בואו ואספר לכם קצת על גיסתי
אז ככה... הבחורה בת 29 נשואה + ילד קטן בן 3.5 בהתחלה היחסים בינינו היו מצוינים! ממש חיבבתי אותה! כמובן שהיום כשאני מנתחת אני מבינה למה היא הסתדרה איתי כ"כ טוב, כל הזמן רק נתתי לה, מה זאת אומרת נתתי? גם חומרי וגם נפשי. אף פעם לא חיפשתי תמורה, אבל אחרי שנים שאת נותנת ונותנת, גם בלי לצפות לתמורה זה קצת צורם, כשעוברים ימי הולדת וחגים וכל מיני ארועים שבהם תמיד אני מתקשרת, אני באה, אני נותנת מתנות ולא מקבלת כלום בחזרה. ברגע שהדברים התחילו לצרום לי, לאט לאט התרחקתי, והיא כבר לא מרוצה מגיסתה, מרכלת עלי מאחורי הגב, ומסכסכת איפה שאפשר. לבעלי לעומת זאת היא מספרת שאני מקסימה והיא מתה עלי. אם הוא תופס אותה בקלקלתה (זה קרה רק פעם אחת) היא מתנצלת ושוב שרה לי שירי הלל בפניו. לבחורה "המקסימה" הזו, אין אף חברה אחת על פני כדור הארץ! (לא מבית הספר, לא מהשכונה, לא מהצבא) היא לא עובדת (כבר שנים) ואחת לכמה חודשים היא מתכסחת עם בעלה. כשרע לה היא פונה אלי (למרות כל ההיסטוריה) כי אין לה אף אחד חוץ מאמא שלה, ואני אף פעם לא מפנה לה גב (למרות שזה מגיע לה) לעומת זאת כל פעם שלי קורה משהו רע זה קשור גם אליה... כבר התעמתתי איתה, אמרתי לה הכל בפרצוף בלי ליפות שום דבר! לאחר תחנונים מצד בעלי והתנצלות מצידה "סלחתי" ואנחנו שוב ביחסי דיבור בלבד. פעם בכמה חודשים בעלי מנסה "לרכך" אותי ומבקש ממני בעדינות להתקשר לאחותו המסכנה כי אין לה אף חברה (תחשבו רגע...האם אתם מכירים אנשים שאין להם אפילו חבר אחד שמתקשר מדי פעם לשאול מה עינינים) כמובן שאני מסרבת, ובעלי חושב שאני סתם סוחבת מטענים מהעבר (הוא טיפוס שסולח מהר ושוכח מהר, בדיוק ההיפך ממני) הבעיה שהיא כל הזמן מבקשת מבעלי דברים (והוא אף פעם לא אומר לה לא, כי הוא לא מכיר את המילה הזו כל כך טוב, וכי הוא מרחם עליה) ואתמול בערב הוא שוב "ביקש" ממני להתקשר אליה, ושוב סרבתי. מה עושים???? אני לא סובלת אותה, וכל פעם שהוא עושה בשבילה משהו מתחשק לי לקרוע את השערות. אני יודעת שהיא אחותו, אבל בגללה כמעט התגרשנו (הוא התעשת בזמן) ולה לא כל כך איכפת שאחיה סובל בגללה (ושאשתו זרקה אותו מהבית בגללה, וגם אמרתי לה את זה) והוא כמו עיור לא רואה כלום, וממשיך להיות הפראייר שלה... יצא קצת ארוך....
אז ככה... הבחורה בת 29 נשואה + ילד קטן בן 3.5 בהתחלה היחסים בינינו היו מצוינים! ממש חיבבתי אותה! כמובן שהיום כשאני מנתחת אני מבינה למה היא הסתדרה איתי כ"כ טוב, כל הזמן רק נתתי לה, מה זאת אומרת נתתי? גם חומרי וגם נפשי. אף פעם לא חיפשתי תמורה, אבל אחרי שנים שאת נותנת ונותנת, גם בלי לצפות לתמורה זה קצת צורם, כשעוברים ימי הולדת וחגים וכל מיני ארועים שבהם תמיד אני מתקשרת, אני באה, אני נותנת מתנות ולא מקבלת כלום בחזרה. ברגע שהדברים התחילו לצרום לי, לאט לאט התרחקתי, והיא כבר לא מרוצה מגיסתה, מרכלת עלי מאחורי הגב, ומסכסכת איפה שאפשר. לבעלי לעומת זאת היא מספרת שאני מקסימה והיא מתה עלי. אם הוא תופס אותה בקלקלתה (זה קרה רק פעם אחת) היא מתנצלת ושוב שרה לי שירי הלל בפניו. לבחורה "המקסימה" הזו, אין אף חברה אחת על פני כדור הארץ! (לא מבית הספר, לא מהשכונה, לא מהצבא) היא לא עובדת (כבר שנים) ואחת לכמה חודשים היא מתכסחת עם בעלה. כשרע לה היא פונה אלי (למרות כל ההיסטוריה) כי אין לה אף אחד חוץ מאמא שלה, ואני אף פעם לא מפנה לה גב (למרות שזה מגיע לה) לעומת זאת כל פעם שלי קורה משהו רע זה קשור גם אליה... כבר התעמתתי איתה, אמרתי לה הכל בפרצוף בלי ליפות שום דבר! לאחר תחנונים מצד בעלי והתנצלות מצידה "סלחתי" ואנחנו שוב ביחסי דיבור בלבד. פעם בכמה חודשים בעלי מנסה "לרכך" אותי ומבקש ממני בעדינות להתקשר לאחותו המסכנה כי אין לה אף חברה (תחשבו רגע...האם אתם מכירים אנשים שאין להם אפילו חבר אחד שמתקשר מדי פעם לשאול מה עינינים) כמובן שאני מסרבת, ובעלי חושב שאני סתם סוחבת מטענים מהעבר (הוא טיפוס שסולח מהר ושוכח מהר, בדיוק ההיפך ממני) הבעיה שהיא כל הזמן מבקשת מבעלי דברים (והוא אף פעם לא אומר לה לא, כי הוא לא מכיר את המילה הזו כל כך טוב, וכי הוא מרחם עליה) ואתמול בערב הוא שוב "ביקש" ממני להתקשר אליה, ושוב סרבתי. מה עושים???? אני לא סובלת אותה, וכל פעם שהוא עושה בשבילה משהו מתחשק לי לקרוע את השערות. אני יודעת שהיא אחותו, אבל בגללה כמעט התגרשנו (הוא התעשת בזמן) ולה לא כל כך איכפת שאחיה סובל בגללה (ושאשתו זרקה אותו מהבית בגללה, וגם אמרתי לה את זה) והוא כמו עיור לא רואה כלום, וממשיך להיות הפראייר שלה... יצא קצת ארוך....
