הבטחתי ולכן אקיים
משל המערה / אפלטון
---------------------------
של של אפלטון שבא להסביר את מצב תודעתם הנחות של רוב בני האדם. המשל הולך ככה:
תארו לעצמכם בני אדם השוכנים מתחת לפני האדמה במעין מערה שבתוכה הם אסורים מילדותם.
הם כבולים ברגליים ובצוואר ולכן הם אינם יכולים לשנות מקומם ואינם רואים אלא לפניהם, כיון שאין ביכולתם להסב ראשם. הם יכולים רק להביט קדימה על קיר המערה והם רואים צללים והשתקפויות על הקיר. הם מתייחסים אל המראות האלה ואל הקולות הנשמעים במערה כאל מציאות אמיתית שאיננה מוטלת בספק.
אבל , מה יקרה אם אחד מהם יצליח להשתחרר מכבליו?
אם אחד מהם ישתחרר מכבליו ויקום, יפנה את צווארו, ילך ויביט כלפי האור, אז הוא יבין שהצללים שעל קיר המערה הם רק השתקפויות של המציאות האמיתית שנמצאת מחוץ למערה.
אז מה בעצם אומר המשל? מהו הנמשל? מהי המערה ומי הם האנשים הכבולים במערה? יותר מכך, מיהו האדם שמתיר את כבליו ומסתגל לראות את האור?
איש כבול, שאינו יכול להזיז את צווארו ולשנות את מבטו, יכול להסתכל רק על המציאות המשתקפת לנגד עיניו על הקיר שממול. אבל האם המציאות האחת המוכרת לו היא האמת או ההשתקפות של האמת?