ליהוק טוב, חמישייה מעניינת. הצליחו לשמור על אוירה טובה עד הפרק האחרון ששודר אתמול. ביתו של ראש כנסיית הפסטה המעופפת (נחמד הטרלול הזה. גורם לאנשים לחשוב מחוץ לקופסה) היה לא נקי מספיק לטעמם של האורחים. היה מאד לא נעים לצפות בהתנהגותם. דוקא המארח שמר על נימוס ואיפוק. לא ברור כיצד ההפקה גורמת לאנשים להתנהג כמפלצות קטנות. או שהם ככה באים מהבית.
לא עורר בי הרב יולי, שמתיר גידול זקנים לצעירי ישראל החילונים בצבא, שום מחשבה מחוץ או בתוך הקופסה. די הצחיק אותי כשאמר בסוף: "העיקר שהבאתי את המסר שלי". אני מכיר אנשים כמוהו, הרבה אנשים כמוהו. הם נעימים בגיחוך שבהם, בחוסר המודעות העצמית ובחוסר הבנתם את המין האנושי הקונפורמי, אבל שיהיה. לו הייתי במצב דומה, כנראה היו קונסים אותי בכסף, כי הייתי מסרב לגעת אצלו באוכל. תחושת הגועל שליוותה אותי אתמול, כשצפיתי בזוועה שנקראת בית, לא עזבה.
בני ציפר נשאר בני ציפר - פוזאיסט נרקסיסטי ממדרגה ראשונה. לולא ידעתי מקריאת טקסטים רבים שלו על רוחב ההשכלה שלו אולי הייתי קונה את ההצגה על ה"קריאולים". [מענין מה דחף אותו ל"הצטנע", מה דחף אותו להצהיר שהוא לא גיי, את מי זה בכלל מעניין?!]
האמא ל- 12 התנהגה כצפוי ממישהי שחושבת שאלוהים נמצא אצלה ברחם, במיוחד כשזה מגיע לבישולים ולאמהות. תפיסת "ההקרבה העצמית" כל כך נלעגת, והידיעה הא-פריורית, שאין אבל ממש אין כמו המטבח המרוקאי <אפשר לחשוב, יש הרבה יותר טובים ממנו>. אבל זה הפרצוף הישראלי שלנו. נכון, גם הדוד האדריכל ההומו, המקפיד על הופעתו, אפילו יותר מציפר עם הפפיון. לא נעים, עוד "רכלנית" שיושב בבתי קפה ומרכל על כל מי שעובר לנגד עיניו בהתחסדות ובצדקנות מבחילה, לכאורה. [בשפת ההומואים לאיש כזה הם קוראים: טונטה ]
יוצא, שרק הקיבוצניקית מצאה חן בעיניי, יחסית, והיא לא מכשפה אלא מבשלת מעולה, שלא מתיימרת לכלום חוץ מאשר לבשל טוב. עם זאת, גם היא נטתה לעפעוף יתר ולהצגת "אומללות" ו"שכחה" ושאר מריעין בישין.
אני מאוד אוהב את התכנית הזו.
כל מה שטוב ורע אצל ישראלים יש בה ללא כחל ושרק, והקומנטטור [מעירן?], שי אביבי, במיטב האירונה ו"האנדרסטייטמנט" הישראלי, רק מגביר את הפער בין ההתחסדות לבין המציאות הישראלית.
למעונינים - קישור ישיר לפרקי התכנית -
https://www.kan.org.il/page.aspx?landingpageid=1167