקרה דנן שונה. במה הוא שונה? שם היה מדובר בהבטחת תנאים מינימליים לאנשים עובדים אנשים שעבדו לילות כימים בשביל לפרנס את המשפחות שלהם. כאן ברור שלא כך הדבר - כאן אנשים שלא עובדים רוצים עוד. וזו טעות, טעות שלנו אם נאפשר את זה. כבר הרבה זמן שאני לא "יושב על סיר הבשר" אבל אני לא חושב שאדם שעובד (ומשלם מיסים-מהגבוהים בעולם) צריך לתרום עוד לאחרים שלא עובדים. הבעיה היא שכאן ישנם מעט שבאמת צריכים את הרשת, והרבה מאד שמנצלים אותה (בתור דוגמא- אנשים שעושים עוד ילדים רק בשביל זכאות לדיור ציבורי). קצפנו לא יוצא על פלח האוכלוסיה הלא נכון, אלא קצפנו יוצא על כל פלחי האוכלוסיה שמנצלים את הפלח שנושא את העול וקורע תחת הנטל. לעניין תמיכה ישירה ולא עקיפה (שכן תמיכה במערך שמגן על התנחלויות היא תמיכה כלכלית עקיפה בהתנחלויות ולא ישירה) אין טעם לתמוך ישירות כלכלית בפרטים שהם לא פרודוקטיביים בחברה. עקרון הברירה הטבעית היה נפטר מפרטים לא פרודוקטיביים כבר מזמן ונשאתנו האלטרואיסטית על כתפינו את "המסכנים" שלא עובדים לא מעויל לנו ולא מועילה להם. דומה הדבר לילד שנתמך כל חייו ע"י הוריו כלכלית, ולא יוצא לעבוד ולא לומד מקצוע. בסופו של יום ההורים מתים ומה יהיה דינו של הילד?

 

[sjarjar]

אביטל - אידאלים זה דבר יפה

הבעיה היא רק שהערבות ההדדית היא זו שהפילה את המושבים בשנות השמונים (בניגוד לנפילת הקיבוצים שנבעה מסיבות אחרות) ודירדרה רבים רבים מחבריהם לחובות עצומים שלא הם גרמום.

 

[avitalst]

נו יופי

החוכמה היא לנסות להשתפר, לא להשלים עם היות המין האנושי מחורבן. לא כן? אם יהיו יותר אידאליסטים, יומאחד אולי האידאלים יהיו המציאות. אם נשלים עם זה שאנחנו חארות- נהיה חארות.

 

[sjarjar]

הצרה היא שבמקרה הזה בהחלט

תפוח רקוב אחד מקלקל את כל הסלסילה. ועובדה: כל המשטרים הסוציאליסטיים קרסו. סוציאליזם זה יופי של אידאולוגיה (ובחלקה הגדול גם אני מאמין) אך היא לוקחת כנקודת פתיחה שכל בני האדם שווים ולא כך הוא.