בהתייחס לשרשור על דיוקי הגייה

[נטי]

בהתייחס לשרשור על דיוקי הגייה

בשירים (לא היה מספיק מקום בכותרת...) אני ואחותי צופות בד"כ יחד בסדרה "השיר שלנו" ןתמיד כשאנחנו שרות את השיר אחותי צוחקת עלי מכיוון שאני שרה את המילה "קצוות" עם שווא בקו"ף ופתח או קמץ (אני לא בטוחה בניקוד) בצד"י ואילו בשיר שרים את המילה הפוך. השאלה שלי היא מהי הדרך הנכונה להגות את המילה. יש לי עוד שאלה שמציקה לי כבר כמה זמן ואני אנצל את העובדה שאני כבר פה כדי לשאול. מה פירוש הראשי תיבות כאשר מציינים בכתב אות בודדת? הייתי שואלת את השאלות האלה את המורה שלי ללשון אבל חופש אין לי למי לפנות

 

[אִיתַי]

תשובה

היי נטי, וברוכה הבאה לפורום

בנוגע לשאלה הראשונה: צורת הסמיכות הנכונה ל"קְצָווֹת" היא "קְצוֹת-". כמו כן, גם הצורות: "קַצְוֵי-" ו-"קְצֵי-" נכונות. לא הבנתי את שאלתך השנייה, אנא הסבירי אותה.

 

[נטי]

אז קודם...

התבלבלתי עם איך שתיארתי את השאלה הנכונה הפכתי את הכל אני מצטערת קבלו ביטול, הכל היה הפוך, אני מבקשת לא להתייחס. השאלה השנייה שלי היא שכשכותבים אות בודדת כמו צד"י או שי"ן תמיד עושים את הסימן של הראשי תיבות, מה זה מסמן? בשביל מה?

 

[friend9]

איך כותבים את שמות האותיות

לפני כמה חודשים שאלתי באקדמיה, וקיבלתי תשובה בכתב: אפשר לכתוב צדי, שין, וגם צד"י, שי"ן. שני האופנים כשרים. מקור הכתיבה עם גרשיים (לא ראשי תיבות) בספרות ישראל בימי הביניים, אז כתבו הרבה מילים, כמו שמות מקומות, עם גרשיים, לצורך הדגשה.

 

[נטי]

היה גם עוד משהו...

לפני כשנה מישהו בשיעור לשון עשה טעות בשם המספר עם זכר ונקבה וכשתיקנו אותו הוא טען שהאקדמיה החליטה על חוק חדש שאם יש קבוצה של בנות ורק בן אחד קוראים להם בשם נקבה. אומרים לפי הרוב בקבוצה. השאלה שלי: אמת או שטויות?

 

[מחשב וירטואלי]

שטויות ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

ראי מאתר האקדמיה: השמועה: "האקדמיה החליטה שפנייה לקבוצה שרובה נשים ומיעוטה גברים, תהיה בלשון רבות ולא בלשון רבים." לא היו דברים מעולם! צורת הזכר בעברית היא הצורה הלא-מסומנת, הצורה הסתמית - והיא יפה אפוא גם לנקבות. ואילו צורת הנקבה מציינת רק נקבה. זו דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו. (אגב, אילו התקבלה החלטה כזו, פירוש הדבר היה שיש לספור את הנוכחים בכל אירוע כדי לדעת איזו לשון לנקוט. ועוד אפשר היה להקשות אם ההחלטה חלה גם על עצמים שאינם בני אדם, כגון דלתות וחלונות.) יוער עוד זאת: המגמה המסתמנת בעברית לדורותיה היא ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך. בפועל בזמן עבר יש במקרא רק שרידים לצורה בגוף שלישי רבות, ואילו הצורה העיקרית היא צורת הזכר: 'הלכו'. בזמן עתיד ובציווי כבר משלהי תקופת המקרא משתלטות הצורות 'ילכו', 'לכו' וכיו"ב לנקבות (גם בעברית של היום כמעט אין שימוש בצורות 'תלכנה', 'לכנה'). ובעברית המדוברת שלנו רבים אינם מקפידים לומר 'הן', 'אתן', 'כתבתן' וכיו"ב.

 

[נטי]

תודה!

 

[גרי רשף]

טעויות נפוצות

אני מבין מתגובתך שכוונתך היתה שונה ממה שנכתב כאן, אבל מכיוון שהנושא הועלה אציין שטעות זו היא די נפוצה. למשל- הריבוי של כלבה הוא כְּלבות (בשווא כאשר כַּלבות בפתח זה בסמיכות), ושל מלכה זה מְלכות (שוב- בשווא לעומת מַלכות בפתח בסמיכות) ועוד.