בהריון והחבר נטש...

[l e e l o o s h]

בהריון והחבר נטש...

שלום לכולם, אני בת 31 ובשבוע 14 .בן זוגי שצעיר ממני בכמה שנים נבהל מההריון הלא מתוכנן ונפרד ממני אחרי קשר של יותר משנה וחיים משותפים.ההלם גדול ואני עסוקה בהתמודדות עם הפרידה,חיפוש דירה, התמודדות עם הרעיון של להיות חד הורית,כסף ועוד...ובכלל עוד לא הצלחתי לעכל את ההריון עצמו. יש סביבי המון לחץ מכל הכיוונים.רבים ממליצים שאעשה הפלה.אומרים שההחלטה להמשיך בהריון מצריכה המון אומץ ושיהיה קשה מאוד ויצריך המון ויתורים גדולים.שזה יפגע באופציה עתידית בזוגיות, בקרירה ועוד.אין לי בסיס או תמיכה כלכלית,המתח, הכאב מהפרידה וכל הפחדים משפיעים עלי מאוד ואני מפחדת כי זה משפיע על העובר היקר שבבטן שלי ושלא מגיע לו לסבול כבר מעכשיו.אני בעצמי גדלתי מגיל 3 רק עם אימי ואחות קטנה וחיינו היו קשים מאוד.לעשות הפלה זה לא בא בחשבון ואני מאוהבת בעובר הזה מהשנייה הראשונה.אני מאוד אוהבת את האבא שלו והוא פשוט מאוד לא בוגר ולא יכול היה לעכל את ההריון הזה.זה תינוק שנעשה באהבה רבה ומקשר אמיתי ולא איזה סטוץ.העתיד בערפל והחששות גדולים אך אני מאמינה כי בחרתי בדרך הנכונה! יש לי מיליון שאלות ומקווה שאוכל למצוא פה אוזן קשבת ומענה לשאלות...

 

[חלב לובית]

לילוש ../images/Emo140.gif ברוכה הבאה

הגעת לכתובת הנכונה !! אוזן קשבת אפשר למצוא כאן והמון אמפטייה יש גם כאלו שיודעות לענות על שאלות ... ברוכה הבאה ובהצלחה בהמשך ... אכן לא יהיה קל אבל שווה כל דקה . ולכי תדעי אולי בן זוגך בסוף יתעשת .... שבוע טוב

 

[עליזה 63]

לילו ברוכה הבאה

הכל יהיה בסדר לאט לאט ומזל טוב על ההריון יפתי.

 

[מיוחדת חזקה]

ראשית מזל טוב...../images/Emo95.gif

שנית אני יודעת שעכשיו הכל ניראה גדול ונורא היסטרי ואת יודעת למדתי מתוך שנה של היסטריה שדרכם של הדברים להסתדר בין אם ניבכה ובין אם לא נורא קשה עכשיו - אני ממש מאמינה לך - ואת יודעת - כל ילד מביא איתו את הפרנסה שלו והמזל שלו לא צריך הפלה ממש לא לא אני איעץ לך בזה אלה רק אחזק אותך בהחלטתך - כי היא שלך בלבד תגידי לעצמך שיהיה בסדר תאמיני בזה - וזה החלק הקשה - אני יודעת ועכשיו יהיה לך קל יותר - לעשות שיהיה בסדר אני שולחת לך חיבוק אוהב ותומך מכל הלב

 

[שי רה3]

מזל טוב על ההריון

ואני מאמינה שאדם צריך לעשות מה שהוא שלם איתו, מה שטוב לו. אנשים יכולים להציע, להמליץ, לנסות להשפיע, אבל בסופו של דבר את היא זו שתלך עם ההשלכות אחר- כך. מה שאת שלמה איתו, תעשי! מאחלת לך הריון קל ורגוע יום נעים!

 

[אין אני של הצאט]

תתנחמי הם עוזבים בכל גיל

קשה קשה ועדיין קשה והקשה עוד לפנייך אבל נכון קשה זה כייף?

 

[m i c h a l i]

אני מקווה בשבילך

שתעשי את הבחירה הנכונה תוך מתן כובד ראש רציני לכל ההשלכות שבבחירה. בהצלחה ואת מוזמנת להצטרף (בלי קשר לבחירתך )

 

[המכורה לקפה]

כל דרך שתבחרי תשקלי בכובד ראש

כמו שמיכלי כתבה לך בהצלחה רבה בדרך שתבחרי ואם את צריכה עזרא בתמיכה, אני כאן לרשותך גלית

 

[אמא66]

ברוכה הבאה

תשמרי על הילד שלך, ותראי איך בשבילו את תצליחי לגייס כוחות שבכלל לא ידעת שיש לך. כח פיזי, נפשי, ויצירתיות כלכלית. תספרי לילד שלך דברים נפלאים על אבא שלו, תמצאי משהו שאת יכולה לעשות בבית כעבודה נוספת, תעברי לבית זול יותר, תניקי, תפנקי... בקיצור - תהיי סופר וומן. כמו כולנו... וכשתרצי לקטר - תוציאי את זה בפורום. אם תקטרי לכל רואי השחורות שמסביבך, זה רק יגרום להם להיות עוד יותר חסרי אמונה. תתחברי לאנשים שמאמינים בעצמם ובך. זה יתן לך אנרגיות טובות וכח להמשיך. בכל מקרה - גם עם ילדים וגם בלי ילדים אפשר לפתח קריירה או למצוא זוגיות. זה יותר מעייף עם ילדים, כי אז צריך להשקיע בשני דברים בו זמנית, אבל אפשרי.

 

[סוויפי]

היי

מממ...נתחיל מ..מזל טוב. אילו הייתי במקומך,הייתי שוקל להשאיר את הילד\ה ולא להפיל,מתוך ידיעה שדברים נוטים להסתדר מאליהם בסופו של דבר,ואילו אם תבצעי הפלה...לעולם לא יהיה ניתן להשיב את הנעשה.ובכל אופן אם את לא שלמה עם כל החלטה שהיא,אל תבצעי אותה. ולידיעת המעונינים...אני אלמן בן 38 ומגדל את 3 ילדיי.

 

[mishimashu]

רק את יכולה להחליט!

סוויפי, מעוניינים במה? נדיר לשמוע מגבר לשמור על ההריון. רוב האנשים ששמעו שאני בהריון והבינו שכנראה אהיה לבד (כך היה) דעתם הייתה לסיים את ה"פרשה" לפני שהחלה. אצלי ההחלטה להשאיר הייתה ביום שהבנתי שאני בהריון. הפחדים היו שם מהתחלה וגם היום כשפיצקי בת שנה עדיין קיימים פחדים. אני הבנתי שכשההחלטה נפלה אז עם כל דבר אתמודד. חייבת לציין ש"נתוני הפתיחה" שלי היו לא טובים בעליל אך מאז שקטנפיצה הגיעה לעולם הכל רק משתפר ואני מרגישה חזקה כמו שמעולם לא הרגשתי.

 

[סוויפי]

ברור לגמרי שרק היא תחליט..

ואנחנו כצופים מהצד, רק יכולים לתת את דעתנו היות ובחרה לשתף את כולם. ולעצם הענין, לא יודע לגבי גברים אחרים,אבל יכול רק להביע את מחשבותיי, ואני חושב שאילו הייתי אשה בהריון, וההריון נבע לא מאונס..ואין שום סיכון בריאותי לאשה או לעובר, וגם אם אין אהבה או כסף,הייתי ממשיך עד הסוף,ללא הפלה. ולא רוצה להכנס כאן לאלמנטים של גורל או דברים כאלו...יש נטיה ל"טבע" ל"סדר" את הבעיות שנראות כרגע מאיימות מדי. והתינוק....אם יאבד...לא ישוב עוד...למה? הנושא הזה מאד מורכב,ונגעתי בו בקצה קצהו של המזלג,ואני ממש לא מכוון מבחינה דתית או שכאלו. הכרתי נשים וגם קיימתי עמן יחסי מין, בוודאות אומר לך שאילו אחת מהן היתה בהריון ממני(וגם אם לא מכוון) מאד הייתי רוצה להיות הורה לילד נוסף על כל המשתמע מכך,לא נרתע ולא מפחד והייתי נותן תמיכה מלאה. וזהו קודש הקודשים בשבילי-הילד\ה שלי.

 

[סוויפי]

והיא אומרת ברור: קשר ואהבה לעובר.מה עוד צריך?

 

[אלן 1 היחידה]

זו הייתה ההתלבטות שלי עם הקטנצי'ק המדהים שלי,

וכל מילה שכתבת כל כך נכונה,שהיום בראייה לאחור,לא סתם נכנסתי להריון בגיל 41 ,,, ועם קשר שהיה ונגמר,,,ונולד לי ילד מקסים אח לניתאי בכורי שלמעשה לא ישאר לבד,וכך הפכתי אותנו למשפחה גדולה יותר, אני שלא רציתי את ההריון מהסיבות שציינת ובמיוחד בגלל מצב כלכלי והלבד,,מתמודדת ביום יום ואפילו התעקשתי על דיור ציבורי מתוך כוונה לתת לילדים בטחון וקורת גג וחיים שלווים, אהבתי מאד את שכתבת,, ומחזקת אותך מאד,,אתה צריך לשמש השראה להרבה אבות,, ערב טוב אילנה

 

[mishimashu]

סוויפי

אוהבת את הגישה שלך! הלוואי שהאבא של פיצקתי היה חושב כך... לפני הכל צריך להיות בן אדם. למרות שהשאלה כבר לא מנקרת לי בראש אני לא אבין אף פעם איך אדם מתנהל בעולם בידיעה שיש לו ילדה והוא לא ראה אותה אף פעם. אני משחררת כאן בקשה לעצמי (לא דתית) שיהיה לה אבא (אחר) שיגדל, יאהב אותה ויאמץ אותה. עם כל הבטחון בגידול של הקטנפיצה לבד אני עדיין מרגישה שהגידול בשניים עדיף. הבקשה השתחררה לעולם...

 

[סוויפי]

מישהי..

תודה ו....צריך לדעת לקבל. ממש כך, קבלי ואל תלחמי בזה ואז יהיה לכולם הרבה יותר טוב,ובעיקר לך. גם לי לא מובנת דרך התנהלות זו,למרות שאני מכיר אישית מקרה אף גרוע משלך. וזה אף מצליח להכעיס אותי, התעלמות כמו התעללות שני קצוות לאותה צרה.

 

[אמא על אמת]

את עומדת לפני החלטה לא קלה אבל-

החיים לפעמים מנתבים אותנו לקחת אחריות ולקחת החלטות מקווה בשבילך שכל החלטה שתבחרי בה תהיי שלמה איתה וכך תדעי שהיא ההחלטה הנכונה לגבייך אין ספק שיש הרבה כעס בלבול ופחד מהעתיד... ולדעתי צריך רק להסתכל לפחד בעניים ולהדוף אותו ...את תצליחי להיות מאושרת ולבנות את עצמך עם קצת עזרה וייעוץ נכון והיכ חשוב בטחון....ואמונה... אשמח לעזור לך אם תרצי...במגורים או ייעוץ אחר בהצלחה

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo24.gifמה שלומך היום??אשמח לתת את דעתי...

אני אילנה,רווקה שמגדלת שני בנים לבד מתוך בחירה והמלאכה לא קלה, אבל אני מאושרת על ההחלטה שלקחתי על עצמי ואני בפירוש עושה הכול לבד, בני הבכור כבן 9 בקרוב ותינוק מקסים כבן שנה +שבעה חודשים מיוחד במינו,(שממש היה פנצ'ר ולא מתוכנן) אבל,,,,אני בת 42 כבר והייתה לי התלבטות מאד גדולה,גם הגיל שלי,הקושי בלגדל לבד וכו',,, קבלתי סיוע מלכתחילה והמשכתי הלאה בהריון שגרם לי המון אושר וכיום כמובן, בני הבכור ילד עם קושי מסויים וכמובן שלא בוחרים אך מה שאני מנסה לומר לך זה,,תהיי מאושרת עם ההחלטה ותחליטי שאת מגדלת לבד(יש לך גם זכות לתבוע מזונות אחרי הלידה כמובן) את יכולה לקבל כל מיני הטבות ונשמח פה לכוון אותך,את צריכה לדעת שלא יהיה קל אבל,,אהבה לילד זו אהבה עילאית/שמיימית,משהו אחר,, ועוד דבר,,ייתכן מאד שהוא יחזור ולא להיות פסימית,מי יודע מה יהיה??? אגב סטוץ שציינת,,יש נשים שנכנסות להריון מסטוץ ובכל זאת משאירות את ההריון וגם,,תובעות מזונות כך שאי אפשר לדעת לאן החיים מנווטים אותנו לפעמים,תהייה שלמה עם ההריון ותהני ממנו,,, השלב השני של ההריון הוא עכשיו שמתחילים להרגיש טוב יותר ובעוד שבועיים + תתחילי להרגיש בעיטות קטנות,, מאחלת לך בהצלחה לאורך כל הדרך ואשמח לייעץ/לתמוך אילנה אימא של שניים יקרים