שאמרתי לה שהרוב אני עצוב..
ושאני עושה ספורט יש לי פתאום מן שמחה כזאת ושהכל יכול להיות טוב..
ואז.אני מגיע הביתה ושוב שלילי.
הראש תמיד מבולגן לא.מצלים לייצר מטרה או יעד.
תמיד מעדיף להישאר בבית
תמיד דוחה דברים.
תמיד מסרב ליציאות כאלה ואחרות
לפעמים מרגיש שעושה דברים בלי הגיון.
ואולי חושב שתהיה תוצאה שונה..
כל מיני דברים כאלה.
ומהפורום אני מצפה לתמיכה בשעת מצוקה שלי אם זה התקף או תקופה לא טובה שאני עובר
על אף שייתכן שהם מדהימים בתחומם, אינם מוסמכים לאבחן. נדמה לי שרק פסיכיאטרים, אפילו לא פסיכולוגים קליניים, מורשים ע"י משרד הבריאות לאבחן. אם מה שאתה זקוק לו זה אבחנה - מומלץ שתיגש לפסיכיאטר.
